רבי אלכסנדר זיסקינד כהנא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי זושא מפלאצק
רבי אלכסנדר זיסקינד הכהן כהנא
אין תמונה חופשית
לידה ה'תקנ"ה
פטירה ו' באדר ה'תקצ"ז
מקום קבורה פלוצק
למד ב ישיבת רבי יעקב מליסא
מקום פעילות שדליץ, פלוצק
תקופת הפעילות ה'תקפ"וה'תקצ"ז
השתייכות תנועת החסידות
תחומי עיסוק רב ואב"ד
רבותיו רבי יעקב מליסא, החוזה מלובלין, רבי שמחה בונם מפשיסחה, רבי אברהם משה מפשיסחה ורבי יצחק מווארקא
חיבוריו תורת כהן
אב אברהם
אם צערטיל
רב שדליץ
ה'תקפ"וה'תק"ץ
רב פלוצק
ה'תק"ץ

רבי אלכסנדר זיסקינד הכהן כהנא (ידוע בכינוי: רבי זושא פלאצקער) (ה'תקנ"ה לערך – ו' באדר ה'תקצ"ז) היה רב חסידי פולני, רבה של פלוצק ושדליץ[1], תלמיד וכותב תורתו של רבי שמחה בונים מפשיסחה ומחבר ספר תורת כהן.

קורות חייו

נולד לרבי אברהם ולצערטיל בת רבי שמחה, דומ"ץ בוורשה. נישא לבת הגביר רבי יעקב כהן מוורשה.

בצעירותו למד יחד עם רבי שרגא פייבוש מגריצא בישיבתו של רבי יעקב מליסא, ושניהם התקרבו לדרך החסידות על ידי החוזה מלובלין. יחד איתם התקרב גם רבי יצחק מאיר מגור שהתגורר אז בורשה והושפע על ידם להתקרב להחוזה מלובלין[2].

לאחר פטירת החוזה מלובלין, היה מחסידיו של רבי שמחה בונים מפשיסחה. רבו רחש לו הערכה רבה, והוא היה אחד מחמשת התלמידים שנשלחו על ידו לחתונה הגדולה באוסטילה לייצג את שיטת פשיסחה. לפי המסורת החסידית, נשלחו 5 התלמידים, כל אחד על תקן אחר, כאשר רבי זושא נשלח על תקן ה"חכם". כמו כן הורה לו רבו ללמוד עם בנו רבי אברהם משה מפשיסחה.

מכתב מפורסם שרבו שיגר אליו לקראת ראש השנה ה'תקפ"ו, התפרסם מאוחר יותר כמכיל יסודות רעיונות עמוקים בתורת החסידות והקבלה[3][4]. כך גם על פי פקודת רבו היה כותב את תורתו ומביאם במוצאי שבת לעיין בהם, דברי תורה אלו קובצו בספרי תורתיו של רבי שמחה בונים מפשיסחה, והודפסו בשנת ה'תרי"ט. לאחר פטירת רבו היה מחסידי בנו רבי אברהם משה מפשיסחה, ולאחר פטירתו היה לחסידו של רבי יצחק מווארקא[5].

בשנת ה'תקפ"ו, בהוראת רבו מפשיסחה, קיבל עליו את הרבנות בשדליץ. היה מיודד עם רבי אריה לייב צינץ, רבה של פלוצק, והתכתב עמו בהלכה[6]. לאחר שרבי אריה לייב עזב את העיר, בשנת ה'תק"צ, מונה במקומו לרבה של פלוצק. המתנגדים בעיר התנגדו אליו בתחילה, אך לאחר שנוכחו בגדלותו התורנית התנגדותם שככה[5].

בחורף תקצ"ז חלה. נפטר בליל שבת ו' באדר, והלוויתו התקיימה ביום ראשון, בליווי קהל רב. רבו רבי יצחק מווארקא ורעו רבי פייבל מגריצא הספידוהו בעת קבורתו[7]. הוא נקבר בבית הקברות הישן בעיר.

בנו הגדול היה רבי אברהם יחיאל מיכל, אב"ד אויאזד, מתלמידי רבי יצחק מווארקא. מעט מחידושיו נדפסו בספר תורת כהן.

נוסח מצבתו
פ"נ אב לחכמה ברה סתרי נעלמה דלה רחימה
בעוז מלחמה אותו בחר ראש השוכן מרומה
הובא כהן הקודש נעימה
ה"ה כבוד אדמו"ר הר' הגה"ח החסיד המפורסם
המנוח מוה"ר אלכסנדר זיסקינד
במו' אברהם הכהן זצ"ל
האב"ד ור"מ דפה ק"ק פלאצק יצ"ו
נפטר בשבת קודש ו' אדר ראשון
שנת בטוב אלן אקוץ ברחמים לפ"ק
תנצב"ה

ספריו

לקריאה נוספת

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. ^ נוסח שער ספרו 'תורת כהן' דפוס ראשון
  2. ^ רבי צבי יחזקאל מיכלזון, מראה כהן, בתוך "תורת כהן", עמ' ג.
  3. ^ המכתב הודפס בסוף ספר 'קול שמחה - מתורת רבי בונם מפשיסחה, ובספר תורת כהן
  4. ^ מאמר אודות המכתב, מאת משה יעקב קנר, באתר פורום אוצר החכמה
  5. ^ 5.0 5.1 רבי צבי יחזקאל מיכלזון, מראה כהן, בתוך "תורת כהן", עמ' ה.
  6. ^ הודפס בסוף חלק החידושים ושו"ת בספר תורת כהן
  7. ^ רבי צבי יחזקאל מיכלזון, מראה כהן, בתוך "תורת כהן", עמ' ט.
  8. ^ בשונה מספר 'קול שמחה' שגם לוקטו מדברי תורתו שכתב ממה ששמע מרבו זה, שבספר זה הם נכתבו באריכות, מה ששונה בספר קול שמחה שנכתבו בקיצור כמו ששמע מרבו בדיוק