פורטל:תעופה/דמויות מפתח בתולדות התעופה/אוסף
1
אמיל ברלינר (באנגלית: Emile Berliner; בגרמנית: Emil Berliner; 20 במאי 1851 - 3 באוגוסט 1929) היה ממציא יהודי-אמריקני, יליד גרמניה, הידוע בעיקר עקב המצאת הגרמופון והתקליט, השיטה להקלטה, שכפול, הפצה והשמעה של מוזיקה באמצעות תקליטים שטוחים. ברלינר המציא גם את המיקרופון לטלפון, והיה מעורב בפיתוחו של המסוק ומנועי מטוסים בתצורה רדיאלית. ברלינר גילה עניין רב בהתפתחותו של היישוב בארץ ישראל, והיה מתומכי הקמת האוניברסיטה העברית בירושלים ומנאמניה.
2
אָמִילִיָה אֵרְהָארְט (באנגלית: Amelia Earhart; נולדה ב-24 ביולי 1897; נעלמה בטיסה ב-2 ביולי 1937, והוכרזה רשמית כמתה ב-5 בינואר 1939), הייתה טייסת וסופרת אמריקאית. התפרסמה כאישה הראשונה שחצתה את האוקיינוס האטלנטי בטיסת יחיד, וקבעה שיאי טיסה רבים נוספים. כתבה ספרים רבים על חוויותיה, שהפכו לרבי-מכר.
3
ג'וּליו דוּאֶה (באיטלקית: Giulio Douhet; 30 במאי 1869 – 15 בפברואר 1930) היה גנרל איטלקי, מהוגי רעיון הכוח האווירי. הוא היה מראשי התומכים ברעיון ההפצצות האסטרטגיות בלוחמה אווירית, והיה בן דורם ובן שיחם של הוגים אחרים בתחום זה, ובעיקר בילי מיטשל וסר יו טרנצ'רד. דוּאֶה נולד בקזרטה, שליד נאפולי. הוא למד באקדמיה הצבאית בגנואה, והוסמך כקצין תותחנים. מאוחר יותר למד מדעים והנדסה במכון הפוליטכני בטורינו. בתחילת המאה העשרים התמנה דוּאֶה חבר במטה הכללי. הוא פרסם מאמרים על מיכון הצבא. עם הופעתן של ספינות אוויר באיטליה, ומאוחר יותר תחילת השימוש במטוסים בעלי כנף קבועה, החל דוּאֶה להכיר בפוטנציאל הצבאי של הטכנולוגיה החדשה. דוּאֶה חשש מהטלת מגבלות חריפות על הכוח האווירי הצעיר על ידי מפקדים של כוחות היבשה; הוא החל לקדם את רעיון הקמת זרוע אווירית נפרדת, שתהיה בפיקוד אוויראים. הוא חבר למהנדס המטוסים הצעיר ג'יאני קאפרוני, ויחד ניסו לממש את היתרונות של הכוח האווירי העתידי.
4
פרדיננד אדולף אוגוסט היינריך גראף פון צפלין (גרמנית: Ferdinand Adolf Heinrich August Graf von Zeppelin; 8 ביולי 1838 – 8 במרץ 1917) היה מהנדס שייסד את חברת ספינות האוויר 'צפלין' בפרידריכסהאפן. הוא נולד בעיר קונסטנץ בדוכסות הגדולה של באדן, היום חלק ממדינת באדן-וירטמברג שבגרמניה. פון צפלין החזיק בתואר אצולה גרמני, גראף, הדומה במעמדו לתואר דוכס, ומכאן שמו המקובל "גראף צפלין".
החל משנת 1880 עסק צפלין ברעיון של כדורים פורחים מונחים. כבר בשנת 1874 שירטט את המבנה הכללי, וכתב למלך וירטמברג על כך שגרמניה מפגרת אחר צרפת ורק ספינות אויר גדולות יהפכו ישימות לשימוש צבאי.
