רבי מרדכי שמואל אשכנזי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרדכי שמואל אשכנזי
הרב מרדכי שמואל אשכנזי
הרב מרדכי שמואל אשכנזי
לידה 2 ביוני 1943
כ"ח באייר ה'תש"ג
תל אביב
פטירה 14 בינואר 2015 (בגיל 71)
כ"ג בטבת ה'תשע"ה
מקום קבורה בית הקברות היהודי העתיק בטבריה
מקום פעילות כפר חב"ד
השתייכות חסידות חב"ד
תחומי עיסוק רב היישוב כפר חב"ד
תפקידים נוספים חבר בית דין רבני חב"ד
רבותיו הרבי מליובאוויטש
חיבוריו הלכות תלמוד תורה לשולחן ערוך הרב ועוד

הרב מרדכי שמואל אשכנזי (כ"ח באייר ה'תש"ג, 2 ביוני 1943 - כ"ג בטבת ה'תשע"ה, 14 בינואר 2015) היה רבו של כפר חב"ד, חבר בית דין רבני חב"ד, עורך ספרים וזוכה בפרס הרב קוק (תשס"ד) על חיבור ספרי הלכה.

ביוגרפיה

נולד לדבורה ולרב משה אשכנזי בתל אביב, שם שימש סבו מצד אמו, הרב אליעזר קרסיק, כרבה של קהילת חב"ד. לאחר פטירת הסב המשיך אביו ברבנות הקהילה. סבו מצד אביו, הרב מאיר אשכנזי, היה רבה של שנגחאי.

למד בתלמוד תורה 'בני תמימים' ובישיבות חב"ד בלוד, מונטריאול ובניו ג'רזי. בשנת תשי"ח נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בניו יורק, שם נתבקש על ידי רבי מנחם מנדל שניאורסון לעסוק בלימוד הלכה גם מחוץ לסדר הלימוד בישיבה. לאחר חתונתו בי"א באלול תשכ"ה עם סימה בת הרב יצחק זאב וולפא, התגורר בכפר חב"ד, והוסמך לרבנות על ידי רבו הראשון של היישוב - הרב שניאור זלמן גרליק, ושימש כר"מ בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד.

בשנת תשל"ד נהרגו כמה חסידי חב"ד בתאונה, בהם הרב גרליק. אנשי המקום פנו לחתנו, הרב נחום טרבניק, שימלא את מקומו, אולם הוא טען שאינו מומחה מספיק בתחום ההלכה. בסופו של דבר הוחלט, בברכתו של הרבי, שהרב טרבניק ימונה למרא דאתרא, והרב אשכנזי, שהיה בן 31, ימונה למו"צ. שניהם הוכתרו בכ"ד בטבת תשל"ה[1]. בג' בתשרי תשמ"ד נפטר הרב טרבניק, והרב אשכנזי מונה לרב המקום.

בשנת תשל"ח התמנה לחבר בבית דין רבני חב"ד בישראל.

הרב אשכנזי נמנה עם החותמים על פסק הלכה שפורסם בתשנ"ח, הקובע כי הרבי מחב"ד הוא המלך המשיח[2].

נפטר בכ"ג בטבת ה'תשע"ה מהתקף לב בדרכו לטבריה[3], לציון יום השנה לפטירת אביו הקבור שם. אלפים השתתפו בהלוויתו[4]. ספדו לו הרבנים יצחק יוסף, שלמה משה עמאר. במהלך הלוויה הוכתר בנו מאיר לממלא מקומו ברבנות. נקבר בבית הקברות היהודי העתיק בטבריה.

חיבוריו

באמצע שנות השבעים החל להוציא את סדרת ספריו על הלכות תלמוד תורה לשולחן ערוך הרב, ובשנת 2000 (תש"ס) השלים את הפרויקט המקיף 6 כרכים. בעקבות יצירתו זו זכה בתואר "גדול בתורה" ממועצת הרבנות הראשית לישראל, וקיבל את פרס מוסד הרב קוק על חיבור ספרים תורניים.

מהגיליון השני של כפר חב"ד היה לו מדור הלכה בו פרסם מדי שבוע מנהגי ישראל והנהגות חב"ד, בשנותיו האחרונות החל בפרויקט נרחב לחקר הנהגות חב"ד על פי הפסקים של אדמו"ר הזקן. הספר הראשון מסדרה זו יצא בתשע"ג בשם "שערי תפילה ומנהג".

עמדותיו ופסקיו

  • למרות הקפדתו על שמירת ניטראליות בעניינים פנים חב"דיים, היה בדרך כלל מגבה את עמדות הזרם המשיחיסטי בחב"ד[5] וכן הצהיר כי הרבי הוא המשיח, ושהוא חי[6], אך יצא נגד תופעות קיצוניות בקרב המשיחיסטים[7].
  • טען שאין להשתמש בכתב אדמו"ר הזקן, מכיוון שלא יודעים בדיוק את צורת האותיות[דרוש מקור]
  • פסק שאין לברך על טבילת כלים מחשש שליהודי יש מניות בחברה שייצרה את הכלים.
  • פסק שאפשר לערוך נשיאת כפיים בכפר חב"ד גם בימות החול, אף על פי שבשאר קהילות חב"ד בישראל נושאים כפיים רק בשבתות ובחגים[8].

משפחתו

לרב אשכנזי ואשתו יש תשעה בנים ושלוש בנות. גיסו הוא הרב שלום דובער וולפא.

מבניו:

חתניו:

  • הרב אליעזר ברוד - רב היישוב כרמי יוסף, מו"ץ בכפר חב"ד ור"מ בישיבת 'הבוכרים' בכפר חב"ד
  • הרב יוסף יצחק קפלן - רב היישוב סתריה
  • הרב לימא וילהלם - ראש ישיבת חב"ד במוריסטאון

ספריו

  • הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן עם הערות וציונים (6 כרכים)
  • שערי תפילה ומנהג
  • מראי מקומות על שולחן ערוך הרב

לקריאה נוספת

  • הרב מרדכי שמואל אשכנזי, יוסף אשכנזי (עורך), 830 עמודים, הוצאת חזק, תשע"ז

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0