אי-גיוס בישראל
גיוס חובה לצה"ל נעשה בהתאם לחוק שירות בטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986. בחוק זה קבועים גם כללים המאפשרים שלא להתגייס, ובהם קבלת פטור משירות בטחון ואי-גיוס. כמו כן קיימת השתמטות מגיוס, באמצעות דרכים בלתי חוקיות על-מנת שלא לשרת בצה"ל.
פטור משירות בטחון
ישנם מאפיינים אחדים המעניקים פטור משירות בטחון (כלומר פוטרים מגיוס לצה"ל) למי שאחד מהם מתקיים בו. בין המאפיינים הללו יש המתקיימים בגברים בלבד, אחרים המתקיימים בנשים בלבד, וכאלה המתקיימים בבני שני המינים, כגון:
- פטור עקב הגירה לחו"ל: למי שהיגר מחוץ לישראל לפני גיל 16.
- פטור עקב נישואין, היריון או הורות (לנשים בלבד): בהתאם לסעיף 39 לחוק שירות בטחון.
- פטור מטעמי הכרה דתית (ליהודיות בלבד): בהתאם לסעיפים 39 ו-40 לחוק שירות בטחון.
- פטור מטעמי בריאות: בהתאם לסעיף 5 לחוק שירות בטחון, ועדה רפואית מוסמכת לקבוע כי מועמד לגיוס הוא בלתי כשיר לשירות בטחון (נקבע לו פרופיל נמוך).
- פטור מטעמי מצפון: בהתאם לסעיף 39 לחוק שירות בטחון, ועדת מצפון מוסמכת לקבוע כי מועמד לגיוס הוא בלתי כשיר לשירות בטחון (המועמד מוכר כפציפיסט).
- פטור עקב מצב משפחתי, חינוך, התיישבות בטחונית או צורכי המשק הלאומי, בהתאם לסעיף 36 לחוק שירות בטחון.
- דרוזים דתיים, ערביי ישראל (כולל בדואים) ונשים דרוזיות וצ'רקסיות פטורים מגיוס חובה.
- פטור מטעמים הקשורים בהיקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים, גם כן במסגרת סעיף 36. כשלושת רבעי מהחיילים המשתחררים משירות סדיר מקבלים פטור משירות על סמך סעיף זה כדי לא לשבץ אותם במערך המילואים. בכך הצבא חוסך הוצאה תקציבית ניכרת וכן ממלא אחר הוראות חוק שירות המילואים שמתיר לו לקרוא לאנשי מילואים למטרות מסוימות בלבד.
פטור משירות בטחון יכול להינתן לפני מועד הגיוס לצה"ל או במהלך השירות והוא פוטר הן משירות חובה והן משירות מילואים. לעיתים על משרתי קבע המקבלים פטור משירות בטחון חלה חובה להתנדב להשלמת שירותם, על פי סעיפים מסוימים בחוזה בינם לבין צה"ל.
הסדר תורתו אומנותו מאפשר לגברים יהודים ללמוד בישיבה ובכך לדחות את הגיוס כל עוד ממשיך התלמיד את לימודיו או בהגיעו לגיל הפטור על פי ההסדר (בין 31 ל-41). תושב חוזר פטור משירות מילואים בתנאים מסוימים.
הימנעות מגיוס
הימנעות מגיוס היא שימוש בדרכים חוקיות שלא לשרת בצה"ל, באמצעות פעולה שאחת מיעדיה הוא הימנעות מגיוס. דוגמאות לכך:
- נערה בת 17 שוקלת להתחתן, וגורם משמעותי בשיקוליה הוא הידיעה שכאישה נשואה תהיה פטורה מגיוס.
- נער בן 17 מתלבט האם להתגייס לצה"ל או ללמוד בישיבה, ומחליט ללמוד בישיבה על מנת לקבל פטור שניתן לתלמידי ישיבה (עד לביטולו של חוק טל).
- להבדיל מנישואין או לימודים בישיבה, שנעשים לעיתים ללא קשר לשירות בצה"ל, בקשת פטור מטעמי מצפון נעשית על ידי אנשים שאינם מאמינים בדרכו של הצבא, ויש המשתמשים בטיעון זה רק על מנת להשיג פטור.