בשנת 1899 הוא החל לבנות את ספינת האוויר הקשיחה הראשונה שלו בפרידריכסהאפן (אשר הייתה מבוססת על עיצוב מוקדם יותר של דויד שוורץ), שבה טס שלוש פעמים מעל אגם קונסטנץ. טיסותיו הצליחו יותר ויותר ועוררו התלהבות ציבורית רבה, שאפשרה לו להמשיך בפיתוח כלי הטיס. הגרסה השנייה של ספינת האוויר מומנה כולה מכספי הציבור אשר נאספו ממכירת כרטיסי הגרלת לוטו. פריצת הדרך הכלכלית של המפעל באה רק לאחר שספינת האוויר צפלין LZ4 התרסקה ליד אכטרדינגן בשנת 1908. ההתרסקות עוררה את התעניינות הציבור בפיתוח ספינות האוויר. במבצע לגיוס כספים לאחר האירוע נאספו למעלה משישה מיליון מארקים גרמניים, ובכסף מומנה הקמתה של חברת "Luftschiffbau Zeppelin GmbH" ונוסדה "קרן צפלין".
5
סר ארתור ויטן בראון (באנגלית: Arthur Whitten Brown; 23 ביולי 1886 - 4 באוקטובר 1948) היה הנווט בטיסה הטרנס-אטלנטית הראשונה.
ארתור בראון נולד בגלאזגו שבסקוטלנד. הוא החל את הקריירה שלו כמהנדס טיסה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה. אחרי שהופל ונפצע קשות מעל גרמניה ב-10 בנובמבר 1915, הפך בראון לשבוי מלחמה. אחרי ששוחרר והוחזר לאנגליה בראון המשיך לפתח את כישורי הטיסה שלו. הוא הפך לסגן משנה בחיל האוויר המלכותי ובזמן שביקר בחברת המטוסים ויקרס, קיבל הצעה להצטרף לטיסה הראשונה ללא עצירות מעל האוקיינוס האטלנטי, ביחד עם ג'ון אלקוק שכבר נבחר כטייס.
השניים עזבו את שדה התעופה 'סנט ג'ון' שבניופאונדלנד בקנדה ב-1:45 בצהריים ב-14 ביוני 1919 ונחתו בדריגימלה בוג, במחוז קונמרה שבאירלנד 16 שעות ו-12 דקות מאוחר יותר, לאחר שטסו 3,186 ק"מ. הטיסה נעשתה במפציץ 'ויקרס ווימי' משודרג וזכתה בפרס של 10,000 לירות שטרלינג שהציע עיתון ה"דיילי מייל" הלונדוני.
6
צ'ארלס אוגוסטוס לינדברג השני (באנגלית: Charles Augustus Lindbergh; 4 בפברואר 1902 - 26 באוגוסט 1974) היה חלוץ אמריקאי בתחום התעופה שהתפרסם כמבצע טיסת הסולו הטרנס-אטלנטית הישירה הראשונה בהיסטוריה.
לינדברג זכה לפרסום בינלאומי כשהפך לטייס הראשון שחצה לבדו בטיסה ישירה את האוקיינוס האטלנטי. לינדברג המריא משדה התעופה רוזוולט במחוז נאסאו שבלונג איילנד (סמוך לעיר ניו יורק) ב-20 במאי 1927, ונחת למחרת, ב-21 במאי בפריז שבצרפת. הטיסה נמשכה 33 שעות וחצי, והייתה גם הטיסה הישירה הראשונה מניו יורק לפריז. הוא קרא למטוס ספיריט אוף סנט לואיס (Spirit of St. Louis), והמטוס נמצא כיום במוזיאון האוויר והחלל הלאומי בוושינגטון.
הישג זה זיכה את לינדברג בפרס אורטייג (Orteig) בסך 25,000 דולר, והוא נותר דובר חשוב בעד התעופה עד מותו. הוא ישב בוועדות לאומיות ובינלאומיות רבות שעסקו בתעופה. על הישגו הוא קיבל את מדליית הכבוד ומדליית הזהב של הקונגרס, העיטור הצבאי והעיטור האזרחי הגבוהים ביותר בארצות הברית באותה עת, את אות לגיון הכבוד הצרפתי ואת צלב התעופה המצוינת. לינדברג הפך לגיבור לאומי בארצות הברית וזכה להערכה ולהערצה בעולם כולו. בין היתר, נבחר בשנת 1927 לאיש השנה של המגזין "טיים", והיה הראשון שזכה לתואר זה. לינדברג המשיך לחפש אתגרים בתעופה ובדצמבר 1927 טס מוושינגטון למקסיקו סיטי בטיסה ישירה, מרחק של מעל 3,200 קילומטר
7
צ'ארלס סטיוארט רולס (באנגלית: Charles Stewart Rolls; ) היה טייס בריטי, מחלוצי התעופה בעולם, אשר ייסד ביחד עם הנרי רויס וקלוד ג'ונסון את חברת רולס רויס בשנת 1904.
