רבי דונש בן תמים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
רבי דונש (אדונים) בן תמים (אבו סהל) היה דיין, פילוסוף, אסטרונום, מדקדק ורופא בקירואן במאה העשירית.
ביוגרפיה
נולד בבבל או בקירואן[1] בסביבות שנת ד'תרנ"ב (892). למד בקירואן אצל רבי יצחק בן שלמה הישראלי, אשר נטען כי היה סבו (ויש שפקפקו בכך[2]). שימש כדיין בעיר. כרבו, שימש כרופא בחצר הח'ליף. מקור בן המאה ה-15 מציין כי דונש התאסלם, אך אמינותו מוטלת בספק[3].
חיבוריו
- מיוחס לו פירוש פילוסופי לספר יצירה. חובר במקור בערבית יהודית, ותורגם לעברית על ידי משה בן-יוסף ועל ידי נחום המערבי במאה ה-13[4]. הודפס על ידי משנ גרוסברג בלונדון, ה'תרס"ב[5]. נכתב במקורו בערבית יהודית. ספר זה הוא היחיד מחיבוריו שראה אור בדפוס. בפירוש זה מתווכח פעמים רבות עם פירושו של בן דורו רב סעדיה גאון, שפירש את הספר מתוך גישת הכלאם, לעומת דונש שפירש את הספר לפי הפילוסופיה הנאו-פלאטונית, בהשפעה מובהקת של הישראלי. הוא מתאר כיצד פירושו של רס"ג הגיע לקירואן בהיותו כבן עשרים, והוא העיר את הערותיו על הספר בפני רבו[6]. בגניזת קהיר נמצאו חלקים נוספים של המקור הערבי של פירוש זה.
- רבי אברהם אבן עזרא כותב[7]: "ורבי אדונים בן תמים הבבלי עשה ספר מעורב מלשון עבר וערב". ר' משה אבן עזרא מתאר ספר זה כספר שעוסק בדקדוק השוואתי בין העברית לערבית ופרשנות מילים עבריות על-פי הערבית, מתוך הנחה כי הארמית והערבית התפתחו כשיבוש מן העברית[8]. ראב"ע מצטט מביאורי המילים שלו במספר מקומות במקרא, וחולק עליהן[9].
- ספר חכמת הגלגלים - חיבור אסטרונומי-גאוצנטרי אותו הקדיש למושל אפריקיה מנסור אסמעאיל בן אלקאים. בחיבור זה מסתייג מן האסטרולוגיה שהייתה מקובלת בזמנו.
- ספר התכונה - נכתב עבור חסדאי אבן שפרוט.
- חיבר מספר ספרי רפואה, בהם "ספר השתן"[10].
- ייתכן שחיבר חיבורים במתמטיקה.
לקריאה נוספת
- ז'ורז' ויידה, Le commentaire sur le Livre de la Création de Dunas Ben Tamim de Kairouan, פריז 2002.
- מנחם בן ששון, משפחה בתקופת שינויים: עיון במפגש ההלכה וההיסטוריה בצפון אפריקה עם עדות חדשה על דונש בן תמים, ספונות ה' (ה'תשנ"א) עמ' 51 - 69.
- חיים זאב הירשברג, תולדות היהודים באפריקה הצפונית, בהוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1965 כרך ראשון, עמ' 232 - 233.
- מנחם בן-ששון, צמיחת הקהילה היהודית בארצות האסלאם: קירואן 800 - 1057, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, ירושלים ה'תשנ"ו, 1996, עמ' 252 - 243, ועוד.
- * שמואל אברהם פוזננסקי, אנשי קירואן, ורשה ה'תרס"ט, סימן יד (לקריאה מקוונת לחצו כאן).
הערות שוליים
- ^ ראב"ע מכנה אותו "הבבלי" ו"המזרחי". וכן זאב יעבץ כתב (תולדות ישראל ח"י קיב). אך ר' משה אבן עזרא ובהמשך הירשברג ועוד, כתבו כי נולד בקירואן
- ^ טענה זו נסמכת על כך שכינה אותו "זקננו" בהקדמתו לפירוש ספר יצירה, אך חוקרים מסוימים כאברהם אליהו הרכבי (מספר האגרון עמ' פו-פז) וכהרב דוד כהן (הנזיר) (דרך אמונה ח"א עמ' 46) טוענים ש"זקני" היינו תואר כבוד, כמו "אדוני" (כתרגום למילה הערבית שייח').
- ^ ראו הירשברג עמ' 232. מרדכי מרגליות מציע (אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל ח"א, עמ' 432) שהמוסלמים חשבו אותו למוסלמי בשל היותו מצוטט רבות בכתבי הרופאים, הפילוסופים, והאסטרונומים המוסלמים בדורות שלאחריו.
- ^ ז'ורז' ויידה מעלה אפשרות שהיה תרגום קדום יותר, שממנו ציטט רבי יהודה אלברצלוני בפירושו.
- ^ הרשב"א כתב (שו"ת הרשב"א א סימן תיח) שרבי דונש כתב פירוש לספר יצירה. רוזנברג הדפיס את הספר תוך ייחוס הספר הן לר' יצחק הישראלי והן לר' דונש מבלי להבחין בין שתי הדמויות (וטעות זו מופיעה בכמה כתבי יד). יש הטוענים כי מתוכן הספר ניכר כי המחבר הוא הישראלי, אך בודאי שישנן בו תוספות גם משלו (הרב דוד כהן, "דרך אמונה" חלק א עמ' פז-פח, הערה 342). הצעה הפוכה מופיעה באנציקלופדיה העברית, לפיה הפירוש בעיקרו הוא של ר' דונש, ובתוכו שילב מפירושי רבו. טענה אחרת (שאיננה מקובלת) מייחסת פירוש זה לרבי יעקב בן נסים מיקרואן. ראו במאמרו של יוסף ינון פנטון, עלי ספר תשמ"ח-תשמ"ט.
- ^ עמ' יז
- ^ בהקדמתו לספר "מאזניים"
- ^ שירת ישראל עמ' נד
- ^ למשל: בפירושו לבראשית לח ט על המילים "ושחת ארצה"; וכן בפירושו לקהלת יב ה על המילה "אביונה"
- ^ אמנם הירשברג ועד מייחסים ספר זה לרבי יצחק הישראלי