במרבית המקרים, מי שמתקיימים בו המאפיינים המאפשרים הימנעות מגיוס אינו חייב לנצל מאפיינים אלה, ובאפשרותו להתגייס. 32.1% מהצעירות היהודיות לא התגייסו מטעמי דת בשנת 2005. השיעור הכולל של הצעירות היהודיות שלא התגייסו באותה שנה הגיע ל-42.3% [1]. ב-2008 עלה שיעור הצעירות שאינן מתגייסות ל-44%, מהן 34.6% מטעמי דת, מצב שבעקבותיו הוחמרה האכיפה של צה"ל בנושא, בין השאר באמצעות חקירות פרטיות, במטרה לחשוף צעירות שלא דיווחו אמת בהצהרתן כי הן דתיות[2].
השתמטות מגיוס
השתמטות מגיוס היא פעולה בדרכים בלתי חוקיות על-מנת שלא לשרת בצבא. דרך עיקרית לכך היא יצירת מצג שווא, הגורם לקבלת פטור מגיוס. דוגמאות לכך:
- נישואים פיקטיביים, שמטרתם היא קבלת הפטור לאישה נשואה, ללא כל כוונה לממש נישואים אלה (וביטולם לאחר קבלת הפטור המבוקש).
- הצגת אישורים רפואיים כוזבים או התחזות לחולה, לשם קבלת פטור מטעמי בריאות.
- הכרזה של נערה שהיא ראויה לפטור מטעמי הכרה דתית, בזמן שהכרתה הדתית אינה כזו.
- יציאה מהארץ קודם לגיל גיוס, והימנעות משיבה אליה חרף פניית לשכת הגיוס. דרך של המדינה להילחם בשיטה זו היא הימנעות מהארכת תוקף הדרכון, כאשר זה פג.[3]
בדרך נוספת להשתמטות מגיוס עוסק סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי[4] - השתמטות הנובעת מעריקות מיום הגיוס, כלומר מצב שבו מי שנקבע מועד לגיוסו לא התייצב לגיוס[5][6][7][8]. כאשר יום הגיוס של חייל חלף וזה לא הגיע ללשכת גיוס ושם עבר את תהליך הגיוס, החייל מוגדר כמשתמט גיוס. לאחר הכרזתו כמשתמט גיוס, פקודת מעצר מוצאת כנגדו ועל המשטרה הצבאית והאזרחית מוטלת האחריות למצוא אותו. כאשר נתפס, יחליטו האם לשפוט אותו בדין משמעתי, דבר שברוב המקרים יביא לעונש מוגבל ואי-רישום פלילי, או לשפוט אותו בבית דין צבאי, שם העונש אינו מוגבל וההרשעה נרשמת במרשם הפלילי.[9]
ביקורת ציבורית
השתמטות מגיוס, כמעשה פלילי, נחשבת בדרך כלל כמעשה שלילי. בין המתנגדים החריפים למדיניות הממשלה יש התומכים בהשתמטות מגיוס, אך הם בגדר מיעוט.
בישראל, כמדינה הנתונה במצב לוחמה, נחשבה גם הימנעות מגיוס כמעשה שלילי, אם כי בשנות התשעים ואילך פחתה ההסתייגות מנמנעים מגיוס, אך הסתייגות זו חזרה וגברה בעקבות מלחמת לבנון השנייה שניכר כי ערערה את מעמדו של צה"ל בחברה הישראלית ופגעה בנתוני הגיוס לצה"ל. לאחר המלחמה נוהלו קמפיינים נגד השתמטות ובעד הגיוס לצה"ל ולמערך הקרבי בפרט. בין המסתייגים בחריפות מהימנעות מגיוס בלטו ראש אגף משאבי אנוש אלעזר שטרן ושר הביטחון אהוד ברק, שאמר: "צה"ל הופך בהדרגה מצבא העם לצבא של חצי עם. חייל לא צריך להרגיש שהוא יוצא לקרב כשבעיני חלק מהחברה שלנו הוא פראייר."[10]
הביקורת הציבורית כנגד הימנעות מגיוס, בפרט כאשר זו נעשית בהתרסה, בולטת בהקשר של ידוענים שלא שירתו בצה"ל. עם הידוענים שנמתחה עליהם ביקורת בהקשר זה נמנים:
- יו"ר הכנסת לשעבר, דליה איציק, שלאחר שסיימה את לימודיה בתיכון הדתי "אוולינה דה רוטשילד", הצהירה שהיא דתייה וקיבלה פטור משירות.
