צבי מסיני
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה.
צבי מסיני (נולד ב-15 באפריל 1946) הוא סופר, היסטוריון, מדען מחשבים ויזם ישראלי. חלוץ תעשיית התוכנה הישראלית, ממייסדי חברת סאפיינס אינטרנשיונל קורפוריישן. מאז שנות ה-2000 הוא משקיע את מרבית זמנו במחקר ותיעוד השורשים העבריים, שלדעתו משותפים ליהודים ולפלסטינים (כולל ערביי ישראל, הבדואים בישראל וחלק מערבי עבר הירדן)[1].
ביוגרפיה
מסיני נולד בירושלים בשנת 1946 להורים יוצאי טרנופול שבגליציה, שעלו לארץ באוניית מעפילים ב-1939 ביום שבו פרצה מלחמת העולם השנייה. הם התיישבו בתל אביב, אבל בעקבות הפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב, עברו לירושלים. אחר כך, כשפרצה מלחמת העצמאות, עברו לפתח תקווה. אביו למד הנדסת מכונות בברנו שבצ'כוסלובקיה והיה בארץ מפקח דודי קיטור במשרד העבודה. בצבא שירת מסיני בממר"ם, בענף כוח אדם. אחר כך למד פיזיקה בטכניון[1].
קרירה עסקית
בשנת 1972 החל לעבוד ביחידת המחשב של מכון ויצמן, שם פיתח מחולל יישומים למחשבים מרכזיים. הפתרון אפשר פיתוח תוכנה יישומי מחשב בצורה מהירה וקלה יותר[2]. בשנת 1982 הקים עם שותפים את חברת "אומני תוכנה", שעסקה בפיתוח ושיווק המוצר, שנקרא תחילה DB1, לחברות שהשתמשו במחשבים מרכזיים תוצרת IBM, עם מערכת ההפעלה OS/360[3]. החברה הצליחה לשווק את המוצר בישראל לחיל האוויר, לבנקים, חברות ביטוח ומשרדי ממשלה והחלה לייצא אותו. אך פרץ סכסוך משפטי בין השותפים השונים, חברת ידע של מכון ויצמן וחברה נוספת שקיבלה את זכויות השיווק, שלאחריו הגיעו להסכם לבעלות משותפת ב"אומני תוכנה" ששמה שונה לחברת "סאפיינס טכנולוגיות" ב-1986[4]. בשנת 1988 הגיעו מכירות החברה ל-10 מיליון דולר, מתוכם 2 מיליון דולר ליצוא. בשלב זה הוחלט להקים חברת אם זרה בשם "סאפיינס אינטרנשיונל קורפוריישן" שתאגד את כל פעילות החברה בישראל ובעולם[5].
"סאפיינס אינטרנשיונל" הוקמה ב-1990 ונרשמה במקלט מס, האיים האנטילים ההולנדיים[6]. מסיני מונה לנשיא החברה. לחברה גויסו משקיעים נוספים, ביניהם איש העסקים שאול שני, שמונה ליושב ראש החברה[7]. "סאפיינס אינטרנשיונל" גדלה במהירות ומכרה בהצלחה את התוכנה שלה ברחבי אירופה וארצות הברית. בשנת 1992 ביצעה החברה הנפקה ראשונה לציבור בבורסת הנאסד"ק בניו יורק. זו הייתה ההנפקה השנייה עד אז של חברת תוכנה ישראלית בארצות הברית (קדמה לסאפיינס רק חברת מג'יק תעשיות תוכנה שהונפקה שנה קודם). באותה שנה קיבל גם מסיני את פרס רוטשילד לפיתוח תעשייתי. בשנת 1993 הגיע מחיר המניה של סאפיינס לשיא ששיקף שווי שוק של 340 מיליון דולר. אולם בעקבות פשיטת רגל של מפיץ של מוצרי החברה בארצות הברית הוועדה לניירות ערך ולבורסות (SEC) בחנה את מדיניות רישום ההכנסות של החברה. הממצאים הראו שהדיווח על חלק מן ההכנסות והרווחים היה מוטעה ולאחר הצגת דו"חות כספיים מעודכנים קוצץ הרווח של 1992 בחצי והרווח של 1993 הפך להפסד. מסיני נאלץ לעזוב את החברה בשנת 1994 לאחר לחץ מצד שותפיו[1].
בשנת 1995 הקים מסיני את חברת ההזנק NewFrame (שאחר כך שונה שמה ל"קוריג'ין" - Corigin)[8]. החברה פיתחה מוצר המאפשר גישה ישירה ומהירה משרתי מחשבים של Unix ו-Windows NT למסדי הנתונים של מחשבי מיינפריים באמצעות קישור ישיר למערכת אחסון הנתונים שלהם[9]. מסיני פרש מהחברה ב-2002 והיא נסגרה ב-2005[10].
