פארק הזהב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פארק הזהב
Park Hazahav (7).jpg
נתונים ומידות
שטח 110 דונמים קמ"ר
מיקום
קטע הפארק בעל סבך הצמחייה

פארק הזהב הוא פארק עירוני המהווה מרחב טבע אורבני ייחודי מסוגו בישראל, בליבה של קריית שמונה. זהו השטח הציבורי הפתוח הגדול והמרכזי בעיר, המשתרע על שטח של כ-110 דונמים. שמו ניתן לו על שם "נחל עין זהב" החוצה אותו והוא שוכן בחלקה המזרחי של קריית שמונה, למרגלות גבעת שחומית. לאחר שיקום הנחל והפארק מקיים האזור מערכת אקולוגית טבעית בלב העיר.

הפארק

בשטח הפארק נמצא מסגד הבנוי מאבני גיר ובזלת. זהו השריד היחידי מהכפר הערבי אל-ח'אלצה אשר שכן במקום עד מלחמת העצמאות. מבנה המסגד והמבנה לידו הוסבו והפכו ל"מוזיאון לתולדות קריית שמונה", הפחונים בקרבת המקום המדמים מעברה מהווים חלק מן המוזיאון. לפני כן מבנה המסגד שימש כבית משפט השלום משנת 1977 עד העברתו בתחילת 1983 למרכז המסחרי של קריית שמונה. בפארק מדשאות רחבות, מתקני ספורט, שולחנות המותאמים למשחק שחמט, שולחנות פיקניק ואמפי. לפני הכניסה לאמפי אחרי חורשת עצי טקסודיון דו-טורי (Taxodium distichum) נמצא בית כנסת "בן ציון", המוסתר עלי ידי צמחי הרדוף הנחלים צפופים וגבוהים. בית הכנסת נבנה על ידי עולים חדשים מרומניה בשנת 1955. עם התמעטות דור המייסדים, הצטרפו לקהילה מתפללים מבית הכנסת של בני עקיבא. בית הכנסת שופץ והורחב לאחר פגיעה קלה בגג בית הכנסת במהלך מבצע ענבי זעם (1996).

אל הפארק זורם מצפונו נחל עין זהב, שתחילתו במעין "עין זהב" הנובע באי תנועה על כביש 90 מצפונה של קריית שמונה. מקור שמו המקורי של המעין נעוץ בשמו הערבי עין א-דהב. מקור זרימתו של המעיין במי גשמים המחלחלים דרך סלעי הגיר, עד הגעתם לשכבת סלע אטומה ותפוקתו כארבעה מיליון מ"ק מים בשנה.

אפיק הנחל חוצה את קריית שמונה ואורכו 2.5 ק"מ. בדרכו הוא זורם בחלקו הצפוני של פארק הזהב ויוצר נוף של פארק פתוח. בהמשך הורחב אפיק הנחל לכדי בריכה גדולה, מהבריכה ממשיך אפיק הנחל ועובר בצמוד לחורשה נטועה של תריסר עצי טקסודיון דו-טורי ענקיים המכונים גם "ברוש ביצות". בין עצי החורשה הוצבו שולחנות וכיסאות עליהם צוירו לוחות שחמט. לאחר מכן זורם הנחל בצמוד לבית הכנסת "בן ציון" מיד לאחר השער הוא זורם בין האמפי לבית בריכת שחייה נטושה אשר שמשה שנים רבות את תושבי קריית שמונה. משם הוא מתחתר במהירות בשצף קצף לאזור המאופיין בצמחייה סבוכה (הג'ונגל). בהמשך האפיק חוזר הנוף פתוח, המשמש כאתר פיקניק עם שולחנות עץ לשימוש הנופשים. לאורך הנחל מסלול טיול והליכה המסומן בחלקו באמצעות עיגולי קרמיקה צבעוניים בקוטר של כ-40 ס"מ. לאורך הפארק מצויות כניסות נוספות, עבור חלקן נבנו גשרים העוברים מעל אפיק הנחל ומאפשרים להיכנס אליו מהרחוב המשתרע במקביל לאפיק.

