צ'ארלס ראמני סמסון
| לידה |
8 ביולי 1883 מנצ'סטר  הממלכה המאוחדת |
|---|---|
| פטירה |
5 בפברואר 1931 (בגיל 47) סולסברי הממלכה המאוחדת |
| השתייכות |
הצי המלכותי (1898-1914) שירות האוויר של הצי המלכותי (1914-1918) חיל האוויר המלכותי (1918-1929) |
| דרגה |
 קומודור אוויר |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד האגף הימי של גיס התעופה המלכותי (1912-1914) מפקד כנף 3 (1914-1916) מפקד ספינה (1916-1917) מפקד להק (1918-1921) ראש מטה פיקוד המזרח התיכון של חיל האוויר המלכותי | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם הראשונה | |
| עיטורים | |
 אות השירות המצוין מסדר מיכאל ה"קדוש" וג'ורג' ה"קדוש" צלב המלחמה הצרפתי צלב חיל האוויר | |
קומודור צ'ארלס ראמני סמסון (באנגלית: Charles Rumney Samson; 8 ביולי 1883 - 5 בפברואר 1931) היה חלוץ תעופה ימית. האדם הראשון שהמריא מעל סיפון ספינה נעה ומפקד בשירות האוויר של הצי המלכותי ובחיל האוויר המלכותי.
עד מלחמת העולם הראשונה
נולד במנצ'סטר והחל את שירותו בצי המלכותי הבריטי כשוחר (קאדט) על סיפונה של אה"מ בריטניה ב-1897 לפני שהתקבל כאיש צוות, שנתיים מאוחר יותר. ב-1902, בהיותו ב-19 קיבל דרגת קצין זוטר וב-1904 קודם לדרגת לוטננט. סמסון המשיך לשרת בצי המפרץ הפרסי וסומלילנד ובמערך ההכשרה וההדרכה של הצי.[1]
ב-1911 היה אחד מארבעה קציני צי שנבחרו לקבל הכשרה בתחום הטיס. הוא הוכשר בבסיס הצי באיסטצ'רץ', קנט, והוצב בו עם תום הכשרתו.[1] עם הקמת גיס התעופה המלכותי ב-1912 היה סמסון למפקד האגף הימי שלו (שיהפוך שנתיים לאחר מכן לשירות האוויר של הצי המלכותי) בדרגת קומנדר ולמפקד בית הספר לטיס באיסטצ'רץ'. בנוסף, מונה סמסון על ידי הלורד הראשון של האדמירליות, וינסטון צ'רצ'יל, למנהל פרויקט מחקר ופיתוח להמראת מטוס מעל סיפונה של ספינה. סמסון היה מעורב גם בפיתוח אמצעי ניווט, זיהוי, ואמצעים להפצצה אווירית מדויקת.
ב-9 במאי 1912 המריא סמסון במטוס שורט S.27 מעל סיפון אוניית המערכה אה"מ היברניה, כאשר האונייה הפליגה במהירות 10.5 קשר (19.4 קמ"ש) ובכך היה לאדם הראשון שהמריא מעל סיפון ספינה נעה.[2] באפריל 1914 הופרד האגף הימי מגיס התעופה המלכותי והוכפף למחלקת התעופה באדמירליות. סמסון מונה למפקד טייסת 3 שתהפוך בהמשך לכנף ועסק בגיוס טייסים מבין קציני הצי שהיו מעוניינים בכך, על מנת להגדיל את הכוח.
מלחמת העולם הראשונה
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה יצא סמסון בראש הטייסת שלו לגבול צרפת-בלגיה למשימות מגוונות של סיוע, סיור ותקיפה. בנוסף, יצר כוח שמנה בראשיתו שתי שיריוניות קרקעיות למטרות סיור ואיסוף טייסים שנטשו. השיריוניות היו למעשה מכוניות שצוידו במיגון לוחות מתכת ובמקלע. בהמשך צויד הכוח בשריונית רולס-רויס וצוותו לו חיילי חיל הנחתים המלכותי במסגרת מחלקת השיריוניות של שרות האוויר של הצי (RNAS Armoured Car Section) שפעלה בצרפת מנובמבר 1914 ועד קיץ 1915. עם התייצבות החזית המערבית, הוביל סמסון תקיפות בסיסי צפלין גרמניים בקלן ודיסלדורף ועמדות תותחים. על שירותו בחזית המערבית הוענק לו אות השירות המצוין.
