רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (נארול)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (כ' באלול ה'תרס"ז, 30 באוגוסט 1907 - י"ח בתמוז ה'תשס"ז, 4 ביולי 2007) היה האדמו"ר מנארול (יידיש: נאראל) בגליציה.

האדמו"ר מנאראל
רבי חיים מאיר יחיאל שפירא
הרבי מנארול.jpg
האדמו"ר מנאראל
לידה כ' באלול ה'תרס"ז
נארול
פטירה י"ח בתמוז ה'תשס"ז (בגיל 99)
ישראל
מדינה ישראל
צאצאים הרב דוב בעריש שפירא

תולדותיו

נולד בעיירה נארול שבגליציה. אביו, דוב בעריש ריינמן, היה בנו של רבי שלום ריינמן, רב העיירה וחתנו של הרב שמואל אהרן רובין מקארטשין, מחבר הספר "בית אהרן" על הלכות גיטין ועוד ספרים. אמו הייתה נינת רבי שלום רוקח (שר שלום) ראשון שושלת חסידות בעלז. נקרא על שם אבי אמו, רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מרדיכוב.

בשנת ה'תרפ"ג נסע לראשונה לעיירה בעלז אל קרובו האדמו"ר רבי ישכר דב רוקח מבעלז. שנים ספורות לאחר מכן, כשנפטר סבו, הוכתר תחתיו רבי חיים מאיר יחיאל לרבנות העיירה. הוא קיבל סמיכה מהרב מנחם זמבה ועוד.

גם לאחר הכתרתו הוא המשיך ללמוד אצל רבנים. קיבל תורה מהרב הרצ'לי בק בעיר לויביטש, ומהרב דוד מנחם מאניש באב"ד מטרנופול, אצלו למד גם פסיקה מעשית. בל"ג בעומר ה'תרצ"א החל לפסוק, על פי הוראתו של האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז.

בשנת ה'תרצ"ב נישא לרבנית פערל רבקה, בתו של האדמו"ר רבי משולם זלמן יוסף מטופורוב, שהיה חתנו של האדמו"ר רבי אהרן פרלוב מקוידנוב. בנארול נולדו להם ארבעה ילדים. אחד נפטר בצעירותו, שניים נרצחו בשואה ורק אחד נותר.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברח הרב שפירא לטופורוב. בקיץ 1940 גורש על ידי הרוסים לסיביר יחד עם אשתו ובנו הגדול. כאשר שוחרר משם עבר לסמרקנד, שם פעל להקמת מקווה טהרה, תפילות בציבור ולימוד תורה בסתר.

בשנת ה'תש"ו עזב את ברית המועצות. שהה בפראג וטיפל שם בהקמת מטבח כשר עבור פליטי השואה. לאחר מכן עבר לאנטוורפן שבבלגיה, וגם שם פעל בעזרה לפליטי השואה. בשנת ה'תש"י היגר לארצות הברית, והתגורר בתחילה בבורו פארק ולאחר מכן באיסט סייד של מנהטן. נתמנה לרב בית הכנסת של חסידי בעלז. ארגן משלוח חבילות מזון לישראל, שהייתה נתונה תחת משטר הצנע.

בשנת ה'תשל"ב עלה לישראל והתיישב בבני ברק, שבה הקים בית מדרש. עסק רבות בתורתו של ה"מנחת חינוך" ומסר שיעורים קבועים בספר זה. היה מקורב לאדמו"ר מבעלז - הרב ישכר דב רוקח, שנהג להושיבו על ידו בעת שערך את שולחנו, ולהאזין לתיאוריו אודות האדמו"רים הקודמים.

נפטר בשנת תשס"ז, בגיל 100.

לאחר פטירתו הוציאה חסידות בעלזא את הספר הוד קדומים לזכרו, ובו בעיקר דברי תורה של רבי שמואל אהרן רובין מקארטשין על הכנסת ספר תורה, וכן חידושי תורה של הרבי מנארול ותולדות חייו. בספר גם תמונות ותעודות שונות מחייו.

ילדיו

קישורים חיצוניים



Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0