פוסום זנב-מברשת צפוני

פוסום זנב-מברשת צפוני
	פוסום זנב-מברשת צפוני
מצב שימור
	מצב שימור: לא הוגדר;
	מצב שימור: לא הוגדר;
מיון מדעי
תחום תפוצה

פוסום זנב-מברשת צפוני (שם מדעי: Trichosurus arnhemensis) הוא מין של פוסום גדול בסוג פוסום זנב-מברשת שאנדמי לצפון יבשת אוסטרליה. הוא תואר מדעית כמין נפרד בשנת 1897 על ידי הזואולוג הנורווגי רוברט קולט (אנ') ומעמדו הטקסונומי טרם מוסכם. לאורך המאה ה-20 הוא נחשב כתת-מין של פוסום זנב-מברשת מצוי, ובשלהי המאה ה-21 קיבל שוב מעמד של מין על ידי הזואולוגים האוסטרלים קולין גרובס וטים פלנרי (אנ'). ארגון IUCN עדיין מתייחס אליו כתת-מין. המשמעות של שמו המדעי היא "שעיר הזנב מארנהם".

תיאור

לפוסום הצפוני מבנה גוף כבד וחסון, צוואר קצר וראש חרוטי דמוי חתול או שועל. אוזניו משולשות וגדולות, עיניו גדולות וחוטמו מחודד. זנבו של הפוסום ארוך ומברשתני, והוא דק ודליל בשיער לעומת המינים האחרים בסוג. לפוסום טפרים חדים כשל החתול, וכריות הצמדה בכף היד והרגל המסייעות לו בטיפוס. אורך ראשו וגופו של הפוסום הצפוני 35–55 סנטימטרים ואורך זנבו 25–40 סנטימטרים; הזכר גדול מן הנקבה ומשקלו 4.5-2 קילוגרם לעומת 3.5-1 קילוגרם אצל הנקבה.

הפרווה של הפוסום הצפוני קצרה ודלילה יחסית לקרובו המצוי. צבעה הכללי נע בין אפור-כסוף לאפור כהה, בז' או חאקי, אך עשויים להיות פרטים כהים יותר. הצד התחתון (המותניים, הגחון, החזה והמפשעה) בצבע לבן בוהק או קרם-שמנת, לעומת הצבע הצהבהב אצל הפוסום המצוי. אזור הגב נוטה להתכהות במעט, ועל המצח ולעיתים גם על הכתף פס שחרחר דקיק. הראש זהה לצבע הגוף, עם לחיים בהירות וכתמים אפרוריים כהים סביב החוטם והעיניים.

האוזניים אפרפרות עם כתמים שחרחרים ולבנים, והאף ופנים האוזניים ורודים. הזנב בצבע שחור פחם בצידו העליון והשעיר, ואפרפר או ורדרד בצידו התחתון והקירח.

תפוצה ואקולוגיה

פוחלץ של פוסום טבעת צפוני.

הפוסום הצפוני אנדמי לצפון אוסטרליה באזור הטריטוריה הצפונית ואוסטרליה המערבית. התפוצה שלו משתרעת בעיקר על ארץ ארנהם וקימברלי, עם אוכלוסיות מבודדות בפילבארה, איי בארו ואיי טיווי (האי מלנוויל והאי בת'רסט). האוכלוסיות המבודדות במזרח קווינסלנד ובמרכז הטריטוריה הצפונית שייכות כנראה לפוסום המצוי. בית הגידול של הפוסום הצפוני מורכב מיער אקליפטוס וחורש שיטה דליל באקלים מונסון טרופי עד צחיח למחצה. הוא נראה לעיתים קרובות גם בסביבה כפרית ועירונית.

הפוסום הצפוני הוא יונק פעיל דמדומים ולילה שחי מרבית הזמן בגפו. את שעות היום הוא מבלה בשינה בקינים שבנה בחללי עצים. שני הזוויגים מחזיקים טריטוריה שגודלה נע בין 5 ל-10 דונם, אך יש רמת חפיפה גבוהה אפילו בין פוסומים מאותו הזוויג והם סובלנים יחסית זה כלפי זה. התזונה של הפוסום כוללת עלים, ניצנים, פרחים, פירות, חסרי חוליות, ביצים ואפילו עופות קטנים. בקרבת מגורי אדם, הפוסום גורם לנזקים רבים לגינות ועצי פרי, מקנן בגגות ובמבנים ומהווה מטרד ניכר במקום שבו הוא מצוי במספרים גדולים. המין סובלני יחסית לנוכחות אנושית וניתן להאכילו ידנית. הטורפים העיקריים של המין הם הדינגו, פיתון השטיחים ולטאת כוח; בעבר, הוא היה ניצוד למזון גם על ידי הילידים האבוריג'ינים.

הרבייה של הפוסום הצפוני מתרחשת לאורך השנה ללא עונה קבועה. ההיריון של הפוסומית נמשך 17–18 ימים לאחריהם נולד לרוב צאצא יחיד. הגור שוהה בכיס 4–5 חודשים ונגמל לאחר חודשיים נוספים שבמהלכם הוא רוכב על גב האם. הגור מגיע לבגרות בסביבות שנה. תוחלת החיים המרבית היא 11–13 שנים.

מצב

מצב שימורו של הפוסום הצפוני טרם הוערך (NR) על ידי הרשימה האדומה של IUCN, מאחר שהיא עדיין מתייחסת אליו כתת-מין של הפוסום המצוי. על פי נתוני הארגון, האוכלוסייה שלו דלילה ונמצאת במגמת ירידה, בשל משטרי אש לא הולמים. הפוסום הצפוני מצוי במספר אזורים מוגנים, שהבולט שבהם הוא הפארק הלאומי קקדו.