תומאס שלינג
תומאס שלינג (Thomas Schelling, 14 באפריל 1921 - 13 בדצמבר 2016) היה כלכלן אמריקאי ופרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת מרילנד שבארצות הברית, פרופסור שלינג לימד במשך 20 שנה באוניברסיטת הרווארד.
פרופסור שלינג זכה בפרס נובל לכלכלה ב-2005 ביחד עם ישראל אומן על "הגברת ההבנה בנושאי עימות ושיתוף פעולה במסגרת תורת המשחקים".
ביוגרפיה
עבודות עיקריות
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הפרק הכתוב לא מובן והשאר חסר.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הפרק הכתוב לא מובן והשאר חסר. |
תיאורית הסגרגציה שלא כוונה
ב- 1971 פרסם בכתב העת (143-186) Journal of Mathematical Sociology מאמר "Dynamical Models of Segregation"[1] ("מודלים דינמיים של סגרגציה") הדן בדינמיות הקיימת בחלוקת המרחב בין ה"גזעים", מאמר שצוטט רבות.
בעקבות עבודותיו של Morton Grodzins ממציא הביטוי "tipping point" בתחילת שנות ה-60, הוא מוכיח באלו תנאים אזור שבו ה"גזעים" מעורבים, יכול להפוך לאזור של הפרדה אפילו אם תושביו לא חפצו בכך. במאמר הוא מראה שהעדפה של יחיד לשכנים יותר דומים לו, או שיחיד שואף לשכנים שונים ממנו, אבל לא "יותר מדי", יכול להביא אותו לשינוי מיקום מגוריו, ולהוביל בהדרגה לסגרגציה טוטלית. שלינג הראה, בשימוש תורת המשחקים, שבהינתן סובלנות מוגבלת, התוצאה הסופית תלויה בשיעור העזיבות, וכמה יישארו: כלומר או סגרגציה, או שאינטגרצית האוכלוסייה תישאר על כנה.
שלינג השתמש במטבעות ניקל ונחושת מונחים על "לוח" (ניר גרפי), המייצגים את האיפיונים השונים, וברגע מסוים שינה את מיקומם אחד אחרי השני אם היו במצב של "חסר שמחה".
המחזוריות של משוב חיובי לסיבתיות הסגרגציה שהגבירה פגיעה בזכויות, ובהמשך הגברת פגיעה בזכויות שגרמה להעדפה למחיה בנפרד, יכולה להימצא במרבית הקהילות האנושיות. חוקרים הרחיבו תאוריה זו של אבולוציה ספונטנית של קבוצות מעורבות בהינתן "העדפות קלות" לגבי מאפיינים אישיים נוספים כגון: גיל, מין, שפה, דת וכו'. מספיק שהתנאים יהיו מתאימים, וברגע שהחל המעגל של הפרדה-פגיעה בזכויות-הפליה-הפרדה, יש לתהליך תנופה עצמאית, ויתארגנו הקבוצות בצורה שלא כוונה תחילה.
בספר שפרסם ב-1978 "Micromotives & Macrobehaviors" כתב את ההשערה שהעדפה לסגרגציה של שתי קבוצות אוכלוסייה שונות והעדפה לאינטגרציה עם אחרים דומים, אינן נבדלות כגורמים המסוגלים לתת הסבר לתופעה של הפרדה מרצון בין שתי הקבוצות: "איך החלטות קטנות והנראות חסרות משמעות של יחידים מובילות לעיתים קרובות לתוצאה רבת השלכות לאוכלוסייה הרחבה".
היום סימולציות מחשבים מדמות מודלים של מערכות אינטראקטיביות: מודלים אלה נבדלים מהמודלים הנחשבים ב"איזון" בכך שהם מפעילים סוגים של אוטומט תאי: מכניסים לתוך המודל דפוסי התנהגות של יחידים, ומדגימים את המצבים השונים של המערכת תחת הפעלת דפוסים אלה, לאחר מספר אינטראקציות.
קישורים חיצוניים
- תומאס שלינג, באתר פרס נובל (באנגלית)
- גנאלוגיה מתמטית של תומאס שלינג, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.
הערות שוליים
| זוכי פרס נובל לכלכלה | ||
|---|---|---|
| 1969–1975 | פריש, טינברגן (1969) • סמואלסון (1970) • קוזנץ (1971) • היקס, ארו (1972) • לאונטיף (1973) • מירדאל, האייק (1974) • קנטורוביץ', קופמאנס (1975) | 
|
| 1976–2000 | פרידמן (1976) • אולין, מיד (1977) • סיימון (1978) • שולץ, לואיס (1979) • קליין (1980) • טובין (1981) • סטיגלר (1982) דברה (1983) • סטון (1984) • מודיליאני (1985) • ביוקנן (1986) • סולו (1987) • אלה (1988) • הוולמו (1989) • מרקוביץ, מילר, שארפ (1990) • קוז (1991) • בקר (1992) • פוגל, נורת' (1993) • הרסני, נאש, זלטן (1994) • לוקאס (1995) • מירליס, ויקרי (1996) • מרטון, שולס (1997) • סן (1998) • מנדל (1999) • הקמן, מקפאדן (2000) | |
| 2001 ואילך | אקרלוף, ספנס, שטיגליץ (2001) • כהנמן, סמית' (2002) • אנגל, גריינג'ר (2003) • קידלנד, פרסקוט (2004) • אומן, שלינג (2005) • פלפס (2006) • הורוביץ, מסקין, מאירסון (2007) • קרוגמן (2008) • אוסטרום, ויליאמסון (2009) • דיאמונד, מורטנסן, פיסרידס (2010) • סימס, סרג'נט (2011) • רות, שפלי (2012) • פאמה, הנסן, שילר (2013) • טירול (2014) • דיטון (2015) • הארט, הולמסטרום (2016) • ת'יילר (2017) • נורדהאוס, רומר (2018) • קרמר, באנרג'י, דופלו (2019) • מילגרום, וילסון (2020) • אימבנס, אנגריסט, קארד (2021) • ברננקי, דיימונד, דיבוויג (2022) | |