רולס נולד ב- לונדון, ל-1st Baron Llangattock ו- Lady Llangattock. התחנך באיטון קולג' בגיל צעיר התחיל להתעניין במנועים. בגיל 18 נסע לפריז כדי לקנות את המכונית הראשונה שלו מסוג פיג'ו סוג 15.
רולס היה מהטייסים החלוצים בבריטניה, והוציא את רישיון הטייס השני בבריטניה. ב-1909 קנה מטוס מסוג "Wright Model A" שייצרו האחים רייט. רולס ביצע בו יותר מ-200 טיסות. ב-2 ביוני 2010 היה הטייס הראשון אשר חצה (הלוך וחזור) את תעלת למאנש, ב-95 דקות. עבור הישג זה קיבל רולס את מדליית הזהב מ- "קלוב התעופה המלכותי".
רולס נהרג בהתרסקות מטוס אשר הטיס, ב-12 ביולי 1910 בבורנמות', כאשר זנב המטוס מסוג "Wright Model A" נשבר. רולס היה הבריטי הראשון אשר נהרג בתאונת מטוס והטייס ה-11 בעולם אשר נהרג בתאונת מטוס.
8
סר ארתור מארי לונגמור (באנגלית: Sir Arthur Murray Longmore; 8 באוקטובר 1885 - 10 בדצמבר 1970) היה טייס בריטי ממוצא אוסטרלי.
בתחילת המאה ה-20 היה לונגמור מחלוצי התעופה הימית, ולאחר מכן שימש בתפקידים בכירים בחיל האוויר המלכותי בתקופת מלחמת העולם השנייה.
לונגמור נולד בפרבר מנלי של העיר סידני שבניו סאות' ויילס באוסטרליה. הוא למד במכללה הימית של דארטמות', וקיבל דרגת קצונה בצי המלכותי הבריטי ב-1904. הוא פיתח עניין בתעופה, וקיבל רישיון טיס בשנת 1911. באותה שנה נעזר באוסוואלד שורט, מחלוצי מהנדסי התעופה, כדי לתכנן דרך להציב כריות אוויר על כני הנסע ומתחת לזנב של מטוס שורט S.27. בדצמבר 1911 השתמש במתקן זה, והיה לבריטי הראשון שהמריא מן הקרקע, ונחת במים, כשנחת במימי הנהר מדווי ליד העיירה שירנס, בסמוך לשפך הנהר תמזה במחוז קנט במזרח אנגליה.
9
איגור איבנוביץ' סיקורסקי (ברוסית: Игорь Иванович Сикорский; אוקראינית: Ігор Іванович Сікорський) היה מהנדס אמריקאי ממוצא רוסי-אוקראיני (25 במאי 1889 - 26 באוקטובר 1972). רבים זוקפים לזכותו את הצלחת התפתחות המסוק. מייסד חברת סיקורסקי.
ב־1909 בנה את המסוק הראשון שלו, אך זה לא צלח להמריא. לאחר פיתוחים רבים הצליח להגיע לריחוף של מספר שניות באוויר ולא יותר מכך. בשנת 1910 התייאש מהמסוקים ופנה לרעיון חדש באותה עת - מטוס רב מנועי.
בשנת 1938, אחרי שנים של פיתוח פרטי, הצליח לשכנע את ממשלת ארצות הברית להקציב 2 מיליון דולר לחקר תעופה בעזרת מסוקים. הפיתוח הוביל לבנייתו של המסוק VS-300. ה־VS-300 יצר את ההבדל המשמעותי ביותר בין עיצוב "הכנפיים המעופפות" לבין כלי טיס מעשי שמאפשר שימושים צבאיים. ה־VS-300 אכן היה שונה באופן מהותי מהמודלים הראשוניים. פיתוחו של סיקורסקי היווה התקדמות רצינית במסוקים ובעקבותיו הגיעו פיתוחים נוספים.
ב־24 במאי 1940 טס ה־VS-300 לראשונה. הוא היה מצויד ברוטור תלת־להבי, ברוטור זנב קטן לייצוב ובמנוע בוכנה בן 75 כוחות סוס. ב־1941 טס כבר המסוק במשך יותר משעה.
החברה מייסודו, Sikorsky Aircraft Corporation, פעילה גם בימינו ומהווה את אחת מיצרניות המסוקים המובילות בעולם. סיקורסקי גם הקדיש מזמנו לפעילות באגודת פושקין וטולסטוי בארצות הברית.
