רבה בר רב הונא
| מקום קבורה | עלמא |
|---|---|
| פטירה | 322 |
| מקום פעילות | סורא, בבל |
| תקופת הפעילות | הדור השני והשלישי של אמוראי בבל |
| השתייכות | ישיבת סורא |
| רבותיו | רב הונא |
| בני דורו | רב חסדא |
| אב | רב הונא |
רבה בר רב הונא (נפטר ב-322) היה אמורא בבלי מהדור השני והשלישי של התקופה - בשנות ד' אלפים - שנות ד'ק' (המאה ה-3 וה-4). בנו של רב הונא. שימש כראש ישיבת סורא לאחר מות רב חסדא.[1]
ביוגרפיה
רבה בר רב הונא היה בנו של האמורא הנודע רב הונא, שהיה גם רבו המובהק, וכונה על ידיו "אבי מורי".[2]. הוא לא הספיק להכיר את רב ושמואל, למרות זאת הוא מוסר תורה בשם רב[3] ושמואל.[4]
בבית מדרשו של אביו, רב הונא, הוא הכיר את רב חסדא - תלמיד נודע אחר של אביו - והם הפכו לחברים קרובים, ובילו יחד רבות, טיילו, למדו ואף דנו יחדיו.[5] רבה בר רב הונא העריך את רב חסדא וכינה אותו "בקיא בדבר הלכה".[6] מסופר כי רב חסדא ורבה בר רב הונא היו הולכים (מפליגים) בספינה. אמרה להם גבירה אחת (שהייתה גויה): הושיבוני עימכם בספינה! לא הסכימו. אמרה דבר (לחש), ואסרה את הספינה. אמרו הם דבר, ושחררו את הספינה[7].
כאביו, היו לו קשרים עם ראש הגולה. זה האחרון אף שאל אותו שאלות הלכתיות[8] ורבה בר רב הונא אף בא לביקור בביתו יחד עם רב חסדא, ולא ישן בסוכה בטענה ש"שלוחי מצווה" הם ופטורים מהסוכה[9]. למרות זאת היו לו מריבות עם אנשי ראש הגולה[10].
לאחר פטירתו של רב הונא לא מונה בנו רבה למלא את מקומו, למרות שכבר היה באותה עת בן שישים, ואת מקומו מילא רב חסדא שכבר היה אז בן שמונים והיה תלמיד חבר של רב הונא, וגם לא התמנה רב חסדא למלא את מקומו של רב הונא מיד עם פטירתו מפאת כבודו של רב יהודה, ורק בשנת תר"י לשטרות, שנתיים לאחר פטירת רב הונא מונה רב חסדא לראשות ישיבת סורא, ורבה בר רב הונא היה דיין בסורא, ויחד דנו בבית הדין[11].
הערכה
רבה בר רב הונא נודע כעניו; כך לדוגמה הוא לא חשש לקבל ביקורת מחברו רב חסדא, שהעיר לו פעם אחת כאשר טעה בדבר הלכה, והוא עצמו הלך ופרסם ברבים את טעותו.[12] בנוסף הוא קיבל על עצמו את מינויו של רב חסדא, שהיה לו חבר, כממלא מקום רב הונא שהיה אביו בראשות הישיבה, ומחל על כבודו. כהמחשה לעוצמת ענוותנותו התלמוד מספר כי האמורא הגדול רבא התפלל שיזכה למידת הענווה של רבה בר רב הונא - אך לא זכה להגיע לדרגה זו.[13]
כאשר נפטר העלו את ארונו לארץ ישראל, והספידו אותו במילים: ”גזע ישישים עלה מבבל ועמו ספר מלחמות... רוכב ערבות שש ושמח בבוא אליו נפש נקי וצדיק.”. יחד עם גופתו נלקחה גם גופת רב המנונא לקבורה בארץ ישראל, ובדרך הגיעו לגשר צר בו לא יכלו הגמלים נושאי הארונות לעבור יחד - והגמלים נעמדו. חז"ל פירשו זאת כי החכמים, גם לאחר מותם, נתנו כבוד האחד לאחר, ולא הקדימו לעבור.[14]
משפחתו
בנו היה אבא[15].
קישורים חיצוניים
- רבה בר רב הונא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- הרב אהרן הימן, "רבה בר רב הונא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג', עמודים 1071-1074, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ החל משנת ד'ס"ט (309); על פי אגרת רב שרירא גאון, עמ' 87.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מעילה, דף ט"ז, ב'; מסכת גיטין, דף כ"ט, ב'.
- ^ כך לדוגמה הוא מוסר כמה אמרות בשמו; תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קל"ו, ב'; מסכת ברכות, דף כ"ה, א'; ומסכת שבת, דף צ"ז, א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף מ"ט, א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ט, א'; מסכת נזיר, דף ל"ב, א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף פ"ו, ב'.
- ^ בבלי, חולין קה ע"ב.
- ^ שבת קסו א
- ^ סוכה י א, וראה סוכה כו א
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ה', א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, י' א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף מ"ג, א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ח, א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ה, ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ט, א'.
