פיליפ אגיון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף פיליפ אג'יון)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פיליפ אגיון
Philippe Mario Aghion
לידה 17 באוגוסט 1956 (גיל: 69)

פיליפ מריו אגיון (בצרפתית: Philippe Mario Aghion, נולד ב-1956) הוא כלכלן צרפתי ופרופסור ב-INSEAD, בבית הספר לכלכלה של לונדון[1], ובבית הספר לכלכלה של פריז[2]. בשנים 2002–2015, הוא שימש כפרופסור לכלכלה באוניברסיטת הרווארד.[1] לפני כן, הוא היה פרופסור באוניברסיטת שפילד, יוניברסיטי קולג' לונדון, עמית רשמי במכללת נאפילד, אוקספורד, ופרופסור עוזר במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס.[1] אגיון הוא זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 2025 במשותף עם פיטר האוויט "על תאוריית הצמיחה בת קיימא באמצעות הרס יצירתי".

ביוגרפיה

פיליפ אגיון נולד בפריז בשנת 1956, בנם של גבי וריימונד אגיון. הוא קיבל את הדוקטורט שלו בכלכלה מאוניברסיטת הרווארד בשנת 1987.[3]

אגיון החל את הקריירה האקדמית שלו בשנת 1987, כשהצטרף למכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס כמרצה משנה. בשנת 1990 מונה לסגן הכלכלן הראשי של הבנק האירופי לשיקום ופיתוח, ולאחר מכן עבר לאוניברסיטת אוקספורד וליוניברסיטי קולג' לונדון בשנת 1996. בשנת 2002 חזר להרווארד, שם הפך לפרופסור לכלכלה. ב-2015 אגיון מונה לפרופסור לכלכלה בבית הספר לכלכלה של לונדון.[4]

מחקרו מתמקד בצמיחה כלכלית וחדשנות. יחד עם פיטר האויט, הוא פיתח את "הפרדיגמה השומפטריאנית", והרחיב אותה למספר כיוונים.[5]

הוא חבר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים, ונבחר לעמית חבר באקדמיה הבריטית בשנת 2015. הוא כיהן כנשיא האגודה הכלכלית האירופית בשנת 2017.[6] הוא עורך של הסקירה השנתית לכלכלה מאז 2018.[7]

מחקר

עבודתו המוקדמת, בסוף שנות ה-80, התמקדה בתורת החוזים ובמימון תאגידי, במיוחד עם פטריק בולטון ואוליבר הארט. בשנת 1992 ויחד עם פיטר האוויט, הוא הציע מודל בסיסי של תורת צמיחה אנדוגנית[8] תוך שימוש במסגרת השומפטריאנית של הרס יצירתי. פרסום זה סלל את הדרך לרצף רחב של ספרות תאורטית ואמפירית על הגורמים והמדיניות של צמיחה. במאה ה-21 חקר גם את הקשרים בין תחרות, מוסדות וצמיחה, ובפרט את הקשר ההפוך בין עוצמת התחרות לחדשנות. בעשור השני של המאה ה-21 מחקרו התרחב לנושאים של אי שוויון, ניידות חברתית והכלכלה הפוליטית של החדשנות. עבודתו האחרונה עוסקת בהשפעות של אוטומציה, בינה מלאכותית, גלובליזציה וצמיחה ירוקה.[9]

פעילות נוספת

אגיון נבחר לעמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים בשנת 2009 והוא חבר בוועדה המנהלת והמפקחת (ESC) של CERGE-EI.[10][11] הוא מכהן גם בוועדה המייעצת המדעית של מכון מקס פלאנק לחקר טובין קולקטיביים.

לקראת הבחירות לנשיאות צרפת ב-2012, אגיון חתם יחד על פנייה של מספר כלכלנים לתמיכה במועמד המפלגה הסוציאליסטית פרנסואה הולנד שאכן נבחר בסופו של דבר.