מחקר היסטורי
בשנת 2002, לאחר שפרש מעולם המחשבים והעסקים, החליט מסיני להקדיש את זמנו לחקור את תאוריית "המוצא העברי של הפלסטינים", עליה שמע לראשונה מאביו, שנים רבות קודם לכן, על מחקרים שערכו ישראל בלקינד[11], יצחק בן-צבי ודוד בן-גוריון בראשית המאה ה-20[12]. התעניינותו בנושא עלתה מחדש לאחר מלחמת המפרץ בשנת 1991, כאשר פוליטיקאים החלו לדבר על "הסדר החדש במזרח התיכון", ולאחר כישלונם של הסכמי אוסלו שהובילו לתחילת האינתיפאדה השנייה בשנת 2000. מאז הוא משקיע את כל זמנו במחקר, ובלובי של שרים, שגרירים, מנהיגים דתיים ופעילים בשתי הקהילות. במטרה להביא לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני ושלום באמצעות מיזם שהקים בשם "ההתחברות"[13].
לאחר 4 שנות מחקר פרסם בשנת 2006 את ספרו "יאמן כי יסופר בעיית ארץ ישראל, שורשיה ופתרונה", ספר רחב היקף, מעל 500 עמודים, בו טוען מסיני שרוב האוכלוסייה הפלסטינית מורכבת מיהודים אנוסי אסלאם, ושפתרון הסכסוך לפיכך הוא ראיית ישראל כ"מולדת משותפת: ארץ ישראל השלמה לעם ישראל השלם"[14].
מסיני טוען שרוב העם הפלסטיני, כולל הערבים הבדואים בישראל, הם צאצאי העברים הקדומים, כמו רוב היהודים בעולם. יתר על כן, לטענתו, לפחות מחציתם מודעים לעובדה זו בשקט. לטענת מסיני, בניגוד לאבותיהם של היהודים המודרניים שהיו תושבי העיר במידה רבה, אבותיהם העבריים של הפלסטינים היו תושבים כפריים, והורשו להישאר בארץ ישראל כדי לעבוד את האדמה ולספק לאימפריה הרומית תבואה, ושמן זית. הוא סבור כי הפלסטינים דיברו על נושא המוצא העברי שלהם בגלוי עד לאחרונה יחסית (סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20), בדומה למצרים או הלבנונים המודעים למקורם במצרים העתיקה ובפיניקים בהתאמה. כמו אצל "ערבים" אחרים שמוצאם המקומי הלא-ערבי במקור נשכח עם הזמן, גם המוצא העברי של הפלסטינים נשכח עם הזמן. אולם עבור הפלסטינים, הופעתה של הציונות בסוף המאה ה-19 הביאה למבוכה ובלבול האם להכיר או להכחיש את המוצא המקומי הלא-ערבי. בהקשר של הפלסטינים, נושא המוצא התחרה עם האינטרס הלאומי של הבעלות על האדמה בה התגוררו. הלאומיות הערבית של הפלסטינים שימשה אפוא ככוח נגד מול הציונות, שהחלה להיאבק על אותם אדמות. נושא המוצא העברי הקדמון של הפלסטינים, לאחר מכן, עם הקמתה של מדינת ישראל, לאחר שהתרחשה לרעת הפלסטינים, הפכה את נושא המוצא העברי של הפלסטינים לחבוי בנרטיב ההיסטורי עבור כל צד[13].
כתוצאה מהישארותם בארץ ישראל, אבותיהם של הפלסטינים התנצרו חלקית בתקופה הביזנטית. מאוחר יותר, עם בוא האסלאם, הם התאסלמו באמצעות שילוב של בעיקר כוח, אך גם התאסלמות למראית עין בלבד (כלומר התאסלמו כדי להפיק תועלת כמוסלמים, ולהימנע ממסים שחייבים שאינם מוסלמים בארצות השלטון המוסלמי), ואחרים אולי מתוך שכנוע תאולוגי אמיתי. ההמרה לאסלאם התרחשה בהדרגה לאורך כל התקופות השונות מאז, הן על בסיס אינדיבידואלי והן בקבוצות, החל מהתאסלמות במהלך השושלות של התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל. בעקבות אלה בתקופות השלטון השושלות המוסלמיות הלא ערביות, האיובים (המוסלמים הכורדים), הממלוכים (המוסלמים הטורקים) ולבסוף העות'מאנים (המוסלמים הטורקים)[13].
דוגמה בולטת למוצא העברי של הפלסטינים היא חמולת מח'אמרה מהכפר יטא בדרום הר חברון. החמולה מחזיקה במסורת שלפיה מוצאה משבט יהודי מח'ייבר שגורש על ידי מוחמד מחצי האי ערב. יצחק בן-צבי שחקר את תולדות עם ישראל וארץ ישראל (ומי שלימים היה נשיא מדינת ישראל השני), ביקר ביטא בשנות ה-20 של המאה ה-20 ותיעד מסורת זו[15].
פעילות ציבורית
באמצעות תנועת "ההתחברות" מארגן מסיני אירועים לקירוב ביו יהודים וערבים, מפיץ גרסה קצרה של ספרו בחינם, אותה גם תרגם לערבית ואנגלית. באוקטובר 2009, ארגן יחד עם רבני הסנהדרין החדשה, מפגש עם בדואים מהדרום במטרה לקרב בין העמים[16].
