רבי דוד פורקס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי דוד פורקס
לידה ה'תמ"ב
פטירה י' באב ה'תקל"ב (בגיל 90 בערך)
פולנאה
מקום קבורה פולנאה
מדינה אוקראינה
מקום מגורים מעז'יבוז'
מקום פעילות מעז'יבוז'
השתייכות תנועת החסידות
תחומי עיסוק מגיד מישרים
תפקידים נוספים חזן אצל רבו ביום הכיפורים
רבותיו הבעל שם טוב
אב רבי צבי

רבי דוד פורקס (בכתיב יידי: פורקעס; בערך ה'תמ"ב - י' באב ה'תקל"ב) צדיק חסידי, מגדולי תלמידי הבעל שם טוב ומגיד מישרים במז'יבוז'.

ביוגרפיה

נולד בערך בשנת ה'תמ"ב[1] (או ב-ה'תנ"ב[2]) לרבי צבי[2] אך לא ידועים פרטים נוספים עליו או על משפחתו, כי אם שמקורם מהעיר יאנובה.

התגורר בעיירה מז'יבוז' וכיהן בה כמגיד מישרים ומסר שיעורים לפני תלמידים[3]

"ריבונו של עולם, לולא היו חוטאים עם ישראל, מאין היית לוקח "אשמנו" ערב כל כך"

מדבריו על ניגונו של החזן מזסלב בעת הוידוי ביום הכיפורים[4]

לאחר שהבעל שם טוב התיישב בעירו, נמנה רבי דוד על מתנגדיו יחד עם חברו רבי זאב וולף קיציס. הם נימקו זאת משום כינויו "בעל שם טוב", אותו ראו כיוהרה[5], רבי ישראל מרוז'ין סיפר שכל כך הייתה גדולה התנגדותו עד כי כשישב ללמוד בכל יום עם תלמידיו היה פותח במילתא דבדיחותא שהיתה מכוונת לשחוק נגד דרך הבעש"ט[6].

אך לאחר שנוכחו בגדולתו במקרה מסוים, הם חזרו בהם מהתנגדותם והצטרפו לחסידיו ונמנו על תלמידיו המובהקים[3].

רבי דוד נמנה על תלמידיו המובהקים. כאשר הבעל שם טוב היה נוסע במסעותיו הקבועים, הוא היה מצרף אליו את רבי דוד[7]. באחת ממסעותיהם אלו הצביע לו הבעל שם טוב על המקום שבו הוא הולך להיקבר[1]. רבי דוד אף שימש כחזן אצל רבו בתפילת כל נדרי[8] ומוסף ביום הכיפורים[9].

במסמכים שנמצאו בגניזה החרסונית מוזכר שהיה בין אלו שחתמו על מכתב "ביטול החרם" כשהחרימו את החסידים[10] ובצוואת רבו נמנה בין עשרת התלמידים להם הותר לשהות במחיצתו בעת פטירתו[11].

אחרי פטירת הבעל שם טוב קיבל מרותו של המגיד ממעזריטש[12], ונמנה בין מפיצי משנת החסידות. בין השאר קירב את רבי אהרן הגדול מקרלין לרבו המגיד[13].

נודע כגאון וצדיק ופועל ישועות ואף היו מגיעים אליו בעת צרה[2]. במשך תקופה נדד לשם גלות בכדי לטהר את החומר[14].

נפטר בשנת התשעים לחייו[2] באופן פתאומי בעת ביקור בעיירה פולנאה, י' באב ה'תקל"ב[1] (ויש אומרים שבשנת ה'תקמ"ב[2]) ונקבר שם[1].

"והנה גם אנחנו יש לנו להגיע ראש ולבכות במר נפש על הצדיק החסיד קדוש וטהור מ׳ דוד ב״מ צבי מגיד דק׳ מעזיבוז אשר היה משים לילות כימים בשלשה.‏ בחינות ראשונה,‏ שמנעוריו לא עבר עליו חצות לילה בשינה ועסק בתורה.‏ שנית,‏ שהיה דרשן ומוכיח הגדול וכמה רשעים גמורים ששמעו דבריו ונעשו צדיקים גמורים,‏ ושם לילות כימים היינו מרשעים עשו צדיקים.‏ שלישית,‏ שבוודאי צדיק כמוהו מכפר עון ושם לילות כימים".‏

"ועל זאת ידוו כל הדווים ויתאוננו כל המתאוננים.‏ על שבר בת עמינו.‏ אהה עלינו ואוי על נפשינו,‏ כי נפלה עטרת ראשינו מחמת ענינו אבד צדיק מן הארץ הנבחר מפנינים וחרוץ,‏ בעונותינו הצדיק נתפס‏..."

"אי עניו אי חסיד נצעק ונאמר,‏ כי הלכת למנוחות,‏ ואותנו עזבת היגון ואנחות,‏ ואל מי מקדושים נפנה לשאת בעדינו רנה ותפלה,‏ בכל עת צרותינו שלחנו אחריך ובאת לעירינו והיית לנו בחומה,‏ נשארנו כיתומים ואין אב אמותינו כאלמנות..."

– מתןך ההספד של רבי יצחק רבה של לעטשוב אחר פטירתו של רבי דוד פורקעס[15]

צאצאיו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 שבחי הבעל שם טוב, אות ק"פ.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הרב נח גרין, היכל הבעל שם טוב, היכל מנחם כ"ט, תש"ע
  3. ^ 3.0 3.1 שבחי הבעל שם טוב, אות ק"כ.
  4. ^ בית אברהם ליום הכיפורים בשם רבי משה מקוברין.
  5. ^ רבי חיים אלעזר שפירא, דברי תורה, חלק ד', אות פ"ט. ויש שנימקו את ההתנגדות לתואר, לפי שרוב המשתמשים בתואר השתמשו בסגולות ושמות וכדומה.
  6. ^ רבי שלום חיים פרוש, אור יקרות - ד, ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) עמוד צ
  7. ^ שלום חיים פרוש, אור יקרות, בערך "רבי דוד לייקס". (הוא נסע עם שלושה מתלמידיו הנקראים בשם "דוד": רבי דוד לייקס, רבי דוד פורקס, ורבי דוד ממקולאייב)
  8. ^ רבי יעקב מרגליות מברדיטשוב, גדולים מעשי צדיקים
  9. ^ שבחי הבעל שם טוב, אות כ"ג
  10. ^ חברת מקיצי נרדמים מכתבים מהבעל שם טוב ותלמידיו מכתב ל"א, מדרש ריב"ש טוב מכתב כ"ג, חכמי ישראל- בעל שם טוב, ניו יורק תרפ"ד עמוד י'
  11. ^ חב"ד, איגוד תלמידי התמימים, התמים, תמוז תרצ"ה, כסליו תרח"ץ
  12. ^ שבחי הבעל שם טוב אות ר"ה
  13. ^ רבי יאשע שו"ב, כתבי רבי יאשע שו"ב, ערך הבעל שם טוב, עמוד כד.
  14. ^ רבי יאשע שו"ב, כתבי רבי יאשע שו"ב, בערך הבעל שם טוב, אות לב
  15. ^ הרב נח גרין, היכל הבעל שם טוב, היכל מנחם כ"ט, תש"ע
  16. ^ נכספה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  17. ^ קרלין, אברהם אביש שור, קובץ בית אהרן וישראל, תשנ"ג סיון תמוז, עמ' קנב