קהילת יהודי חלם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית הקברות היהודי בחלם
בית הכנסת הקטן בחלם

חֶלְם (בפולנית: Chełm; באוקראינית: Холм או Хелм; בגרמנית: Cholm; ביידיש: כעלם) היא עיר במזרח פולין שנמצאת במחוז לובלין. היא הוקמה במאה ה-13[1] והיא אחת מבין הקהילות העתיקות ביותר בפולין[2]. במאה ה-16 נחשבה הקהילה לאחת הקהילות היהודיות הגדולות והחשובות ביותר בפולין[3]. יהודי העיר עסקו בעיקר במלאכה ובמסחר. לפני השואה יהודי חלם היוו כמחצית תושבי העיר אך כיום לא ידוע על יהודים שמתגוררים שם[3].

תולדות הקהילה לפני השואה

ראשית הקהילה

ידוע על יהודים שהתגוררו בעיר חלם מהמאה ה-13, בשנים אילו העיר לא הייתה מסופחת לפולין, אך האזכורים הראשונים על יהודים שהתגוררו בעיר הגיעו רק מהמאה ה-15, לאחר סיפוחה לפולין.[4] היהודים הוזכרו בתור גובי מיסים מטעם המלך.[5] באותו הזמן הוקמה בתוך העיר קהילה יהודית עצמאית שנחשבה לאחת הקהילות היהודיות הגדולות והמשמעותיות בפולין. באמצע המאה ה-17 התחילו מהומות ופוגרומים נגד יהודי העיר שגרמו להירצחם של רוב יהודי העיר אך הקהילה הצליחה להשתקם תוך זמן קצר. בחלם הוקמה ישיבה במחצית המאה ה-16 שמבין הרבנים הגדולים שכיהנו בה היו רבי שמעון אוירבך ורבי זלמן סלומוני.

בין שתי מלחמות עולם

לאחר מלחמת העולם הראשונה, כשהעיר חלם סופחה לפולין, היא החלה בתנופת פיתוח, מה שגרם לכך שעיקר פרנסתם של יהודי העיר הייתה ממלאכה וממסחר. היו יהודים אשר עסקו בסחר בהמות, חיות ומשק בית, סחר בעורות ועיבוד עורות. בנוסף היו ליהודים גם מספר בתי דפוס. היהודים הפעילו שלושה בנקים: בנק אחד שהתקיים זמן קצר בלבד ופורק, בנק של סוחרים ששירת בעיקר יהודים בעלי מצב כלכלי עמיד, ו"הבנק העממי" היהודי, ה"פאלקסבאנק", שפעל בתור ארגון שיתופי, עד מלחמת העולם השנייה. בנק זה אפשר נתינת הלוואות בריבית נמוכה לבעלי מלאכה ולסוחרים זעירים, וכך סייע לרבים מהם לצלוח את המשבר הכלכלי הגדול של שנות השלושים של המאה ה-20[6].

בערב מלחמת העולם השנייה רצתה עיריית חלם לשפץ את רחובות העיר, ובפרט את הרחוב הראשי שהיו בו חנויות רבות בבעלות יהודית, והוא היה מקום מפגש לנוער היהודי אך גם לאנטישמים בעיר. העירייה החלה בביצוע, שגרם לפגיעה במאות עסקים יהודיים וכן במוסדות יהודיים נוספים כמו משרדי הקהילה, מערכות העיתונים היהודיים, בית התרבות היהודי, משרד האיגוד המקצועי היהודי וכן חלק מסניפיהן של המפלגות היהודיות בעיר. פרוץ מלחמת העולם השנייה קטע את המשך השיפוצים.[6]

מרבני הקהילה

תולדות הקהילה בזמן השואה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – צעדת המוות הראשונה מחלם והרוביישוב