10
ג'וזף ויליאם קיטינג'ר השני (Joseph William Kittinger II; נולד ב-27 ביולי 1928) הוא טייס לשעבר בחיל האוויר האמריקני, האדם הראשון שהגיע לגבול החלל, והאדם הראשון שעבר לטענתו את מהירות הקול בגופו (ולא בתוך כלי תעבורה). ג'ו קיטינג'ר התפרסם בעיקר בעקבות פרויקטי "Manhigh" ו-"Excelsior" לבדיקת השפעות הריק על תחושת הנפילה, בהם הוא קבע שיא עולם בצניחה חופשית הארוכה ביותר, כשקפץ מגובה של מעל 31 ק"מ. כמו כן הוא היה האדם הראשון שחצה את האוקיינוס האטלנטי לבדו בכדור פורח.
כטייס ששירת במלחמת וייטנאם, הוא השיג הפלה של מטוס קרב צפון וייטנאמי ולאחר מכן מטוסו הופל, והוא בילה 11 חודשים כשבוי מלחמה בכלא בצפון וייטנאם. בשנת 2012, בגיל 84, הוא השתתף במיזם רד בול סטראטוס כאיש קשר עם הקפסולה, בו הוא הדריך את פליקס באומגרטנר בנפילה החופשית שוברת השיאים שלו מגובה 39 ק"מ מהסטרטוספירה של כדור הארץ.
11
לואיס בלריוט (צרפתית: Louis Blériot; 1 ביולי 1872 - 2 באוגוסט 1936) היה מהנדס, ממציא וטייס צרפתי מחלוצי התעופה.
בלריו נולד בקאמברה שבצרפת ב-1 ביולי 1872, ולמד הנדסה בפריז. בשנת 1900 ניסה את כוחו בתכנון ובניית מטוס. הוא בנה מטוס שאמור היה לטוס תוך כדי נפנוף בכנפיו (אורניתופטר), אך כמו אחרים שניסו לבנות מטוס מסוג זה, הוא נכשל.
עיקר פרסומו בא לו בעקבות טיסתו מעל תעלת למאנש ב-25 ביולי 1909. טיסה זו הייתה הטיסה המאוישת המוצלחת הראשונה בכלי טיס הכבד מהאוויר (מטוס) מעל תעלת למאנש בפרט, ומעל מקווה מים גדול בכלל. את הטיסה ביצע בלריו במטוסו "בלריו-XI" מקאלה שבצרפת לדובר שבאנגליה תוך 36 דקות וחצי. לאחר שנחת בשלום בדובר הוא זכה ב-1000 ליש"ט שהוצעו כפרס על ידי הדיילי מייל לראשון שיצליח לחצות את תעלת למאנש במטוס.
12
עזר ויצמן (15 ביוני 1924 – 24 באפריל 2005) היה נשיאהּ השביעי של מדינת ישראל בין מאי 1993 ליולי 2000. לפני כן היה, בין השאר, מפקד חיל האוויר ושר הביטחון.
ויצמן החל את דרכו הצבאית בארגון ההגנה, בהמשך התנדב לצבא הבריטי, במהלך מלחמת העולם השנייה הפך לטייס בחיל האוויר המלכותי, הוא הוצב בהודו ובמצרים. לאחר מלחמת העולם השנייה הוא הצטרף לאצ"ל ובהמשך שב לארגון ההגנה, כטייס בשירות האוויר, ממנו צמח חיל האוויר הישראלי, שלימים היה מפקדו השישי. בתפקידו הבא שימש כראש אג"ם והיה מאדריכלי הניצחון במלחמת ששת הימים.
לאחר שחרורו החל את דרכו הפוליטית בתנועת החרות והליכוד, מטעמן נבחר לראשונה לשמש כחבר הכנסת וכשר ביטחון. בהמשך חל מפנה בעמדותיו, והוא הקים את מפלגת המרכז יחד שמטעמה שימש כשר בלי תיק בממשלת האחדות, ואיתה הצטרף ל"מערך". ב-1992 פרש מהכנסת, ולאחר שנה נבחר – כנציג מפלגת העבודה – לכהן כנשיא המדינה. לאחר שנבחר שנית ב-1998, התפרסם כי קיבל כספים מאיש עסקים. היועץ המשפטי לממשלה קבע כי יש בכך "אי תקינות", ודברים אלה והביקורת הציבורית הביאו להתפטרותו מהנשיאות ולפרישתו מן החיים הציבוריים בשנת 2000.