רבי אלעזר טברסקי
| לידה |
כ"ט בתשרי תרנ"ג בעלזא | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
כ"א בתמוז תשל"ו בורו פארק | ||||
| מקום קבורה | ניו ג'רזי | ||||
| השתייכות | חסידות פאלטישאן | ||||
| רבותיו | רבי ישכר דוב מבעלזא | ||||
| |||||
רבי אלעזר טברסקי (כ"ט בתשרי תרנ"ג - כ"א בתמוז תשל"ו) היה רב העיר פלטיצ'ן והאדמו"ר מפאלטישאן ברומניה ובארצות הברית.
ביוגרפיה
נולד בעיירה בעלזא בכ"ט בתשרי תרנ"ג לרבי שלמה טברסקי בן רבי דוד טברסקי מסקווירא, ולפייגא בת רבי אריה לייביש רוקח ממאגרוב בן רבי יהושע מבעלזא, ונקרא על שם זקינו רבי אלעזר רוקח מאמסטרדם.
בהיותו בן שנה וחצי חזר אביו לסקווירא, וחותנו רבי אריה לייביש שחשש לשלום הילד מחמת תלאות הדרך הפציר בו שישאיר את הילד אצלו, ואכן גדל בבית זקינו במאגרוב, ומאוחר יותר עבר לגור בבית דודו רבי ישכר דוב מבעלזא, נחשב כאחד מבניו והיה מחבבו מאד, בהיותו בן 15 כבר נודע בחצר בעלזא כלמדן ובעל מחדש, ורוב סוגיות הש"ס היו שגורים על לשונו.
בתחילת שנת תרס"ט בגיל 16 התארס עם רבקה רחל בתו של רבי מאיר מוסקוביץ משאץ שהבטיח נדוניה גדולה מאד בשבילו, אחר אירוסיו נסע לשהות בחצר זקינו רבי דוד מסקווירא, החתונה התקיימה בי' באלול תר"ע בעיר שאץ שבבוקובינה[1] ורבי אלעזר נשאר סמוך על שולחן חותנו ומדי פעם נסע לבעלזא, בשנת תרע"ד בפרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר עם חמיו לוינה עד סיום המלחמה אז חזרו לשאץ.
ברומניה
בשנת תרע"ט פקד עליו דודו רבי ישכר דוב מבעלזא להתחיל לנהוג באדמו"רות לחסידי בית סקווירא וטשרנוביל הגרים ברומניה ולא יכלו לנסוע לרבותיהם שגרו ברוסיה, ואכן נסע אז ברחבי רומניה, והתקשרו אליו המוני יהודים בהיותו בעל צורה נפלאה ודרשן רהוט, בשנת תר"פ התיישב בפלטיצ'ן (פאלטישאן בפי היהודים) שם התמנה לרב העיר וחסידיו בנו בשבילו בית מדרש גדול, והיה נוהג כפי מנהגי בעלזא שם נתגדל, בז' באדר א' תרפ"א נפטר אביו רבי שלמה בסקווירא והגיע אליו בחלום ואמר לו שיכול להתחיל לומר 'ויקרב קץ משיחיה'[2] ומזה נודע לו על פטירת אביו ומאז התחיל להוסיף 'קץ'[3].
בשנות מגוריו ברומניה היה לחסידו של רבי אברהם מתתיהו פרידמן משטפנשט ונסע אליו לפחות שבת אחת בשנה, וזכה לקירבה גדולה אצלו, נסע גם לרבי ישראל הגר מויז'ניץ ולרבי אברהם יהושע פריינד מנאסויד.
בשנת ת"ש לקתה הרבנית בשטף דם ובעקבות כך קיבלה שיתוק בכל גופה, אז עבר רבי אלעזר לבוקרסט שם היו רופאים מומחים כדי לטפל באשתו, והעמיד למלא את מקומו ברבנות העיר את חתנו רבי ישראל אברהם שטיין, מאז היה רבי אלעזר בעצמו מטפל באשתו עד לפטירתה בשנת תש"כ ושינה את כל סדריו מחמת זה ומיעט לקבל קהל ולהתנהג כאדמו"ר, בשנות מלחמת העולם השנייה אירח הרבה פליטים בביתו על אף שסיכן את עצמו בכך, ביניהם אירח בביתו את בני דודו - רבי אהרן רוקח מבעלזא ורבי מרדכי רוקח מבילגורייא.
מתלמידיו בבוקרסט היה רבי אליעזר זוסיא פורטוגל והוא הסמיכו וציווהו לשמש כאדמו"ר מסקולען[4].
