הרב מרדכי שטיין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מפאלטישאן
הרב מרדכי שטיין
מרן שליט"א.JPG
לידה י"ג באדר ה'תש"א (גיל: 83)
פלטיצ'ן
מקום מגורים פלטיצ'ן, קריית ויז'ניץ, ירושלים, קריית יואל, ברוקלין
מקום פעילות קריית יואל, ברוקלין
השתייכות חסידות פאלטישאן
רבותיו רבי חיים מאיר הגר, רבי חיים מיכאל דב ויסמנדל, רבי יואל טייטלבוים, רבי יהודה הורוויץ, רבי מרדכי הגר
בת זוג רבקה לאה (כהנא)
אב רבי ישראל אברהם שטיין
אם שרה (טברסקי)
אדמו"ר מפאלטישאן ה־שלישי
כ"א בחשוון תש"נ

הרב מרדכי שטיין (נולד בי"ג באדר ה'תש"א) הוא האדמו"ר מפאלטישאן. חצרו שוכנת ברחוב ה-49[1] בבורו פארק שבברוקלין. כיהן כראש ישיבת מונקאטש וכמשפיע רוחני של ישיבת סאטמר בקרית יואל.

תולדותיו

נולד בפלטיצ'ן[2]יידיש: "פאלטישאן") לרבי ישראל אברהם ולשרה בתו של רבי אלעזר טברסקי מפאלטישאן, ונקרא על שמו של סבו, רבי מרדכי מצ'רנוביל. בשנת ה'תש"ז היגר עם הוריו לארצות הברית. בשנת ה'תשט"ו הלך ללמוד בישיבתו של רבי חיים מיכאל דב ויסמנדל בהרי ניו יורק, ובשנת ה'תשי"ח, כשביקר רבי חיים מאיר הגר מוויז'ניץ באמריקה, חזר עמו לישראל, והמשיך את לימודיו בישיבת ויז'ניץ בישראל. בשנת ה'תש"ך נישא לרבקה לאה, בתו של רבי יוסף מאיר כהנא מספינקא-ירושלים. לאחר נישואיו התגורר בקריית ויז'ניץ בבני ברק, ונסמך להוראה על ידי רבי פנחס אפשטיין מהעדה החרדית בירושלים.

בשנת ה'תשכ"ה עבר לגור בירושלים, שם היה מבאי ביתו של רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב.

בשנת ה'תשכ"ז, בימי ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים חזר לארצות הברית לבקשת אביו, כשבדעתו לחזור לאחר המלחמה, אבל בסוף השתקע באמריקה, ומונה למשגיח ומשפיע בישיבת סאטמר בקרית יואל[3].

בתשמ"ח עזב את קריית יואל לשכונת בורו פארק, ופתח את בית מדרשו "קהל תפארת מרדכי" ברחוב ה-49, אשר בין השאר הוקם בו גם בית דין צדק, במקביל שימש כראש ישיבת מונקאטש[4].

עם פטירת אביו (בכ"א בחשוון ה'תש"נ) מילא את מקומו כאדמו"ר מפאלטישאן.

צאצאיו

בניו הם:

בנותיו הן:

הערות שוליים

  1. ^ להבדילו מאחיו, רבי אפרים אהרן, האדמו"ר מפאלטישאן שחצרו ברחוב ה-55.
  2. ^ [1]
  3. ^ גליון "זקניך ויאמרו לך", פרשת מצורע תשפ"ב.
  4. ^ הזמנה לחתונת האדמו"ר מפאלטישאן, באתר בידיספירט.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0