חלם נכבשה על ידי הגרמנים בתחילת חודש ספטמבר בשנת 1939, אך ב-14 בספטמבר, כאשר הצלב האדום נכנס לאזור, הגרמנים ברחו ממנה[2]. תקופת השהות של הצלב האדום בחלם הייתה קצרה אך בזמן הזה הם הקימו הנהלה עירונית שעמד בראשה ראש עיר יהודי[3]. ב-9 באוקטובר הגרמנים חזרו לעיר. התחילו התעללויות ופרעות נגד הקהילה היהודית. היהודים אולצו לעבוד בעבודות כפייה ללא תמורה. כתוצאה מכך ובעקבות החוסר במזון הם הלכו ונחלשו.[7] ב-1 בדצמבר 1939 התרחש הגירוש הראשון בחלם שבמהלכו נרצחו יותר מ-1000 יהודים. מפקד הכוחות הגרמניים פקד על ראש הקהילה היהודית לרכז בכיכר השוק 2,000 גברים יהודיים בני 60-16[1]. מספר יהודים נרצחו במקום, והשאר הובלו לעיר הרוביישוב. בדרך נרצחו כ-1000 יהודים. כ-400 הוכרחו לשחות את נהר הבוג שמימיו היו קרים ורובם טבעו. רק מאות ספורות מתוך כל המגורשים ששרדו הצליחו לשוב בחזרה לחלם. הייתה זו צעדת המוות הראשונה שהתרחשה בשואה. החוקרים בחרו להתעלם ממנה כיוון שרוב צעדות המוות המפורסמות התרחשו לאחר השואה.

בדצמבר 1939 הוקם יודנראט שהורכב מעשרה אנשים[1] . היודנראט ניסה להטיל מיסים על היהודים אך הוא נתקל בקשיים.[7]בשנת 1940 הוקם בחלם גטו והיהודים נדרשו להתרכז בתוכו. בגטו שררו רעב וצפיפות ומאות נפטרו בעקבות מחלת הטיפוס.[3] ב-22 במאי 1942, ערב חג השבועות, התרחשה האקציה הראשונה שבמהלכה הגרמנים ציוו על היודנראט להעסיק את כל היהודים שכשירים לעבודה בניקוי עליות גג ומרתפים. המטרה הייתה להקשות על אלו שהסתתרו. האקציה השנייה התרחשה ביוני 1942 שבמהלכה הגיעו לעיר אנשי גסטפו מסוביבור שדרשו לקחת איתם אלפי עובדים מהגטו. מפקד הגסטפו, שנראה בהתחלה כמגן על היהודים, דרש שיתייצבו ליד "השטיבל" של חסידי בעלז כשבאותו הזמן, אנשי הגסטאפו סרקו את הגטו והבתים, הוציאו את כל מי שלא התייצב מרצונו וירו בו למוות. 600 יהודים שהיו כשירים לעבודה נבחרו ונשלחו לאחר מכן לסוביבור.[1] באוקטובר 1942 התרחשה האקציה השלישית שבמהלכה גורשו היהודים לוולודווה. במהלך הגירוש, התרחש רצח של היהודים במכות וביריות. המעטים שכן הצליחו להגיע לשם, גורשו לאחר מכן לסוביבור.[3]

תולדות הקהילה אחרי השואה ועד היום

העיר חלם שוחררה מהשלטון הגרמני בשנת 1944. מיהודי הקהילה נשארו עשרות בודדות שהצליחו להתחבא במקומות מסתור או לברוח לברית המועצות. לאחר המלחמה הם ניסו לחזור לעיר ולהשתקע שם אך בעקבות האנטישמיות הם עזבו את העיר. כיום לא ידוע על יהודים הגרים שם.[3]

היהודים שחזרו אחרי השואה לחלם גילו שתושבים פולנים השתלטו על בתיהם ולקחו את רכושם. היהודים עזבו את חלם והלכו למחנות העקורים בגרמניה מתוך תקווה למצוא את בני משפחותיהם או אנשים מהקהילה.[8] העלייה של יהודי חלם לארץ ישראל הייתה קיימת עד השואה, ולאחריה התחדשה העלייה שוב[7]. בשנת 2001 הוקם 'ארגון יוצאי חלם לדורותיו' שמטרתו היא הנצחת יהודי הקהילה אשר נרצחו בשואה והנחלת מורשת הקהילה.[9][10]