{{סינון/פסקה|מקורי=
- ב-1992 חולל הזמר אביב גפן סערה, כאשר הצהיר על כך שלא שירת בצה"ל, ואף קרא שלא להתגייס. מאוחר יותר שינה את דבריו וטען שהצבא פטר אותו משירות מטעמים רפואיים, שהתבררו מאוחר יותר כבעיית עקמת, אשר גררה השתלת מוט פלטינה בגבו.
- הדוגמנית בר רפאלי, שמספר ימים לפני התאריך שנקבע לגיוסה נישאה לידיד של הוריה, ולאחר קבלת פטור משירות בצה"ל, התגרשה. בראיון ל"ידיעות אחרונות" שפורסם בתחילת אוקטובר 2007, התייחסה רפאלי לעניין זה: "אני לא נגד צבא ומאד רציתי לשרת בצה"ל, אבל לא מתחרטת שלא התגייסתי, כי הרווחתי בגדול"' והוסיפה "מה זה משנה, אוגנדה או ישראל? לי זה לא משנה. למה טוב למות בעד ארצנו? מה, לא עדיף לחיות בניו יורק? למה ילדים בני 18 צריכים למות? זה דבילי שאנשים צריכים למות כדי שאני אגור בישראל"[11].
- הזמר ג'קו אייזנברג, שבראיון ב"ידיעות אחרונות"[12] סיפר על העובדה שצה"ל פטר אותו משירות, וציין שאינו מתחרט על כך.
- מארינה מקסימיליאן בלומין, זמרת שהעפילה לגמר התוכנית "כוכב נולד 5", ופורסם כי לא שירתה בצה"ל. בראיון אמרה בלומין שלא גויסה כיוון שאובחנה כדיכאונית[13].
- הזמרת מאיה בוסקילה שוחררה מצה"ל מטעמי דת, מעשה שזכה לאחר פרסומה להדים רבים עקב צילומיה החושפניים לקמפיין לבגדי ים. בוסקילה הביעה חרטה על שלא התגייסה, באומרה כי לא ידעה שתשמש מודל לחיקוי בעתיד.[14] ב-13 באפריל 2008, בהיותה בת 30 שנה, בוסקילה התגייסה לשירות סדיר מקוצר בצה"ל.
- עינב גלילי הואשמה בהשתמטות מגיוס באמצעות נישואים פיקטיביים. בשנת 2009 הושמעה ביקורת ציבורית על העסקתה כמגישת תוכנית בתחנה הצבאית גלי צה"ל[15].
- הכדורגלן בן שהר, שקיבל דחייה משירות צבאי עקב פעילותו הספורטיבית ולאחר הדחייה לא התייצב לטירונות[16].בהמשך הוא גויס ושירת שנה ובינואר 2015 הוחלט לשחררו משירות סדיר.[17]
- השחקנית רונה-לי שמעון, שהתמודדה בתוכנית "נולד לרקוד", שקיבלה פטור גיוס מפאת הצהרתה על אמונתה הדתיתשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: <span class='paramvalidator-wrapper'><span class='paramvalidator-error' style='text-align:center;'><br/>שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg </span><span class='paramvalidator-error'><br/>פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית</span> </span>יפעת הללי,'"`UNIQ--nowiki-00000018-QINU`"'רקדה על מדרגות הרבנות, באתר nrg‏, 17 בפברואר 2006.
- השחקנים איתי טיראן, איתי תורג'מן, ואושרי כהן שהשתתפותם בסרט "בופור" בתור חיילים גררה ביקורת ציבורית, משום שבמציאות לא התגייסו לצה"ל או השתחררו בטרם עת'"`UNIQ--ref-0000001A-QINU`"'. כהן המשיך לשחק חייל צה"ל גם בעוד סרטים כגוון לבנון. בראיון לערוץ 10 הוא טען שהביקורת על משחקו כחייל למרות שלא היה חייל, היא כמו ביקורת על שחקן שמשחק עורך דין או רופא למרות שאינו עורך דין או רופא.
