רבי חיים שרגא פייבל פרנק
הרב חיים שרגא פייבל פרנק (תרס"ח, 1908 – י"ז כסלו תשל"ג[1], 1973) היה רבה של שכונת ימין משה בירושלים ודיין בבית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים.
ביוגרפיה
נולד בירושלים לרב זאב וולף פרנק, בנו של הרב יהודה לייב פרנק ואחיו של הרב צבי פסח פרנק. אמו מרים הייתה בת של הרב נחום רוגזניצקי, חתנו של הרב זלמן חיים ריבלין. כיהן במשך שנים רבות כרב ומו"ץ של שכונת ימין משה. כמו כן כיהן כדיין בבית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים.
הרב פרנק עסק רבות בהיבטים הלכתיים של יישוב ארץ ישראל, מצוות התלויות בארץ והלכות בית המקדש. פרסם מאמרים בנושא, בין השאר בכתב העת המעיין. בין הנושאים: "בניין בית המקדש קודם למלכות בית דוד"[2] ו"תקיעה בחצוצרות בזמן הזה"[3].
לדעת הרב פרנק, רבי זירא חזר בו מהאיסור לעלות בחומה[4]. אחד מחידושיו המקוריים הוא שיש לברך ברכה על מצוות יישוב הארץ, כשאר ברכות המצוות. הוא סבר כי הסיבה שלא נקבעה ברכה מיוחדת היא משום שהיא נכללת בברכת המזון, שבה אומרים: "נודה לך ה' אלוקינו על שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה ורחבה" וחותמים "ברוך אתה ה' על הארץ ועל המזון". לכן לדעתו יש לכוון באמירת ברכה זו על מצוות יישוב ארץ ישראל[5].
נמנה עם הרבנים שעסקו באפשרות עלייה לתחומי הר הבית. באחד מדיוני הרבנים, שנערכו מיד לאחר מלחמת ששת הימים, הציע להצניח מזבח, באמצעות מסוק שכור, אל תוך רחבת הר הבית ולהקריב עליו את קורבן פסח[6].
עודד את הוצאת הספר "קול התור" וצידד בדעה שמחברו הוא זקנו הרב הלל ריבלין, שחיבר את הספר על פי תורת רבו הגר"א[7].
הרב פרנק הותיר אחריו ארבע בנות, בלי בנים. על פי הידוע, בצוואתו ציווה על בנותיו לומר אחריו קדיש[8]. הוא ואשתו נפטרו בזה אחר זה, בשנת תשל"ג.
חתניו הם: הרב רפאל בנימין לוין – בנו של הרב אריה לוין, הרב משה אהרן רוזנטל – רב שיכון הרבנים, הרב אברהם קופשיץ – רב שכונת נוה צבי בירושלים, הרב משה קרמר - בני ברק.
ספריו
קישורים חיצוניים
- חיים שרגא פייביל פרנק, עת הפקידה הגיעה, בתוך: המעיין, כרך ח, גיליון ב, טבת תשכ"ח, עמ' 8-1, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ הרב נחום יברוב בספריו "דברי סופרים" מוצבת מצבת זכרון בזה"ל: "לעילוי נשמת זקני הגאון רבי חיים שרגא פייבל ב"ר זאב [פרנק] זללה"ה, נלב"ע י"ז כסלו תשל"ג"
- ^ המעיין כרך י גיליון א עמ' 65.
- ^ המעיין כרך י גיליון ד עמ' 7.
- ^ "תולדות זאב", קונטרס ארץ ישראל, סעיף כז
- ^ תולדות זאב, מסכת שבת, חלק ב עמ' סה.
- ^ נדב שרגאי, הר המריבה עמ' 52.
- ^ בין דבריו של הרב פרנק בהסכמתו: "ולנו צאצאי וניני המשפחה נמסר לנו איש מפי איש, כי זקננו הגאון המקובל רבי הלל זי"ע, זכה לעמוד ימים רבים לפני רבו הגר"א זצוק"ל, וקיבל ממנו סודות נעלמים בדבר ישובה של ארץ ישראל וכו', ועיקרי הדברים ששמע מפי הגר"א זצ"ל העלה רבי הלל על ספר קול התור. ...לכן אפריון נמטי להו למיסדי ה"וועד להפצת קול התור" אשר שמו על לבם ערכו הרב של ספר זה, ונתעוררו להפיץ אורו בכל בית ישראל, למען ידעו הדרך אשר ילכו בה, ואת המעשה אשר יעשון בעקבות משיחא".
- ^ הרב פרופסור נריה גוטל, קדיש יתומה – תגובה, צהר ח, תשס"ב, עמ' 24. עם זאת הרב שלמה זלמן אוירבך אמר כי "זאת הייתה הדרכה מיוחדת שלו, ואצל אחרים לא ראינו שנהגו כמותו" (שם).