באמצע מסלולו של הנחל מצטרף אליו ממערב יובלו "נחל הטחנות", הידוע גם בשם "נחל שושן", על שם המשפחה שבחצר ביתה נובע מעיין המהווה מקור עיקרי של מי "נחל הטחנות". נביעות נוספות הפורצות בהמשך הופכות את "נחל שושן" ליובל איתן. הפארק נקטע באמצעו בחלקו, על ידי מבנה ציבורי של "מרכז משאבים לגסי הריטג'" שנבנה על גדות אפיק הנחל. המבנה לא מאפשר המשך הליכה ישיר ליד אפיק הנחל ומסלול הטיול עוקף אותו מצדו המערבי. לאחר עקיפת המבנה עובר המסלול מעל גשר צבעוני, דרכו יש מעבר לחלקו הדרומי של הפארק. לאורך אפיק הנחל, בחלקו הדרומי, נסללה דרך מרוצפת כורכר. לאורך קטע זה באפיק נטועים עצי אקליפטוס וניתן להבחין בשרידי טחנת קמח קדומה. צדו הדרומי של הפארק מסתיים ברחוב קרן היסוד. בסמוך נמצא גן משחקים "גן הנחל" הכולל מתקני משחקים פיסוליים צבעוניים של האמן גיל שדה. מכאן זורם אפיק הנחל דרומה, חוצה את רחוב הנרייטה סולד ונכנס לשטח חורשת קק"ל המשתרע על שטח של כ-120 דונם. בהמשך הוא נשפך לתעלה המערבית של עמק החולה הנשפכת בעצמה לאגמון חולה.

צמחיית הפארק כוללת עצי מילה סורית, תות, צפצפה מכסיפה, צמחי עבקנה וצמחים נוספים. במקום מצויים גם בעלי חיים כמו לוטרה, שועל ומכרסמים שונים. ניתן גם לצפות בציפורים שונות כגון: צופית, בולבול שלדג, פשוש ועוד.

עצי ענק מהמין טקסודיון דו-טורי ושולחנות השחמט

היסטוריה

בשנות ה-50 של המאה ה-20 נתפסו מי מעיין על ידי חברת מקורות כדי לשמש כמי שתייה של קריית שמונה. במשך השנים גדלה העיר והשאיבה גברה. מים אלה שימשו בעבר גם את חברת נביעות שהוקמה בשנת 1989. תפיסת מי המעין ייבשה במשך שנים את הנחל. בשנת 2008 החל מאבק ציבורי שניהלו ארגוני סביבה ותושבי קריית שמונה להשבת מי המעין.[1] לאחר כשלוש שנים המאבק נשא פרי. במאי 2011 הודיעה רשות המים שהחל מקיץ 2011 תשחרר חלק מהמים בכמות התחלתית של 70-50 קוב בשעה לאפיק הנחל.[2] מים אלה זורמים באפיקו של הנחל המקורי. חברת נביעות עברה לשאוב את מימיה מקידוח של חברת מקורות, גם העיר קריית שמונה עברה להשתמש במי קידוחים בעמק החולה, ובכך התאפשר שחרורו חלק ממי הנחל לטובת הציבור. בהמשך שוחררו מים מעין זהב בשיעור 150 עד 200 מ"ק/שעה שהפכו אותו לנחל איתן.

אפיק הנחל היה זקוק לשיקום בעקבות הזנחה של שנים. הוא נוקה מפסולת וגדותיו נבנו תוך הנחת אבני בזלת בשתי גדות הנחל. שיקום הנחל נעשה בשיתוף פעולה של רשות ניקוז כנרת, המשרד להגנת הסביבה, קרן קיימת לישראל, רשות הטבע והגנים, מועצה אזורית גליל עליון ועיריית קריית שמונה.

באוקטובר 2012 שרפה שהשתוללה במשך מספר שעות בערוץ נחל עין-זהב בקרית שמונה גרמה נזק כבד לצומח ולחי בסביבותיו.[3]

המוזיאון

עוד מימי המעברה הצעירה שימש מרחב פארק הזהב כמוקד קהילה ופנאי עבור תושבי קריית שמונה. בשנת 2016, החל לפעול המיזם "הסיפור שלנו" לחידוש המוזיאון העירוני והקמת אתר מורשת לאומית (ישראל) בעיר לחלוצי העלייה הגדולה. בסמוך למיקומו הנוכחי במרחב הטבע הייחודי. לפי התוכנית המיועדת, החיבור בין ציר המורשת והתרבות לבין ציר הטבע, יהפכו את המוזיאון למוקד עניין ומשיכה ויביאו למיצוב המוזיאון כמוקד תרבותי-תיירותי בקנה מידה ארצי.

גלריית תמונות

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פארק הזהב בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ טלי לנקרי, להציל את נחל עין זהב, באתר nrg‏, 23 בפברואר 2009
  2. ^ טלי לנקרי, כך הצלנו את נחל עין הזהב, באתר nrg‏, 10 במאי 2011
  3. ^ שרפה גרמה נזק כבד לערוץ נחל עין-זהב בקרית שמונה, באתר עיתון הארץ, 20 באוקטובר 2012
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0