פפאחה

פַּפַּאחַה (בצ'צ'נית: холхазан-куй, באדיגית: паӀо, pa'o, באזרית: papaq, پاپاق, בגאורגית: ფაფახი, בארמנית: փափախ, ברוסית: папа́ха) ולפעמים פפאחי או פאפאק, הוא כובע צמר שחובשים גברים במדינות רבות ברחבי הקווקז וכפריט לבוש צבאי גם מעבר לאזור. המילה פפאחה במקור ככל הנראה מהשפות הטורקיות.^[1]^[2]^[3]

המילה פאפאק היא גם מרכיב של השם האתני של קבוצה טורקית בעלת ייחוס לא ברור: ה"קראפאפאק" (מילולית "פאפאח שחור" באזרית).

סגנונות

ישנם שני פפאחים קווקזים שונים. האחד, הנקרא פפאחה, הוא כובע פרווה גבוה, עשוי בדרך כלל מעור קרקול (סוג של כבש מרכז-אסייתי). לכובע יש מראה כללי של גליל עם קצה אחד פתוח והוא מונח על הראש בצורה כזו שהשוליים נוגעים ברקות. לחלק מהדוגמאות יש דשי אוזניים שניתן לקפל אותם כאשר אינם בשימוש. הסגנון השני נקרא קובאנקה, והוא דומה לפפאחה, אך קצר יותר וללא אוזניים.

תפוצה

כובעי פפאחה חשובים מאוד לעמים ההרריים בקווקז, שם הכובע של גבר נחשב לחלק חשוב מזהותו. הפפאחה נחבש על ידי הצ'רקסים, הצ'צ'נים, הדגסטנים ושבטים קווקזים אחרים. כמו גם בגאורגיה, בעיקר באזורים הרריים של פשאבי, חווי, מתיאולתי ותושתי. בשנת 1855, לאחר מסעות המלחמה בהרי הקווקז, הוצגה הפפאחה לצבא הרוסי כחלק רשמי מהמדים של הקוזאקים, ולאחר מכן עבור שאר הפרשים. פאפאק נפוץ מאוד גם באזרבייג'ן,^[4] ארמניה, טורקמניסטן, אוזבקיסטן, וכן בקרב האויגורים.

גלריה

שני איכרים פרסיים ושני קצינים פרסים מהמרים, בין 1876 ל-1933; האיכר העומד חובש פפאחה. מוזיאון ברוקלין
המשורר והסופר הגאורגי ואז'ה-פשבלה (במרכז) חובש פפאחי גאורגית עם משפחתו
המפקד הצבאי הארמני אנדרניק חובש פפאחה
גברים טאטים חובשים פפאחה
גבר מחינליג עם פפאחה
ראש ממשלת יפן שינזו אבה (מימין) חובש פפאחה (טלפק) ליד רקטור האוניברסיטה הממלכתית של טורקמנית מגטימגוליגורטנייאז נורלייביק הנמיראדוב (משמאל)
ילד טורקמני חובש פפאחה ("טלפק") עם נשיא רוסיה דמיטרי מדבדב בנמל הבינלאומי טורקמנבאשי
אוהד כדורגל טורקמני עם פפאחה (מימין)
זקן אזרי בפאפאח
דיוקן משנת 1766 של רוסו חובש פפאחה ותלבושת ארמנית, אלן רמזי
בגדים וכלי נגינה אזרים
מחמוד אסמבייב, הידוע בפפאחה שלו, שאותה כינה כ"הכתר שלי"
בית דאדשכליאני נסיכי סוואנתי