בארצות הברית
כשהקומוניסטים השתלטו על רומניה רצה לצאת משם לארצות הברית אך מחמת היותו מטופל באשתו שהייתה משותקת נתקל בהרבה קשיים, עד שבשנת תש"ט הצליח להגיע לארה"ב (בין היתר בהשתדלות דודו רבי יעקב יוסף מסקווירא), בתחילה התיישב במנהטן, אחר כך עבר לבורו פארק שם כיהן בתחילה כאדמו"ר מסקווירא בבית מדרשו של דודו שגר אז בויליאמסבורג, אחר תקופה פתח את בית המדרש פאלטישאן ברחוב ה-49 בבורו פארק.
בי"ז בניסן תש"כ נפטרה אשתו ונקברה בבית העלמין בוועלוואד חלקת האדמו"רים[5].
היה מפורסם למתמיד עצום והיה יושב ולומד רוב שעות היום בחדר ספריו, צם הרבה וסיגף את עצמו ולא היה מגרד את עצמו על אף היסורים הנוראים שנגרמו לו עקב מחלת עור ממנה סבל, ומיעט מאד בשינה.
רבי יואל טייטלבוים מסאטמאר היה מעריצו מאד ואמר עליו ביטויים גדולים שלא נשמעו ממנו על אחרים, וכן רבי יוסף גרינוולד מפאפא החשיב עצמו לחסידו, וכשרבי אלעזר היה מגיע פעמיים בשנה לשבות בויליאמסבורג מסר לו את בית מדרשו והיה משמשו כאחד הגבאים וחילק את השיריים וסידר את המקומות בעריכת השולחן.
בשנת תשל"ו חלה והתייסר מאד וגם אז המשיך בהתמדתו, ביום כ"א בתמוז[6] לבש בגדי שבת ונפרד מבני ביתו, ומסר צוואתו שלא יספידוהו ושלא יכתבו על מצבתו את התואר 'צדיק' ולא יקימו אהל על קברו כמנהג בעלזא, ושהיה כבן חביב אצל דודו מהרי"ד מבעלזא, ואחר כך נפטר כשהוא בדעה צלולה עד הרגע האחרון, נקבר בבית העלמין של חסידות פאפא בניו ג'רזי.
צאצאיו
- בנו היחיד רבי אברהם שמואל, על פי צוואתו של רבי אלעזר הוכתר למלא את מקומו כאדמו"ר, נפטר בי"ג בשבט ה'תשמ"ד ונטמן ליד אביו.
- בנו ממלא מקומו, רבי שלום מאיר טברסקי, חתנו של רבי דוד משה רוזנבוים מקרעטשניף, הוא האדמו"ר מפאלטישאן.
- בנו רבי אריה לייביש טברסקי, מכהן כאדמו"ר ממגרוב.
- שרה, נישאה לרבי ישראל אברהם שטיין (ה'תרע"ו - ה'תש"ן) שמילא מקום חמיו כרב העיר פלטיצ'ן לאחר שחמיו עזב לבוקרשט, בשנת ה'תש"ז היגר לארצות הברית ופתח את בית המדרש פאלטישאן בבנסנהורסט שבברוקלין.
- רבי מרדכי שטיין הוא האדמו"ר מפאלטישאן בורו פארק, בית מדרשו שברחוב ה-49 נקרא "קהל תפארת מרדכי".
- רבי אפרים אהרן שטיין הוא אב"ד פאלטישאן בורו פארק, בית מדרשו ברחוב ה-55.
- רבי יוסף שלום שטיין הוא אב"ד פאלטישאן-בנסנהורסט, חתן רבי ישכר בעריש רובין מקרסטיר.
- שיינדל מלכה, נישאה לרבי אהרן אריה הכהן כ"ץ (ה'תרע"ד - ה'תשמ"ט) שהיה רב קהילת "חברה לומדי ש"ס" בבוקרשט ואחר כך רב "קהל עדת ישורון" בפלטבוש. בשנת ה'תשי"ג פתח את בית המדרש קהל "בית אהרן".
- רבי יונתן בנימין כ"ץ, רב קהילת "בית אלעזר" פאלטישאן בפלטבוש.
- רבי דוד שלמה ממלא את מקום אביהם כרב בית המדרש "בית אהרן-פאלטישאן".
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ההזמנה לחתונה.
- ^ כפי מנהג בית טשרנוביל, בשונה משאר החסידים שאומרים רק 'ויקרב משיחיה' בלי 'קץ'.
- ^ נהג רק בשלשה דברים כפי מנהג סקווירא: אמירת קץ משיחיה, לבישת הטלית והתפילין אחרי אמירת הקרבנות לפני הודו, והניגון לפני הקידוש בליל שבת.
- ^ ראה כאן מתולדותיו בראש ספרו פקודת אלעזר.
- ^ תמונת מציבתה.
- ^ יום ההילולא של רבו רבי אברהם מתתיהו משטפנשט.