רבי אליעזר קרסיק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אליעזר קרסיק
הרב קרסיק (שלישי מימין) באספת אגודת חסידי חב"ד בישראל
הרב קרסיק (שלישי מימין) באספת אגודת חסידי חב"ד בישראל
לידה טבת תרנ"ח
לאפיטש, בלארוס
פטירה ניסן תש"ך
השתייכות חסידות חב"ד
תפקידים נוספים יו"ר אגודת חסידי חב"ד בישראל, רב קהילת חב"ד בתל אביב, מייסד ומנהל ישיבת אחי תמימים בתל אביב.
צאצאים נכדו הרב מרדכי שמואל אשכנזי
מימין לשמאל: הרב גרשון חן, הרב אליעזר קרסיק והרב שלמה יוסף זווין.

הרב אליעזר קרסיק (טבת תרנ"ח, 1898 - ה' בניסן תש"כ, אפריל 1960) היה יו"ר אגודת חסידי חב"ד בישראל, ארגון הגג של חב"ד בישראל, רב קהילת חב"ד בתל אביב ומנהל ישיבת אחי תמימים בתל אביב.

ביוגרפיה

קרסיק נולד בלאפיטש, מחוז מינסק, בלארוס למשפחה המיוחסת להגאון מווילנא.

לימודיו בתומכי תמימים

הרב קרסיק למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש (וסניפיה), שבראשה עמד האדמו"ר רבי שלום בער שניאורסון בשנים 1910–1917 ונחשב ל"בעל נגלה" (תואר בישיבת תומכי תמימים, למי שמצטיין במיוחד בלימוד גמרא והלכה).

בשנת תשי"ב פרסם בבטאון חב"ד סדרת מאמרים ובהם סקירה על הישיבה, סדרי הישיבה וההבדל בין ישיבה זו לישיבות אחרות[1].

שליח בגאורגיה

בשנת 1917 נשלח על ידי האדמו"ר רבי שלום דובער שניאורסון מחב"ד לכותאיסי שבגאורגיה, כשליח שתפקידו לחזק את המצב הרוחני בקרב היהודים המקומיים. קרסיק לימד בישיבת תומכי תמימים בכותאיסי בראשות הרב שמואל לויטין ולימד את היהודים המקומיים תורה.

רב בברית המועצות

בתקופה המהפיכה הקומוניסטית עזב את כותאיסי ונסע לרוסטוב, שם שהה בחצר האדמו"ר רבי שלום דובער שניאורסון. וכאשר האדמו"ר נפטר ב-1920, נטל קרסיק חלק בטהרה והלוויה, ואף מונה על ידי ממלא מקום האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון, לחבר בית דין שהחליט כי בבוא העת יוכלו להעביר את קבר האדמו"ר המנוח ללובביץ'[2]. בשנת 1923 למד רבנות בבית המדרש לרבנים בעיירה נבל ברוסיה. ובשנים הבאות כיהן כרב בעיירות נובוסקולניקי ושצדרין. משרת הרבנות תחת השלטון הקומוניסטי דרשה אומץ רב וקרסיק הנהיג את קהילותיו ביד רמה. בתקופה זו אף התכתב בהלכה עם רבנים רבים גם מחוץ לברית המועצות ובהם הרב אברהם יצחק הכהן קוק. בשנת 1932 עזב את שצדרין ועבר לפטרבורג (לנינגרד באותם ימים), ואת מקומו ברבנות מילא אחיו הרב מנחם נחמן בן ציון קרסיק.

כדי לשמור שבת נאלץ לעסוק במסחר זעיר ללא דיווח לשלטונות, ובגין כך נאסר למספר שבועות, ולאחר שחרורו, קיבל הוראה מהאדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון לעלות לישראל ולעזרתו נחלץ הרב אברהם יצחק הכהן קוק ששלח מכתב לשלטונות ברית המועצות כי הוא כבר זקן ומבקש שהרב קרסיק יחליפו. את היתר היציאה קיבל ממיכאיל קלינין נשיא ברית המועצות. ובשנת 1935 עלה לארץ ישראל והתיישב במרכז תל אביב.

