עוזי בן יצחק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עוזי בן יצחק
השתייכות Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
דרגה תת אלוףתת אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימיםמלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשהמלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפוריםמלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונהמלחמת לבנון הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה הראשונה
עיטורים
עיטור המופתעיטור המופת
צל"ש אלוףצל"ש אלוף
תפקידים אזרחיים
מנהל בכיר בעמידר

עוזי בן יצחק הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, בעל צל"ש אלוף ועיטור המופת.

קורות חייו

בן יצחק התגייס לצה"ל והחל קורס טיס, אך נשר ממנו והתנדב לסיירת מטכ"ל, לאחר שרואיין ליחידה על- ידי מפקדה, אברהם ארנן. לאחר טירונות צנחנים החל מסלול לוחם ביחידה והיה אחד החיילים הבולטים בצוות. עם סיום המסלול יצא בן יצחק לקורס קציני חי"ר, ובסיומו שב ליחידה והיה למפקד צוות מצטיין[1]. על אחד המבצעים בהם השתתף כמפקד צוות בסיירת עוטר בצל"ש אלוף, וב-1967 הוענק לו צל"ש הרמטכ"ל שהומר לעיטור המופת[2]. לאחר מכן בן יצחק עבר לחטיבת הצנחנים ושירת כמפקד פלוגה מבצעית, פלוגת מסלול, ומפקד פלחה"ן צנחנים. בשנת 1969 במבצע רביב שימש בן יצחק כמפקד כח תפיסת ראש החוף בצליחת התעלה[3].

בעקבות תאונת דרכים עשה בן יצחק הסבה לשריון, ושירת כמפקד פלוגה וסגן מפקד גדוד בחטיבה 401. במלחמת יום הכיפורים היה בלימודים במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה ובמינוי חירום מפקד גדוד מילואים 409 של חטיבה 600. הגדוד בפיקודו התגייס בימ"ח בשדה תימן ונשלח לחזית המצרית במסגרת אוגדה 143. בשלב הבלימה ב-9 באוקטובר, הדף גדוד טנקים מחטיבה 14 המצרית במתחם "חמדיה" תוך כדי פגיעה ב-35 טנקי אויב[4]. ביום למחרת נשלח הגדוד לכיוון תעלת סואץ, בשלב זה נפגע הטנק בו שהה ונהגו, אמנון אברמוביץ', נפצע קשה[5]. בן יצחק החליף טנק והמשיך להלחם באזור תעוז "טלוויזיה". יומיים לאחר מכן לחם הגדוד בקרב החווה הסינית[6].

לאחר המלחמה מונה למפקד גדוד 52 בחטיבה 401, ובהמשך שירת כקצין אג"ם של אוגדה 162 ומפקד חטיבה 204. במלחמת לבנון הראשונה שירת כמפקד חטיבה 409[7], חטיבת מילואים מובחרת של הצנחנים[8]. כוח "יוסי" החדיר לעומק השטח שבשליטת הסורים את חטיבת הצנחנים בפיקוד בן יצחק, דבר שיצר חיץ בין הדרג הקדמי לעורפי במערך הסורי. כל הכוחות שנכנסו למרחב עליו שלטה החטיבה, ובהם שרידי חטיבה 76 הנסוגים, כוחות חטיבה 47 וכוחות טנקי טי-72 של חטיבה 81 מדיוויזיה 3 ואפילו מספר מסוקי קרב, נכנסו לשטח ההשמדה שיצרה החטיבה מעמדות במורדות המזרחיים של ג'בל ברוך[9], והושמדו מבלי יכולת לדווח מה פגע בהם[10]. במהלך הקרבות השתתפו הצנחנים במארב נ"ט והשמידו אחד עשר טנקים מדגם T-72 של הצבא הסורי[11].

ב-1983 הקים את מרכז אימוני הנ"ט (מרנ"ט), ובשנים 1983 עד 1985 פיקד על בסיס האימון ליחידות שדה (באלי"ש) ועל אוגדה 220. יצא ללימודים בארצות הברית, וב-1986 מונה לראש מטה פיקוד המרכז. השתחרר משירות הקבע ובאוקטובר 1988 מונה במסגרת שירות המילואים, למפקד אוגדת יהודה, שהייתה האחראית על הביטחון השוטף באזור חברון, בית לחם ופאתי ירושלים. מילא תפקיד זה עד יולי 1990. בנוסף שימש כמנהל בכיר בעמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל[12].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אבנר שור, חוצה גבולות, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2008, עמ' 150
  2. ^ עיטור המופת שהוענק לסגן עוזי בן יצחק, באתר הגבורה.
  3. ^ עוזי בן יצחק באתר אוגדת יהודה.
  4. ^ אלישיב שמשי, ולא אשוב עד כלותם, הוצאת משרד הביטחון, 2005, עמוד 87.
  5. ^ אסף זגריזק, חבריו לנשק של אמנון אברמוביץ' הזדעזעו מהמתקפות: "הוא דוגמה ללוחם בצה"ל", ynet, ‏ 31.10.2016.
  6. ^ עמירם אזוב, צליחה, 60 שעות באוקטובר 1973, הוצאת דביר, 2011, עמוד 86.
  7. ^ אריה שמואלביץ, מרדכי גיחון, יהודה ואלך, זירת קרב: קרבות הכרעה בארץ־ישראל, העמותה הישראלית להיסטוריה צבאית ליד אוניברסיטת תל אביב, 2007, עמ' 369
  8. ^ בני מיכלסון, ‏קרב הבקעא, שריון 27, דצמבר 2007, עמ' 62, באתר "יד לשריון" .
  9. ^ יוסי פלד, איש צבא (כתבה: רונית ורדי), תל אביב: "ספרית מעריב", תשנ"ג-1993, עמודים 263-264.
  10. ^ פירות ההבקעה בבקעת הלבנון, מתוך האתר יד לשריון.
  11. ^ עפר שלח ויואב לימור, "שבויים בלבנון, האמת על מלחמת לבנון השנייה", הוצאת ידיעות ספרים, 2007 עמוד 327: "בדקות האחרונות שלפני הפסקת האש השמיד מארב קרקעי של החטיבה אחד עשר טנקי טי- 72; זה היה המפגש הראשון של טילים מתוצרת ארצות הברית עם הטנק החדיש ביותר שייצרה ברית המועצות באותה עת, כה חדיש עד שאיש לא היה בטוח שטילי ה"עורב" אכן יחדרו את שריונו."
  12. ^ ניקול קראו, "מזכירתו של יו"ר עמידר לשעבר העידה במשפטו: "הייתה לי תחושה של בזבוז", הארץ, 8 ביולי 1996.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0