סתריה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סתריה
SATRYA1.JPG
בית הכנסת של המושב
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מועצה אזורית גזר
גובה ממוצע[1] ‎80 מטר
תאריך ייסוד 1949
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 1,061 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-2.8% בשנה
31°53′25″N 34°50′41″E / 31.8902692904435°N 34.8446379690568°E / 31.8902692904435; 34.8446379690568
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
9 מתוך 10
http://www.sitriyya.co.il
רחוב טיפוסי ביישוב, 2007

סִתְרִיָה הוא מושב באזור השפלה מצפון מזרח לעיר רחובות, נמצא בשטח השיפוט של מועצה אזורית גזר על שטח של 3,200 דונם ומשויך לתנועת המושבים.

"השם סמלי בהוראה שאולה, בעקבות הכתוב בספר תהילים: "סתרי ומגני אתה לדבריך יחלתי" וכן בעקבות דמיון צלילים לשמו של מחנה בדואי שננטש, סטריה"[3], "ואחז בכל דרך להציק למתיישבים בהתנפלות ושוד"[4].

היישוב הוקם בל"ג בעומר בשנת 1949 על ידי 95 משפחות עולים מרומניה ופולין שעלו לארץ ממחנות המעצר בקפריסין. במהלך השנים הצטרפו לתושבי היישוב עולים מהונגריה ותושבי הארץ.

ההיסטוריה של אזור המושב

המושב הוקם עם תום מלחמת השחרור ב-9 ביוני 1949 על אדמת בקעה מקומית המשתרעת בין נען במזרח לבין גבעה שנקראה אז "תל אל בטיח" ובמערב עד כביש בילו רמלה של היום. עד תחילת העת החדשה מופתה ארץ ישראל במפות רבות בצורה סכמטית וציורית. החל מהמאה ה-19 המפות הוכנו בצורה מדויקת ומפורטת מאד. מפות אלה מציגות אזור זה וסביבתו כריק לחלוטין מיישוב. גם שרידי עתיקות לא נמצאו כאן. הקרקע באזור המושב וסביבתו עשירה וטובה מסוג חמרה חולית. לפי שם הגבעה "תל אל בטיח" סביר להניח כי בעבר גידלו במקום אבטיחים. לאורך השנים היו באזור הכפר מטעים שונים: לפני קום המדינה, משמשים וגפנים ומאז ועד היום בעיקר הדרים.

היישוב הבדואי באזור

מקורות מיפוי וצילומי אוויר שבוצעו במאה ה-19 ועד מלחמת העולם השנייה מציגים את פריסת ההתיישבות באזור.[5] בדואים הגיעו לאזור באר יעקב לקראת מלחמת העולם הראשונה, התמקמו במרחב והגדילו את מספרם לאחר המלחמה, ועסקו בבינוי המחנות הבריטיים, ובהמשך התפרנסו מפרדסי היהודים בסביבה. הבדואים שהגיעו לסביבת באר יעקב נס ציונה של היום, נודעו בשמות שונים אך ההנחה היא כי רובם היו בני חמולות משבטים קרובים: שבט הבדול (מסורת יהודית גורסת כי מוצאו הקדום של שבט זה הוא יהודי ושמו נלקח מהמילה "נבדל" המציינת את היותו נבדל מאחיו). אבו אל פאדל היא חמולה נוספת המוזכרת באותה תקופה, ממנו מסתעף השם ערב א סותריה. דוראן, שבט נוסף על שמו נקראת חירבת דוראן כיום בסביבות נס ציונה רחובות.

הבדואים בערב א סותריה היו עוינים ליישובים היהודים בסביבה.[4] למרות שחלקם עבדו במטעי היהודים, אחרים מקרבם עסקו בשוד וביזה באזור רחובות נס ציונה. זו הסיבה[דרוש מקור] שהם הקדימו וברחו כבר בתחילת הקרבות במלחמת השחרור. תושבי הכפר ברחו לאזור יריחו והתמקמו שם במחנה פליטים. במלחמת ששת הימים עקרו שוב והתמקמו בפאתי רבת עמון שם הם מתגוררים עד היום וככל הנראה זכו באזרחות ירדנית בשל מוצאם הבדואי.[דרוש מקור]

תולדות האזור כפי שמשתקפים במפות ותצלומי אוויר

אזור הכפר נסקר על ידי תשעה מקורות מיפוי וצילום אווירי החל מ-1880, מפת ה-PEF של הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל, ועד 1944 וביניהם תצלומי אוויר של הטייסת הבווארית ה-304 בזמן מלחמת העולם הראשונה וכן של הצבא הבריטי במלחמת העולם השניה.[6]. נסקרו גם מפות מדויקות (בקנה מידה של 1:20,000).

ממקורות הצילום והמיפוי עולה התמונה הבאה:

משנת 1880 ועד שנת 1942 לא היה קיים באזור הכפר אף לא מבנה אחד. בין שנת 1942 ועד 1944 הופיעו שלוש קבוצות של מבנים באזור הכפר, בסה"כ 44 מבנים הפזורים בין המטעים אך אינם מהווים מבנה של כפר מגובש (הכולל "קסבה" - מרכז עתיק). הבדואים מבאר יעקב שעבדו בסביבה החלו להתנחל בין המטעים משנת 1942 בתופעה המוכרת באותם ימים של התבססות כפר חדש. זהו תהליך מזורז של בנייה מפוזרת שבהמשכו החלו לצוץ מסביב "חושות" לינה, שהיו עתידות להפוך למבנים ברבות הימים. מלחמת השחרור קטעה תהליך זה. הכפר הבדואי הצעיר ננטש וחרב, והעולים החדשים שהקימו את המושב הגיעו אליו כשנה אחרי המלחמה.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אפריל 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, הוצאת חמד, 2001,ע"מ 725
  4. ^ 4.0 4.1 אתר ההגנה
  5. ^ ספר "מבט ועוד מבט" עמוד 176 ב קדר, הוצאת יד בן צבי
  6. ^ טייסת 304 הבווארית 1918 תצלומים 614, 520, תצלום אויר בריטי 10.12.44 גיחה 680