רגנר פריש
 |
רַגְנָר אַנְטוֹן קִיטִיל פְרִישׁ (בנורווגית: Ragnar Anton Kittil Frisch; 3 במרץ 1895–31 בינואר 1973) היה כלכלן נורווגי והזוכה הראשון בפרס נובל לכלכלה בשנת 1969 (במשותף עם יאן טינברגן). ידוע בשל היותו מייסד ענף האקונומטריקה בכלכלה, ועל שטבע את השימוש במונחים "מיקרו-כלכלה" ו"מקרו-כלכלה", שהפכו לנפוצים.
ביוגרפיה
משפחתו והשכלה
רגנר פריש נולד ב-3 במרץ 1895 באוסלו להוריו אנטון ורגנה פרדריקה פריש. משפחת פריש היגרה מגרמניה לקונגסברג במהלך המאה ה-17, ואבות אבותיו עבדו במכרות הכסף של קונגסברג במשך דורות על גבי דורות. אנטוניוס פריש - סבו של רגנר - הפך לצורף כסף באוסלו ב-1856, ומשכך משפחת פריש עבדה עם מתכות יקרות כמו כסף במשך 300 שנה לכל הפחות.
כמי שצפוי היה להמשיך את העסק המשפחתי, רגנר הפך לשוליית צורף בבית המלאכה "דייוויד אנדרסן" באוסלו. אולם, בעצת אמו, במהלך תקופת התמחותו פריש החל גם את לימודיו באוניברסיטת אוסלו. הוא בחר ללמוד כלכלה שכן היא נראתה כתחום "הקצר והקל ביותר" שהיה לאוניברסיטה להציע, ובשנת 1919 השלים את התואר. ב-1920 הוא גם השלים את המבחנים בתחום הצורפות והפך לשותף בבית המלאכה של אביו.
קריירה מוקדמת והמשך לימודים
ב-1921 פריש זכה במלגה מהאוניברסיטה שאיפשרה לו להשקיע 3 שנים בלימודי כלכלה ומתמטיקה בצרפת ואנגליה. עם שובו לנורווגיה ב-1923, ולמרות הקשיים בהם היה נתון העסק המשפחתי, הוא המשיך בפעילותו המדעית בהאמינו שמחקר, ולא צורפות, היא ייעודו האמיתי. הוא פרסם מספר מאמרים בתורת ההסתברות. החל ללמוד באוניברסיטת אוסלו במהלך 1925, וב-1926 השיג את תואר הד"ר עם תזה בתחום הסטטיסטיקה המתמטית.
קריירה מאוחרת
למרות שהמלגה שלו הוארכה כך שיכול היה לנסוע לאיטליה וצרפת, כעבור שנה פריש נאלץ לחזור לנורווגיה עקב מותו של אביו. הוא בילה שנה אחת בשיקום בית המלאכה המשפחתי, ושיפר את ההון של העסק על ידי מכירת נכסי המשפחה. לאחר שמצא תכשיטן שינהל את העסק במקומו, הוא שב לעבודתו האקדמית.
בשנת 1928, הוא מונה כפרופסור חבר לסטטיסטיקה וכלכלה באוניברסיטת אוסלו. במהלך השנים 1927 ו-1928 פרסם סדרה של מאמרים על הסטטיסטיקה של סדרות עתיות. בשנת 1929, פרסם את המסה החשובה הראשונה שלו במתודולוגיה אקונומטרית "מתאם ופיזור במשתנים סטטיסטיים", והמשיך באותה שנה עם "סטטיקה ודינמיקה בתאוריה הכלכלית". בשנת 1931 הפך לפרופסור מן המנין. בשנת 1932 הוא ייסד באוניברסיטה את המכון לכלכלה במימונה של משפחת רוקפלר, והפך למנהל המחקר שלה.
בשנת 1961 זכה פריש בפרס אנטוניו פלטרינלי מהאקדמיה הלאומית דאי לינצ'י שבאיטליה, ובשנת 1969 הפך לזוכה הראשון בפרס נובל לכלכלה במשותף עם יאן טינברגן ההולנדי, על "פיתוח ויישום מודלים דינמיים לניתוח תהליכים כלכליים".
במהלך הכיבוש של נורווגיה על ידי גרמניה הנאצית, היה כלוא במחנה הריכוז ברדטוייט מ-17 באוקטובר 1943, לאחמ"כ במחנה הריכוז ברג מ-22 בנובמבר 1943, ולבסוף במחנה המעצר גריני מ-9 בדצמבר 1943 ועד ל-8 באוקטובר 1944.
משפחתו
פריש נישא למריה סמדל ב-1920, להם נולדה בת, רגנה. נכדתו נדיה הסאנאוי (ביתה של רגנה), הפכה למנחת טלוויזיה נורווגית. לאחר מות אשתו הראשונה ב-1952, הוא נישא בשנית לחברת ילדות בשם אסטריד יוהנסן שמתה ב-1980.
עבודתו
פריש היה אחד הכלכלנים הראשונים שהפכו את הכלכלה למדע מודרני. הוא ביצע מספר פיתוחים משמעותיים בשדה הכלכלה, וטבע כמה מינוחים חדשים כולל "מיקרו-כלכלה" ו"מקרו-כלכלה". מאמרו על תורת הצרכן משנת 1926, סייעה בבניית המחקר הנאו-וולראסיאני. הוא ניסח את תורת הייצור ב-1965. באקונומטריקה הוא עסק בסדרות עתיות (1927) ורגרסיות ליניאריות (1934).
קישורים חיצוניים
- רגנר פריש, באתר פרס נובל (באנגלית)
- רגנר פריש, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- רגנר פריש, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| זוכי פרס נובל לכלכלה | ||
|---|---|---|
| 1969–1975 | פריש, טינברגן (1969) • סמואלסון (1970) • קוזנץ (1971) • היקס, ארו (1972) • לאונטיף (1973) • מירדאל, האייק (1974) • קנטורוביץ', קופמאנס (1975) | 
|
| 1976–2000 | פרידמן (1976) • אולין, מיד (1977) • סיימון (1978) • שולץ, לואיס (1979) • קליין (1980) • טובין (1981) • סטיגלר (1982) דברה (1983) • סטון (1984) • מודיליאני (1985) • ביוקנן (1986) • סולו (1987) • אלה (1988) • הוולמו (1989) • מרקוביץ, מילר, שארפ (1990) • קוז (1991) • בקר (1992) • פוגל, נורת' (1993) • הרסני, נאש, זלטן (1994) • לוקאס (1995) • מירליס, ויקרי (1996) • מרטון, שולס (1997) • סן (1998) • מנדל (1999) • הקמן, מקפאדן (2000) | |
| 2001 ואילך | אקרלוף, ספנס, שטיגליץ (2001) • כהנמן, סמית' (2002) • אנגל, גריינג'ר (2003) • קידלנד, פרסקוט (2004) • אומן, שלינג (2005) • פלפס (2006) • הורוביץ, מסקין, מאירסון (2007) • קרוגמן (2008) • אוסטרום, ויליאמסון (2009) • דיאמונד, מורטנסן, פיסרידס (2010) • סימס, סרג'נט (2011) • רות, שפלי (2012) • פאמה, הנסן, שילר (2013) • טירול (2014) • דיטון (2015) • הארט, הולמסטרום (2016) • ת'יילר (2017) • נורדהאוס, רומר (2018) • קרמר, באנרג'י, דופלו (2019) • מילגרום, וילסון (2020) • אימבנס, אנגריסט, קארד (2021) • ברננקי, דיימונד, דיבוויג (2022) | |