בניגוד לשני הפתרונות הנפוצים לדיון בסכסוך הישראלי-פלסטיני - פתרון שתי המדינות ופתרון המדינה האחת (כלומר מדינה דו-לאומית, מדינה אחת לשני העמים), סבור מסיני שהפתרון היחיד לסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא אפשרות שלישית: "פתרון מדינה אחת לעם אחד". "מדינה אחת" זו תשלב את מדינת ישראל עם הגדה המערבית ורצועת עזה כיחידה טריטוריאלית אחת, ואילו "העם האחד" מורכב משתי הקבוצות המאוגדות ומוגדרות מחדש כאומה ישראלית-עברית אחת.
לשם כך, הוא טוען כי חובה שרוב הפלסטינים ישובו למורשתם העברית האתנית, ללא כפייה דתית וקובע כי אין פירוש הדבר לחזור ליהדות (כלומר לא תהיה "דה-אסלאמיזציה" לפלסטינים המוסלמים, או "דה-נוצריזציה" לפלסטינים הנוצרים), וגם אין פירושו דה-ערביזציה תרבותית. במקום זאת, המשמעות היא אימוץ תודעה לאומית המכירה במוצא העברי המשותף, החובק את כל אלה ממוצא זה, לא משנה מה הדת הנוכחית שלהם, בין אם הם יהודים, מוסלמים, נוצרים או שומרונים, ולא משנה מה תרבותם. על מנת לעשות זאת, הוא מאמין כי יש לתאר מחדש את המושג יהדות, שהייתה הגורם המכונן בציונות, כמוצא אתני, בניגוד למוצא דתי. מסיני מודה ש"התחברות" אולי נראית כמו פרויקט בלתי אפשרי, אך כך גם הייתה הציונות בתחילת דרכה. "התחברות", היא תהליך הדורש השתתפות של שני הצדדים והכרה הדדית ב"אחר" כחלק מעצמך[17].
ספריו
- יאמן כי יסופר בעיית ארץ ישראל, שורשיה ופתרונה, הוצאת ליעד, 2006
- ההתחברות - בעיית ארץ ישראל שורשיה ופתרונה, הוצאת ליעד, 2014 (גרסה מקוצרת ועדכנית של הספר מ-2006)
קישורים חיצוניים
- האתר רשמי של חברת סאפיינס - החברה שהקים מסיני
מקורם של הפלשתינאים מעם ישראל, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 13:33) - כתבתו של ניסים מוסק מהערוץ הראשון משנת 2010- סימנים יהודיים אצל הפלסטינאים, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 14:56) - המשך הכתבה מהערוץ הראשון
- צבי מסיני - המקור של רוב הפלסטינים הוא ביהודים שהתאסלמו, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:15) - הרצאה ודיון עם אורי מלשטיין
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 אביבה לורי, אחים יקרים, באתר הארץ, 27 במרץ 2006
- ^ פתרון ישראלי למשבר התוכנה, מעריב, 27 במאי 1984
- ^ בארץ, מעריב, 4 בנובמבר 1984
- ^ ישעיהו פורת, סקר: מכירות "ספיינס" יגיעו ל-40 מיליון ד' תוך 3 שנים, מעריב, 28 בספטמבר 1986
- ^ טל שחף, הפצצה הבאה של עולם המחשבים, מעריב, 19 בדצמבר 1989
- ^ הרומן הסוער הסתיים בילד, מעריב, 27 בפברואר 1990
- ^ שוקי שדה, גם שאול במיליארדרים, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2009
- ^ בועז גילמור, HDS תפיץ את מוצרי קוריג'ין, באתר גלובס, 1 באוקטובר 2002
- ^ בועז גילמור, חברת הסטארט-אפ הישראלית קוריג'ין עומדת להשלים גיוס ראשון של 5 מיליון דולר, באתר גלובס, 1 באוקטובר 2002
- ^ עופר לוי, חברת הסטארט-אפ קוריגין נסגרת, 25 העובדים יפוטרו, באתר גלובס, 13 באפריל 2005
- ^ ישראל בלקינד, השומרונים והערבים אשר בארץ ישראל, הוצאת המאיר, 1928
- ^ יצחק בן-צבי, דוד בן-גוריון, ארץ-ישראל בעבר ובהווה, (מהדורה "מהודרת" מרדכי אליאב ויהושע בן-אריה עורכים), ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1979
- ^ 13.0 13.1 13.2 אורי מילשטיין, מוצאם של רוב הפלשתינים הוא יהודי, באתר News1 מחלקה ראשונה, 16 בדצמבר 2020
- ^ ספרים חדשים, באתר הארץ, 2 בפברואר 2006
- ^ עמליה וולף, היהודים של הר־חברון הם באו מסעודיה, כותרת ראשית, 19 בדצמבר 1984
- ^ יצחק טסלר, בדואים מהדרום ורבנים מנסים לחבר בין העמים, באתר nrg, 14 באוקטובר 2009
- ^ צבי מסיני, ההתחברות - בעיית ארץ ישראל שורשיה ופתרונה, הוצאת ליעד, 2014
