שיכון הרבנים

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קובץ:Shikun harabanim jer.JPG
שיכון הרבנים בירושלים
קובץ:Shikun harabanim jer2.JPG
בית הכנסת בשיכון הרבנים
קובץ:Shikunrabanim6.jpg
לוח זיכרון הצמוד לחזית הבניין

שיכון הרבנים הוא מבנן בתחומי שכונת רוממה בירושלים.

היסטוריה

עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת 1933, החלה עלייה של יהודים מאירופה לארץ ישראל, ובהם רבנים שכיהנו ברבנות בקהילות באירופה והגיעו ארצה בחוסר כול. "התאחדות הרבנים פליטי רוסיא" נחלצה לסייע להם בתמיכה חודשית קבועה. עם הזמן, כאשר הגיעו רבנים מכל מדינות אירופה, שונה שם הארגון ל"התאחדות הרבנים פליטי רוסיא ושאר ארצות". בנשיאות הארגון עמדו הרב הראשי יצחק אייזיק הרצוג והרב איסר זלמן מלצר, ויושב-ראש ההנהלה היה הרב שמואל קיפניס.

לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1945, יזם הארגון הקמת שיכון מיוחד לרבנים שהוגדרו 'פליטים'. לתכנון נבחר האדריכל אלכסנדר פרידמן ותוכננו במקום 100 דירות שבכל אחד שני חדרים ומטבח, וכן בית כנסת, בית מדרש ומקווה. הרוח החיה היה הרב קיפניס שפעל לרכישת השטח בשכונת רוממה (כיום רחוב תורה מציון, מאחורי מתחם התחנה המרכזית, שאז שימש כמושב זקנים) בעזרת מימון מארגון "עזרת תורה" בארצות הברית. על ידו סייע הרב יעקב קלמס אשר נסע לארצות הברית כדי לגייס כספים לבנייה[1]. הבניין נבנה על ידי האחים צסיס[2] ובשל בעיות מימון קשות התעכבה הבנייה והיא התקדמה במספר שלבים. בסוף שנת 1950 נחגגה חנוכת המקום[3], אך הקומה הראשונה הושלמה רק בתחילת 1952. כעבור זמן הוקמה קומה נוספת, ולימים נוספו עוד שתי קומות. הדירות ניתנו חינם לרבנים לתקופת התאקלמות.

הרב קיפניס הקים באחת מדירות השיכון את מערכת אוצר הפוסקים, אשר עם חבריה נמנו רבנים ידועים, חלקם תושבי השיכון. את מרכז אוצר הפוסקים נהגו לפקוד רבנים רבים וידועי שם כדי להיעזר במידע התורני וההלכתי הרב שנאגר במכון כמו גם בספרייה הרחבה הקיימת במקום. משרדי המערכת, המכון והספרייה ממוקמים בצידו השמאלי של השיכון, והכניסה אליהם נפרדת מהכניסה לדירות המגורים.

רבנים מהאזור נהגו להתפלל בקביעות בבית הכנסת המקומי, ובהם הרב שמואל הלוי וואזנר שהתגורר בירושלים במשך שש שנים.

רבני השיכון לאורך השנים היו: הרב דוד שפרבר - אב"ד בראשוב, הרב אפרים פישל קליין - אב"ד וואשרהלי, הרב משה אהרן רוזנטל, הרב משה אדלר, וכיום מכהן בנו הרב בנימין אדלר.

בין תושבי השיכון: הרב ירוחם אשר ורהפטיג, הרב ישראל ועלץ - אב"ד בודפשט, הרב דוד מושקוביץ - אב"ד בוניאד, הרב יוסף אדלר - אב"ד טורדה, הרב בן ציון רחמן - מו"צ בשכונה ורבה של חסידות בויאן, הרב שמריהו ששונקין - מרבני חב"ד ברוסיה, הרב מנחם זאב שטרן - רבה של גבעת שאול, הרב ישראל פלדמן - הרב של הר-טוב.

ייחודו של השיכון היה ברבגוניות של מוצאם של הרבנים אשר באו מקהילות שונות באירופה והיו שונים זה מזה בסגנון ובמנטאליות, בנוסחאות התפילה ובמנהגים. עם זאת, התאפיין השיכון בהרמוניה ששררה בין תושביו.

כיום הדירות מושכרות ברובם בדמי מפתח וחלקן בשכירות רגילה. הדירות נמצאות כיום בבעלות מערכת אוצר הפוסקים.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

לא נמצא templatedata תקין

  1. חדשות מארץ ישראל, הפרדס, אייר תש"ז, עמוד 14, באתר HebrewBooks
  2. הפסקת עבודה אצל הקבלנים האחים צסיס, דבר, 7 בנובמבר 1947
  3. חנוכת הקומה הראשונה, דבר, 13 בדצמבר 1950 (מודעה)