חבילות לברית המועצות

בשנת תרצ"ו-1936 - פתח יחד עם כמה שותפים, משרד למשלוח חבילות לרוסיה. אזרחי ישראל להם קרובי משפחה או ידידים ברוסיה יכלו לשלוח דרכו חבילות לרוסיה, ובגין השלטון הקומוניסטי הדבר היה כרוך בבירוקרטיה רבה. אדמו"רי חב"ד הורו לו כמה פעמים לשלוח חבילות לכתובות ספציפיות בברית המועצות. את המשרד ניהל יחד עם שותפים ובתקופה אחרת יחד עם רעייתו עד לפטירתו.

רב ומנהל ישיבה בתל אביב

בתחילת תרצ"ז-1936 מונה לרב קהילת חב"ד בתל אביב (בהמלצת אדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון), לאחר עזיבת קודמו בתפקיד הרב שלמה יוסף זווין. בית כנסת חב"ד בתל אביב שכן בתקופה זו ברחוב מונטיפיורי ולאחר מספר שנים עבר לרחוב נחלת בנימין. מאז ועד פטירתו שימש בתפקיד רב הקהילה, מסר שיעורי תורה, נשא נאומים והיה ממנהלי מוסדות חב"ד והקהילה בתל אביב ומראשי חב"ד בארץ ישראל.

בשנת תרצ"ח, 1938 ייסד את ישיבת אחי תמימים בתל אביב[3]. על ראשיה נמנו הרב חיים שאול ברוק, הרב יואל קלופט, הרב דוד חנזין והרב דוד פוברסקי. על תלמידי הישיבה נמנו: הרב יואל כהן, הרב מרדכי שלמה ברמן ועוד. חגיגת פתיחת הישיבה התקיימה בל"ג בעומר תרצ"ח, בהשתתפות הרב משה אביגדור עמיאל רבה הראשי של תל אביב, והרב שלמה יוסף זווין ואילו דוד צבי פנקס נציג הדתיים בעיריית תל אביב נעדר במחאה על שפת הלימוד בישיבה - יידיש ולא עברית. לאחר הקמת הישיבה, נאבקו אישים וארגונים שונים בישיבה על רקע שפת הלימוד והרב קרסיק כתב מכתב בנידון אל "האיגוד למען השלטת העברית בארץ ישראל", ולהם הסביר כי אין כוונתו להילחם אלא מפני ששפת ראשי הישיבה והתלמידים היא יידיש לכן משתמשים בה בישיבה[4].

יו"ר אגודת חסידי חב"ד בישראל

כיהן כיו"ר אגודת חסידי חב"ד בישראל (תש"ט-תש"כ 1949–1960) ובתפקידו זה היה ממקימי כפר חב"ד[5] ומוסדות חב"ד המרכזיים: ישיבת תומכי תמימים בלוד[6], בית ספר למלאכה בכפר חב"ד, נשי ובנות חב"ד, צעירי חב"ד, רשת אהלי יוסף יצחק ועוד.

כאשר המוסדות הללו היו בראשית צמיחתם, ראשי אגודת חסידי חב"ד, באו לעזרתם בשתדלנות במשרדי הממשלה, ותמכו בהם בדרכים שונות באופן משמעותי[7]. כמו כן ההוראות הכלליות של הרבי לענייני חב"ד בישראל היו מגיעים לאגודת חסידי חב"ד שהייתה ארגון גג לתנועה בכל הארץ, וראשי האגודה ובראשם הרב קרסיק היו מעבירים את ההוראות לארגונים ומוסדות חב"ד ומפקחים כי הוראות הרבי מנחם מנדל שניאורסון יתבצעו במילואן.

היה בקשר מיוחד עם זלמן שזר אז מראשי הסוכנות היהודית ועם שר החינוך בן ציון דינור[8].

מותו

נפטר מהתקף לב בה' בניסן תש"כ (1960). על הלוייתו נכתב בעיתון המודיע: "קהל רב ליוה היום למנוחות עולמים את הרב החסיד ר' חיים אליעזר קרסיק ז"ל מחשובי חסידי חב"ד . . בין המלווים נראו אדמו"רים, רבנים, ראשי ישיבות, חסידי חב"ד שבאו מכל קצות הארץ, ראשי אגודת ישראל, חברי כנסת וחברי מועצת עיריית תל אביב[9]". לבקשתו[10] בתקופה האחרונה שלו, נקבר בבית העלמין הישן בטבריה בסמוך לציונו של רבי מנחם מנדל מוויטבסק, ליד ציונו של רבי מרדכי רוקח.