בשנת 2016, מונה אגיון על ידי המזכיר הכללי של האומות המאוחדות באן קי-מון לקבוצת מומחים המייעצת לוועדה ברמה גבוהה לתעסוקה בתחום הבריאות וצמיחה כלכלית, בראשות משותפת של הנשיאים פרנסואה הולנד מצרפת וג'ייקוב זומה מדרום אפריקה. בשנת 2021, אגיון מונה לקבוצת הייעוץ ברמה גבוהה (HLAG) של הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית בנושא התאוששות וצמיחה בת קיימא וכוללנית, בראשות משותפת של מארי פנגסטו, סיילה פזרבסיוגלו וניקולס שטרן.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיליפ אגיון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 "Philippe Aghion" (PDF). scholar.harvard.edu. נבדק ב-5 באוקטובר 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ↑ "Philippe Aghion". PSE. 16 במאי 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ↑ Aghion, Philippe (במאי 2022). "Curriculum Vitae" (PDF). {{cite web}}: (עזרה)
  4. ↑ "About". Philippe Aghion (באנגלית). נבדק ב-2025-07-19.
  5. ↑ "12th Edition Archives".
  6. ↑ "Past Presidents | EEA".
  7. ↑ "Annual Review of Economics, Planning Editorial Committee - Volume 10, 2018". Annual Reviews Directory. נבדק ב-15 בספטמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ↑ "Google Scholar". scholar.google.com. נבדק ב-2025-08-19.
  9. ↑ "Publications". Philippe Aghion (באנגלית). נבדק ב-2025-08-19.
  10. ↑ "CERGE-EI | Executive and Supervisory Committee | Governance Bodies | People". www.cerge-ei.cz.
  11. ↑ "Book of Members, 1780–2010: Chapter A" (PDF). American Academy of Arts and Sciences. נבדק ב-6 באפריל 2011. {{cite web}}: (עזרה)
זוכי פרס נובל לכלכלה
1969–1975 פריש, טינברגן (1969) • סמואלסון (1970) • קוזנץ (1971) • היקס, ארו (1972) • לאונטיף (1973) • מירדאל, האייק (1974) • קנטורוביץ', קופמאנס (1975)
1976–2000 פרידמן (1976) • אולין, מיד (1977) • סיימון (1978) • שולץ, לואיס (1979) • קליין (1980) • טובין (1981) • סטיגלר (1982) דברה (1983) • סטון (1984) • מודיליאני (1985) • ביוקנן (1986) • סולו (1987) • אלה (1988) • הוולמו (1989) • מרקוביץ, מילר, שארפ (1990) • קוז (1991) • בקר (1992) • פוגל, נורת' (1993) • הרסני, נאש, זלטן (1994) • לוקאס (1995) • מירליס, ויקרי (1996) • מרטון, שולס (1997) • סן (1998) • מנדל (1999) • הקמן, מקפאדן (2000)
2001 ואילך אקרלוף, ספנס, שטיגליץ (2001) • כהנמן, סמית' (2002) • אנגל, גריינג'ר (2003) • קידלנד, פרסקוט (2004) • אומן, שלינג (2005) • פלפס (2006) • הורוביץ, מסקין, מאירסון (2007) • קרוגמן (2008) • אוסטרום, ויליאמסון (2009) • דיאמונד, מורטנסן, פיסרידס (2010) • סימס, סרג'נט (2011) • רות, שפלי (2012) • פאמה, הנסן, שילר (2013) • טירול (2014) • דיטון (2015) • הארט, הולמסטרום (2016) • ת'יילר (2017) • נורדהאוס, רומר (2018) • קרמר, באנרג'י, דופלו (2019) • מילגרום, וילסון (2020) • אימבנס, אנגריסט, קארד (2021) • ברננקי, דיימונד, דיבוויג (2022) • גולדין (2023) • אג'מולו, ג'ונסון, רובינסון (2024)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

פיליפ אגיון41999590Q376364

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=פיליפ_אגיון&oldid=3475553"