רבי אברהם גדילייא
רבי אברהם בן ר' שמואל גדיליא (גדיליה/גדליה) הראשון, שד"ר ירושלים ומחבר ברית אברהם, הפירוש הקדום ביותר על הילקוט שמעוני.
ביוגרפיה
בשנת ה'ת"ח (1648) יצא מירושלים לאיטליה כדי להדפיס את ספרו "ברית אברהם", ושהה באיטליה שתים עשרה שנה.
לפני צאתו לדרכו קיבל הסכמות על ספרו מרבני ירושלים: רבי ישראל בנימין, ר' ישראל ב"ר עזריה זאבי, ור' אליעזר בן ארחא. הסכמה נוספת קיבל באיטליה מרבי משה זכות, שאף חיבר שיר לכבודו.
בזמן שהותו בליוורנו התפרנס ר' אברהם גדליה מהגהת ספרים בבית הדפוס של ידידיה גבאי. בין הספרים שהגיה שם: שו"ת רדב"ז (שנת תי"ב 1652), תשובות הרשב"א בקובץ "תולדות אדם" (תי"ז, 1657), וכנסת הגדולה על או"ח (תי"ח 1658). בהקדמתו ל"תולדות אדם" ציין ר' אברהם גדליה את תקוותו לשוב לירושלים, מאחר שכבר גמר להדפיס את ספרו על הילקוט שמעוני "בדפוס אהובי אשר כנפשי כה"ר ידידיה גבאי נר"ו".
תשובה אליו, בעת היותו בליוורנו, בשו"ת "דבר שמואל" מאת ר' שמואל אבוהב (סי' עב).
לאחר חזרתו לארץ ישראל, היה מתומכי שבתי צבי, ואף שלח מכתבים לידידיו באיטליה.
ערך סדר תפילות ולימוד לפוקדים את קבר שמואל הנביא, כולל תפילה קצרה שניסח בעצמו[1].
ספרו "ברית אברהם"
הספר הודפס בליוורנו בשנים ת"י - תי"ז (1650 - 1657)[2]
ספר זה הוא הפירוש הקדום ביותר שנכתב על הילקוט שמעוני. נדפס יחד עם הילקוט שמעוני, ובמהדורה זו הוסיף ר' אברהם גדליה קטעים חדשים לילק"ש על הנ"ך ממדרשים שונים, כגון "אגדת בראשית", שלא היו בדפוסים הקדומים של הילקוט[3]
פירושו "ברית אברהם" כולל מובאות מפרשנים קדומים מכתבי יד שהיו בידו, כגון פירוש הספרי המיוחס לראב"ד, פירוש רבנו הלל ופירוש רבי חיים חבריא על מדרש ההלכה תורת כהנים. כמו כן הביא דברים ששמע מפי רבי חיים הכהן תלמיד רבי חיים ויטאל[4].
פירוש זה מצוטט רבות בספרות התורנית, כגון בפירוש "זית רענן" על הילקוט שמעוני מאת בעל המגן אברהם. בחלק מספרי הכתובים פירוש "זית רענן" אינו אלא העתקה מה"ברית אברהם". כפי הנראה בעל המגן אברהם לא השלים את ספרו, והמדפיסים הוסיפו חלקים אלה לצורך השלמת הספר[5].
משפחתו
שני בניו, ר' יעקב ור' יוסף גדיליא, נהרגו בשנת תס"ה (1705) על ידי שודדים בדרך בין עזה לחברון. ר' יוסף זה היה שד"ר של ארץ ישראל ביוון, תלמיד חכם, שכמה מתשובותיו נדפסו בספר "כרם שלמה" מאת רבי שלמה אמריליו, רבה של סלוניקי.
נכדו, ר' אברהם גדילייא השני, היה אף הוא שד"ר, בשליחות העיר חברון.
לקריאה נוספת
- אריה ליב פרומקין, תולדות חכמי ירושלים (תרפ"ח) כרך א חלק ב עמ' 33
- אברהם יערי, שתי תעודות לתולדות היישוב בחברון (תש"ט) עמ' 1 - 2.
- אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל (תשי"א) עמ' 272
הערות שוליים
- ^ קובץ ספונות ח עמ' רנ והלאה
- ^ יעקב שמואל שפיגל, "לתולדות הרב שלמה אלגאזי והדפסת ספריו" עמ' 135 - 136, ראו שם בהרחבה.
- ^ העיר על כך הרב יהודה לייב מימון, יחוסי תנאים ואמוראים, ערך 'זכאי', עמ' קנב הערה 2.
- ^ ברית אברהם על הילק"ש יחזקאל סי' כ, צוטט ע"י החיד"א בספרו לב דוד סימן לא
- ^ ר' מתתיהו שטראשון, "מבחר כתבים", עמ' רלג