- הדוגמן מייקל לואיס שקיבל פטור מטעמי בריאות, ושמכתב נגדו נשלח מהפורום לשוויון בנטל למועצת החלב שבחרה בו כפרזנטור שלה'"`UNIQ--ref-0000001B-QINU`"'.
- זוכה האח הגדול בעונה השלישית, ג'קי מנחם אשר בריב בין משתתפי התוכנית התברר כי לא התגייס לצבא'"`UNIQ--ref-0000001C-QINU`"'. וגם מבוגר=.
כמו כן זכו לביקורת גם בנות ובנים של בכירי מערכת הביטחון לשעבר שסירבו לשרת בצה"ל וביניהם:
- עומר גולדמן, בתו של נפתלי גרנות לשעבר סגן ראש המוסד.
- אשבל יעלון ,בתו של משה יעלון לשעבר שר הביטחון.
השפעת הימנעות מגיוס על החיים האזרחיים
נושא השרות הצבאי עולה בראיונות עבודה רבים כחלק מטופס קורות החיים הנמסר למראיין. בשנת 2003 קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כי הדרישה לשירות צבאי כתנאי לקבלה לעבודה, כאשר תנאי זה אינו רלוונטי למשרה המוצעת, מהווה אפליה אסורה[21]. חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה[22] תוקן באמצע שנות ה-90 כדי לאסור באופן מוחלט לשאול מועמד לעבודה על הפרופיל הצבאי שלו בצה"ל[23]. אין איסור להביא שאלות אחרות על שירות או אי שירות במכלול השיקולים של המראיין, כל עוד מיוחס להן המשקל הראוי.
בשנים שחלפו מאז תוקן חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, ולמרות שינויים ביחס החברה הישראלית לשירות בצבא, נראה שכיום עדיין יש יחס שלילי למי שלא שירת בצה"ל. כדוגמה ניתן לציין את איש ההייטק ראובן אגסי, אשר הצהיר בפומבי כי יסרב לקבל לחברות אשר בבעלותו, עובדים אשר לא שירתו בצה"ל. במהלך סיור "יום בעקבות לוחמים" התבטא השר לשעבר אביגדור קהלני מול תלמידי תיכון: "מי שלא ישרת לא ישלם מיסים, יביא את הפשע, את הסמים"[24].
בנוסף, עדיין יש דיווחים של אזרחים שנפגעו בשל אי שירות צבאי, למשל בתחום של עיכוב או חידוש רישיון נהיגה רגיל או רישיון נהיגה ברכב ציבורי, והתניית הרישיון בבדיקה רפואית, ומתן רישיון לנשק.
על אף האמור בתחום העבודה, בג"ץ קבע כי קריטריון השירות הצבאי יכול להשפיע על תחומים אחרים, כגון מתן סיוע לשכירת דירה או סיוע להלוואות לרכישת דירה לאחר השחרור ממשרד הבינוי והשיכון. כך קבעו גם כי משך השירות משפיע על מידת הטבות הזכאות, בהתאם לזמן בו לא יכול היה להשתכר אדם ששירת בצבא בתקופה הרלוונטית.
ארגונים ישראליים הפועלים למען ביטול גיוסם של אזרחים לצה"ל
עיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
פורטל צה"ל |
ראו גם
קישורים חיצוניים
- חוק שירות בטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986, באתר "נבו"
- אוריה שביט, כולם עם גימל, באתר הארץ, 31 במאי 2001
- יוסי נחמיאס, משתמטים עליך ישראל, באתר ynet, 23 באוגוסט 2007
- ניר קוסטי וגילי כהן, אכ"א: ירידה במספר המשתמטים מצה"ל; עלה גם מספר החרדים שהתגייסו לצבא, "במחנה", 4.3.2009
- אבי בליזובסקי, מרכז טאוב: שיעור אי-התעסוקה בקרב גברים חרדים גדל ב-200% בשלושה עשורים, הידען, 14 באפריל 2010
- דור גליק, המשתמטים מצה"ל משיבים מלחמה, באתר הארץ, 7.2.2008
- עמוס הראל, ירידה חדה בשיעור הפטורים מגיוס לחילונים, רוב הפטורים ניתנים לחרדים, באתר הארץ, 11.7.2012
הערות שוליים
- ^ חנן גרינברג, דאגה בצה"ל: הבנות ממעטות להתגייס, באתר ynet
- ^ חנן גרינברג, זינוק במספר הלא-מתגייסים, בעיקר צעירות, באתר ynet, 1 במרץ 2009
- ^ עת"ם (י-ם) 9050/08 יניב דוד הראל נגד שר הפנים, ניתן ב-25.6.2009
- ^ סעיף 94 בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955 - "חייל שנעדר משירותו בצבא, או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו אותה שעה, דינו - מאסר שלוש שנים, אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך."