אגדת חכמי חלם

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – חכמי חלם

יהודים ישבו בעיר חלם מאות בשנים והייתה בה קהילה יהודית גדולה, עיר מלאה חכמים וסופרים. בין היתר, יצא מן הקהילה הרב שלמה מחלם שהתפרסם בחיבורו "מרכבת המשנה"[11]. אגדות חכמי חלם, כך מסתבר, נהגו על ידי משכילי חלם שעינם צרה במבצרה של היהדות הנאמנה בעיר ומטרתן הייתה להפוך את הנאמנים לדבר ה’ שגדשו את העיר ללעג ולקלס[דרוש מקור]. בהשפעת הספרות המשכילית התפרסמה חלם כבירת הטיפשות והאבסורדיות, ואגדות חכמי חלם הפכו לנכסי צאן ברזל של הפולקלור וההומור היהודיים. הכינויים חכמי חלם או חלמאים הפכו למושגים המרמזים לבריות שמעשיהן טיפשיים ואבסורדיים. לא ידוע מדוע דווקא חלם נבחרה לייצג "עיר של טיפשים". קיימת סברה, אותה הציג החוקר אורי סלע בספרו מלה בסלע[11], לפיה הסיבה נעוצה במילה הפולנית "חולם", שפירושה "טיפש"[12]. ומצד שני ייתכן אף כי מקור הביטוי "חולם" בפולנית בא משמה של העיר[דרוש מקור].

בתי כנסת

במהלך המאה ה-19 הוקם בית כנסת מפואר בעיר, אך זה נשרף.[13]

בחלם היו שני בתי כנסת. אחד מבתי הכנסת הוא בניין מגורים שלא נשתמר בו בית הכנסת. בית הקטן הקטן נבנה ב-1912, נחרב במהלך השואה והוקם מחדש על ידי שורדי השואה. בהמשך נרכש והפך למסעדת בשר.[14]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 חלם CHELM | מרכז מורשת יהדות פולין, באתר moreshet.pl (ארכיון)
  2. ^ 2.0 2.1 בית התפוצות, באתר https://dbs.bh.org.il/he/חלם/מקום
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 חלם לפני השואה | חלם | בקעת הקהילות, באתר www.yadvashem.org
  4. ^ היסטוריה | שטעטל וירטואלית, באתר sztetl.org.pl
  5. ^ בית התפוצות- מוזיאון העם היהודי
  6. ^ 6.0 6.1 חלם לפני השואה | חלם | בקעת הקהילות, באתר www.yadvashem.org
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 ספר חלם, תל אביב: ארגון יוצאי חלם בישראל ובארה"ב, תשמ"א
  8. ^ ד"ר אריאלה לוינגר-לימור, אודות העיר חלם
  9. ^ אירגון יוצאי חלם בישראל | מטרות העמותה, באתר chelm (באנגלית)
  10. ^ ארגון יוצאי חלם לדורותיו (ע"ר) | גיידסטאר - אתר העמותות של ישראל | משרד המשפטים, באתר www.guidestar.org.il
  11. ^ 11.0 11.1 חן מלול, חכמי חלם: הקהילה היהודית שזכתה לשיימינג לא מוצדק, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, מרץ 2022
  12. ^ ראו: יגאל אורן, "חוג הארץ השלם" מאת רבי שלמה החלמאי: סיפורו של ספר, מרכז ההנצחה, בית יד לבנים, קריית טבעון; יונה אסתרקין, מפגש בן דורי: האחים בן זאב בהצגת ילדים חדשה, באתר nrg‏, 19 באוגוסט 2008
  13. ^ חכמי חלם - מסע בפולין של הסיפורים - [location - מסע אחר], באתר מסע אחר, ‏1 בינואר 2015
  14. ^ איתמר אייכנר, בית קולנוע, מסעדת בשרים ומוסך אוטובוסים: מה שנשאר מבתי הכנסת העתיקים בפולין, באתר ynet, 28 באפריל 2022
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=קהילת_יהודי_חלם&oldid=2539273"