משפחתו

קרסיק היה נשוי ללאה, אחות הרב שניאור זלמן גוראריה. קרסיק הוא אחיו של הרב יעקב ברוך קרסיק שכיהן כמשגיח בישיבת תומכי תמימים בעיירה לובביץ'.

לקרסיק שלוש בנות, הרבנית דבורה אשכנזי רעיית הרב משה אשכנזי שמילא את מקומו כרב קהילת חב"ד בתל אביב ובהנהלת אגודת חסידי חב"ד בישראל. טעמא גוראריה, עורכת ביטאון נשי חב"ד בארצות הברית די אידישע היים רעיית הרב נתן גוראריה (בן דודה, אחיין הרב שניאור זלמן גוראריה), ורבקה חיטריק רעיית הרב צבי חיטריק. האחרונים היו תלמידי חכמים ואנשי עסקים בניו יורק.

מנכדיו הם הרב מרדכי שמואל אשכנזי רבו של כפר חב"ד, הרב חיים אשכנזי היה משפיע בישיבת תומכי תמימים ובסוף ימיו רב קהילת חב"ד בתל אביב, הרב יוסף יצחק וילשאנסקי ראש ישיבת חסידי חב"ד בצפת, הרב יוסף יצחק חיטריק מנהל סמינר לבנות בצפת, הרב אליהו יוחנן גוראריה רבה של חולון ומנהל מכון תורני – אהלי שם ליובאוויטש והרב אליעזר שם טוב, שליח חב"ד באורוגוואי.


 
 
 
 
 
 
 
 
אליעזר קרסיק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב משה אשכנזי
 
דבורה אשכנזי
 
 
 
 
 
טעמא גוראריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב מרדכי שמואל אשכנזי
 
מלכה
 
יוסף יצחק וילשנסקי
 
הרב יוחנן גוראריה
 
 
 
 
 
הרב מאיר אשכנזי
 



לקריאה נוספת

  • שניאור זלמן ברגר, עבד אברהם אנכי, אהלי שם ליובאוויטש, תשע"ב 2012
  • אליעזר קרסיק, זכרונות מתומכי תמימים ליובאוויטש, פורסמו בשנת תשי"ב בבטאון חב"ד.
  • זושא וולף, ימי תמימים חלקים א-ב, ישיבת תומכי תמימים המרכזית, תשס"ח 2008
  • שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בארץ הקודש פרק לד (ישיבת חב"ד בתל אביב), קה"ת, תשמ"ח 1988

קישורים חיצוניים

מאמרים תורניים

הערות שוליים

  1. ^ נדפס מחדש בספר "עבד אברהם אנכי" ובו תולדותיו
  2. ^ קרסיק חבר בבית דין להעברת קבר רבי שלום דובער שניאורסון.
  3. ^ בהוראת אדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון
  4. ^ ימי תמימים חלק א' ע' 106-107
  5. ^ עבד אברהם אנכי פרק 12. הפרק כולו עוסק בחלקו של קרסיק בהקמת כפר חב"ד
  6. ^ בימי תמימים ע' 319 ואילך, ישנם צילומי התכתבויות מהם עולה כי פעל מול הרשויות לאישור הישיבה, השגת תקציבים ותקנים ובמקביל דיווח לרבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד על ההתפתחויות בשנות התייסדות הישיבה
  7. ^ מהביוגרפיה אודות קרסיק (עבד אברהם אנכי ע' 233
  8. ^ גלריית תמונות שלו עם בן ציון דינור בביקורו של האחרון בישיבת תומכי תמימים לוד, בימי תמימים חלק א' ע' 402-403
  9. ^ המודיע, ז' ניסן תש"כ (1960)
  10. ^ התבטא כי בטבריה קבורים חסידים ותלמידי הבעל שם טוב ולכן יש עדיפות לחסיד להיקבר בטבריה[דרוש מקור].
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0