- ^ התובע הצבאי נ' נסים ביטון, 189/02 (15/01/07) - "המדובר, למעשה, בהשתמטות מגיוס, שכן הנאשם לא הגיע לבקו"ם במועד גיוסו, ומאז חלפו… חמש וחצי שנים עד לאיתורו ומעצרו במקום עבודתו."
- ^ ע 98/07 התובע הצבאי הראשי נ' טור' דניס אלכסייב (11/09/07) - סעיף 1: "המשיב, טוראי דניס אלכסייב, הורשע בבית הדין המחוזי, על פי הודאתו, בעבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955." סעיף 8: "המשיב השתמט מגיוס משך תקופה ארוכה מאד"
- ^ ערעור 15/09 הצבאי הראשי נ' טור' אורן וורם (28/01/09) - "המשיב הורשע בבית הדין המחוזי, על פי הודאתו, בעבֵרה של העדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, שעניינה השתמטותו מגיוס במשך 495 ימים"
- ^ ע 113/07 התובע הצבאי הראשי נ' טור' סבלי אלחזוב (23/09/07) - "המשיב הורשע בבית הדין המחוזי, על פי הודאתו, בעבירה של העדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955. עניינה של העבירה בהשתמטותו של המשיב מגיוס במשך כשבע שנים."
- ^ עו"ד דנה נוף (2009)"הסדרת מעמד משתמט גיוס לצהל". מתוך lawguide - מדריך עורכי דין ומידע משפטי בישראל.
- ^ יוני שנפלד, ברק: צה"ל הפך לצבא חצי העם, באתר MSN
- ^ ynet, הרווחתי בגדול שלא התגייסתי, באתר ynet, 2 באוקטובר 2007
- ^ (7 ימים - 15 בספטמבר 2006)
- ^ עכבר העיר אונליין, מארינה מקסימיליאן בלומין לא תיתן לצה"ל לעמוד בדרכה, באתר הארץ, 20.2.2009
- ^ מורן זליקוביץ', חמישית מהבנים ושליש מהבנות לא מתגייסים מדי מחזור, באתר ynet, 1 בפברואר 2005
- ^ לי-אור אברבך, דרישה מהרמטכ"ל: לא לאפשר לעינב גלילי לשדר בגלי צה"ל, nrg, 6.4.2009
- ^ יעל שחרור, בן סהר נחת: "אני ממש לא משתמט", באתר ynet, 5 באוקטובר 2009
- ^ דוד בן שימול, סופית: בן שהר שוחרר משירות בצה"ל, באתר ynet, 22 בינואר 2015
- ^ עכבר העיר אונליין, עכבר העיר אונליין, מחאה בחיפה נגד איתי טיראן: "הוא יורק בפרצופם של אזרחי ישראל", באתר הארץ, 13 במאי 2011
- ^ יפעת הללי, תלונות נגד בחירתו של מייקל לואיס לפרזנטור כי לא עשה צבא, באתר מאקו, 9 בפברואר 2010
- ^ מערכת גיא פינס, מדוע לא התגייס ג'קי לצבא?, באתר של "רשת 13", 10 בינואר 2011 (במקור, מאתר "nana10")
- ^ פ (ת"א) 1038/99 מדינת ישראל נגד תפקיד פלוס בע"מ, ניתן ב-12.6.03
- ^ חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, באתר חילן
- ^ רותי סיני, אסם תשלם 20 אלף ש' למועמד שנתבקש למסור פרופיל צבאי, באתר הארץ, 9.10.2007
- ^ אור קשתי, אביגדור קהלני בפני תלמידים: מי שלא ישרת בצה"ל יביא פשע וסמים, באתר הארץ, 12.2.2010