רבי פנחס הירשפרונג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף פינחס הירשפרונג)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי פנחס הירשפרונג
Pinhas Hirschprung
הרב הירשפרונג.jpg
הרב הירשפרונג
לידה 1912
ה'תרע"ב
דוקלה, גליציה המזרחית, האימפריה האוסטרו-הונגרית האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה 25 בינואר 1998 (בגיל 86 בערך)
כ"ז בטבת ה'תשנ"ח
מונטריאול, קנדה קנדהקנדה
כינוי   
מקום קבורה   
מדינה קנדהקנדה קנדה
מקום פעילות מונטריאול
השתייכות   
תחומי עיסוק   
תפקידים נוספים   
רבותיו רבי מאיר שפירא מלובלין ורבי מנחם מענדל שניאורסון.
תלמידיו הרב פרופ' נחום אליעזר רבינוביץ', הרב לוי ביסטריצקי, הרב לוי יצחק הכהן כהן
בני דורו   
חיבוריו פרי פנחס, אש פנחס, פון נאצישען יאמערטאל - ספר זכרונותיו מתקופת השואה שנכתב ביידיש
בת זוג   
צאצאים   
חתימה   

הרב פנחס הירשפרונגאנגלית: Pinhas Hirschprung; תרע"ב, 1912כ"ז בטבת תשנ"ח, 25 בינואר 1998) היה רב ראשי במונטריאול[1], וראש ישיבת תומכי תמימים במקום. נחשב לאחד מגדולי הרבנים החרדים בקנדה, והיה חבר ועד הרבנים הכללי של ארצות הברית וקנדה.

ביוגרפיה

ילדותו

הרב פנחס הירשפרונג נולד בעיירה דוקלה שבגליציה המזרחית לחיים ולאמו בת הרב דוד צבי (טעביל) זהמאן[2]. למד תורה אצל סבו הרב, חבריו ללימודיו היו רבי יעקב לייזר (לימים האדמו"ר מפשעווארסק), וכן רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, ולאחר מכן למד בישיבת חכמי לובלין שם הפך לתלמידו המובהק של רבי מאיר שפירא מלובלין.

כאשר הגיע לגיל בר מצווה פרסם את פרי למדנותו בספר "פרי פינחס", והחל לערוך מאסף חודשי לחידושי תורה, בשם: "אהל תורה"[3]. הרב שפירא, מינהו באותה עת לבוחן של תלמידים חדשים שהגיעו לישיבת חכמי לובלין, תפקיד שדרש ידע רב[4]. הוא קיבל סמיכה לרבנות מהרב חנוך אייגש בעל המרחשת, והרב שמואל פירר.

בתקופת מלחמת העולם השנייה

בתקופת מלחמת העולם השנייה, לאחר פלישת הצבא הנאצי אל פולין, נסע לקוֹבֶּה דרך סיביר, ומשם לשאנגחאי ויחד עם קבוצת תלמידי ישיבת חכמי לובלין המשיכו את לימודם שם, תחת הנהגת רבי שמעון שלום קאליש האדמו"ר מאמשינוב. בשנת תש"א (1941) הגיע לקנדה. את תלאותיו תיאר בספר זיכרונותיו "פון נאצישען יאמערטאל: זכרונות פון א פליט" (בעברית: עמק הדמעות: זכרונות של פליט, מונטריאול ה'תש"ה).

כרב בקנדה

עם הגיעו לקנדה התמנה לרבה של קהילת "עדת ישורון" במונטריאול ולראש ישיבת "מרכז התורה" שהתנהלה ברוחה של ישיבת חכמי לובלין[5]. בהמשך התמנה גם לראש ישיבת תומכי תמימים של חסידות חב"ד במונטריאול, ולמנהל ועד הרבנים וראש בית הדין של קהילת מונטריאול. הוא הוזמן לכהן כרב בקהילות גדולות יותר בלונדון, אנטוורפן ומקומות אחרים אך סירב לכל ההצעות ונשאר במונטריאול.