במרץ 1915 הועברה הכנף של סמסון, שכללה מטוסי B.E.2 ואחרים, לחזית הדרדנלים, במסגרת מערכת גליפולי. בסיסה נקבע באי טנדוס והיא סיפקה את הכיסוי האווירי לכוחות הקרקע, יחד עם הספינה ארק רויאל (HMS Ark Royal), הספינה הראשונה בעולם שתוכננה ונבנתה כנושאת מטוסים. סמסון עצמו, כמפקד, יצא למשימות רבות, בהן משימות תקיפה כסיוע לנחיתת הכוחות הבריטיים בכף הלס, טיבוע צוללת גרמנית ועוד. כן הדגיש סמסון את העלאת המורל של חיילי הרגלים באמצעות מעוף מעליהם ועידודם. באוגוסט 1915 צורפה כנף 3 של סמסון לכנף 2 במפיקודו של פרדריק סייקס בבסיס אימברוס, תוך ביטולה למעשה של כנף 3. סמסון המשיך לשרת תחת סייקס וסמכויותיו כמפקד נשללו ממנו.
במאי 1916 התמנה סמסון למפקד הספינה HMS Ben-my-Chree שהוסבה לספינת-בסיס ("דפו") למטוסים ימיים. בסיס הספינה היה בפורט סעיד והיא סיירה לאורך חופי ארץ ישראל וסוריה, תוך הוצאת גיחות הפצצה של עמדות הצבא העות'מאני, שחלקן בוצעו על ידיו באופן אישי. ביוני 1916 הוביל מסע דרך תעלת סואץ להפצצת עמדות עות'מאניות לאורך חופי ערב הסעודית ונמלי האי פרים (אי), ג'דה ועדן במסגרת הסיוע הבריטי למרד הערבי הנהגתו של השריף חוסיין בן עלי. בינואר 1917 השתתפה ספינתו בהגנה האנגלית-צרפתית על קסטלוריזו, ב-11 בינואר טובעה הספינה באש תותחים עות'מאניים. סמסון הועמד למשפט בפני בית דין צבאי שמצא אותו אשם באבדן הספינה. סמסון שב לפקד על פעולות סיור בזירת האוקיינוס ההודי.[3]
מנובמבר 1917 ועד תום המלחמה הוצב סמסון כמפקד הטייסות בבסיס הצי בגרייט יארמות', נורפוק, כאחראי על פעילות נגד צפלינים ונגד צוללות בים הצפוני. באוקטובר 1918 הפך הכוח עליו פיקד סמסון לכנף 73 של להק 4 של חיל האוויר המלכותי החדש שנוצר. בתוך כך ויתר סמסון על דרגות הצי שלו ומונה למפקד להק (Group captain) בחיל האוויר המלכותי.
לאחר המלחמה
ב-1921 מונה סמסון למפקד כוחות האוויר הבריטיים במזרח הים התיכון, שבסיסו במלטה. ב-1922 קיבלת דרגת קומודור והועבר לבסיס חיל האוויר המלכותי קנלי בלונדון. ב-1926 מונה לראש מטה פיקוד המזרח התיכון של חיל האוויר המלכותי. ב-21 באפריל 1927 נחת לאחר שהוביל טיסה חוצת-אפריקה של ארבעה מטוסי פיירי III מבסיסו בקהיר לקייפטאון שארכה 22 יום.[4]
ב-1929 פרש משירות עקב מצבו הרפואי. סמסון נפטר בביתו בסולסברי ב-1931 כתוצאה מהלם לבבי.
עיטורים ואותות כבוד
- 1914 - אות השירות המצוין על פעילותו בחזית המערבית, ובפר סיועו לאבטחת דנקרק[5]
- 1914 - צלב המלחמה הצרפתי (Croix de guerre)
- 1915 - אביר לגיון הכבוד הצרפתי
- 1916 - ציון לשבח על תפקודו במערכת גליפולי[6]
- 1917 - פס נוסף על עיטור אות השירות המצוין (שכמוהו כזכייה שנייה), על אבירות כקצין אווירי[7]
- 1919 - צלב חיל האוויר; עמית מסדר מיכאל ה"קדוש" וג'ורג' ה"קדוש" על שירות יוצא מן הכלל במלחמה[8]
קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה באתר חיל האוויר המלכותי
- ביוגרפיה באתר חלוצי התעופה
- תמונה של סמסון בגליפולי, מוזיאון המלחמה האימפריאלי
- ציור דיוקנו של סמסון, מוזיאון חיל האוויר המלכותי
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 היסטוריה של הצי, מרץ 1911
- ^ The Naval Review and the Aviators, Flight 18 May 1912
- ^ היסטוריה של הצי, 18 בינואר 1917
- ^ "The Service African Flights". Flight: 647. 28 April 1927
- ^ אותות הצטיינות, הלונדון גאזט, מס' 28948, 20 באוקטובר 1914 עמ' 8501]
- ^ ציונים לשבח במערכת גליפולי, הלונדון גאזט מס' 29507, 14 במרץ 1916 עמ' 2868
- ^ אותות הצטיינות, הלונדון גאזט מס' 29913, 23 בינואר 1917 עמ' 843
- ^ ציונים לשבח במערכת גליפולי, הלונדון גאזט מס' 31378, 30 במאי 1919 עמ' 7026