ראה את עצמו כחסיד של רבי מנחם מנדל שניאורסון[6], וזאת בעקבות כך שענה לו על קושיותיו באחת הסוגיות הקשות ביותר בתלמוד ירושלמי[7]. אשתו אף אושפזה בבית רפואה במצב מסכן חיים וניצלה לאחר שהרבי בירך אותה[8]. הוא אף עמד לימין הזרם המשיחיסטי בחב"ד[9]. הרב הירשפרונג אף היה ידיד קרוב לרב חיים צימרמן ולרבי יואל טייטלבוים מסאטמר. המאמר השלישי בספרו של האדמו"ר מסאטמר "ויואל משה", העוסק בלשון הקודש, נכתב כתשובה לרבי פנחס הירשפרונג, שהתלבט לגבי שפת הלימוד במוסדות בית יעקב לבנות. הרב הירשפרונג נמנה בין המתנגדים לנוסחת שטחים תמורת שלום[10].

למדנותו והערכה כלפיו

הרב הירשפרונג היה ידוע כמתמיד גדול בלימוד ובעל זיכרון יוצא מן הכלל[11]. מכיריו העידו שכל התלמוד היה מונח במוחו כבקופסה. בנערותו העיד עליו הרב שפירא כי הוא ידע 2,200 דפי גמרא בעל פה .[12] תלמידו, הרב נחום אליעזר רבינוביץ', סיפר עליו שהיה זוכר בעל פה את כל התלמוד הבבלי ואת ארבעת חלקי השולחן ערוך[13].

כאשר הגיע לארץ ישראל ביקר אצלו הפני מנחם מגור ובסיום הביקור נפרד ממנו כשהוא פוסע לאחור, כמו שמתרחקים מארון קודש[דרוש מקור].

ספריו

  • פרי פנחס.
  • אש פנחס - יצא לאור על ידי תלמידו הרב שלמה שטיין[14].
  • פון נאצישען יאמערטאל, ספר זכרונותיו מתקופת השואה ביידיש, תש"ה 1944, הספר תורגם לעברית על ידי יואל וולף.

מתלמידיו

קישורים חיצוניים

  • גדולת פנחס - מתולדותיו, ניו יורק, ה'תשנ"ט באתר אוצר החוכמה

הערות שוליים

  1. ^ Janice Arnold, Bnei Brak rabbi named to new beit din post, The Canadian Jewish News
  2. ^ סבו, דוד צבי (טעביל) זהמאן, היה רבה של העיר דוקלא ומחבר ספר "מנחת סולת" (באתר Hebrewbooks), תלמיד הרב יצחק יהודה שמלקיש בעל "בית יצחק"
  3. ^ אהל תורה, טבת תרפ"ח
  4. ^ המבחן כלל 400 דפי גמרא עם מפרשים! - שמן ששון מחבריך חלק ה' ע' 272
  5. ^ ד"ר הלל זיידמן, ישיבת חכמי לובלין, אתר דעת
  6. ^ ראה עדויות תלמידיו, וכמו שכותב בהסכמו לספר הדרת פנים זקן: "ואינני יודע מה צריך להסכמתי,] הלא יש בידו הסכמת כבוד קדושת אדמו"ר הגאון הקדוש רבן של ישראל מליובאוויטש שליט"א, ומי יבוא אחרי המלך, ולכן הדבר פשוט שאסור".
  7. ^ טוביה ליצמן, סיפורים שאהבתי לספר א'
  8. ^ שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך א' בערכו.
  9. ^ מכתבו בשנת תשנ"ז, ראה בקובץ פסק דין מסיני.
  10. ^ נ. בן יצחק, מיהו ה"רופא" המוסמך לפסוק אם ומתי מותר לוותר על שטחים, מעריב, 31 באוגוסט 1979
  11. ^ הרב ר' פנחס הירשפרונג, הפרדס מרץ 1955, עמודים 40-42. אך למרות הכל, במעמד "ירחי כלה" בתשמ"ז, כשהתפעלו הנוכחים מבקיאותו הנדירה, העיר: "זוהי בקיאות?! רצונכם לראות בקיאות אמיתית? פתחו את כל אחד מהכרכים של "ליקוטי שיחות" של הרבי מלובביץ', לימדו שיחה עם המראי מקומות ואז תבינו מהי בקיאות" (שמן ששון מחבריך חלק א').
  12. ^ שמן ששון מחבריך חלק ה' ע' 272
  13. ^ ריאיון עם הרב נחום אליעזר רבינוביץ', מקור ראשון, מוסף שבת
  14. ^ על הספר באתר בחדרי חרדים
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0