שלוש השבועות

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שלוש השְׁבוּעוֹת הוא כינוי מקובל לשלוש שבועות[1] שהקב"ה השביע את בני ישראל שלא יקדימו את הגאולה קודם זמנה, שנמסרו על ידי חז"ל בתלמוד בבלי ועוד. לפי חלק מהפרשנויות, השבועות אוסרות על עם ישראל לעלות בצורה מאורגנת לארץ ישראל.

המושג עומד בלב המחלוקת הדתית בין קבוצות דתיות אנטי-ציוניות, כגון חסידות סאטמר, הנוהגות להציג את המדרש ההלכה כראיה נגד הציונות והקמת מדינת ישראל, לבין קבוצות דתיות-ציוניות הסבורות שאין כיום לשבועות תוקף מחייב.

המקור לשבועות

בתלמוד בבלי בסוף מסכת כתובות מובאים שלושה פסוקים משיר השירים המדברים על שבועה שהשביע הקב"ה את בנות ירושלים:

  • "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם בִּצְבָאוֹת, אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה, אִם-תָּעִירוּ וְאִם-תְּעוֹרְרוּ אֶת-הָאַהֲבָה, עַד שֶׁתֶּחְפָּץ" (מגילת שיר השירים, פרק ב', פסוק ז').
  • "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם בִּצְבָאוֹת, אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה, אִם-תָּעִירוּ וְאִם-תְּעוֹרְרוּ אֶת-הָאַהֲבָה, עַד שֶׁתֶּחְפָּץ" (מגילת שיר השירים, פרק ג', פסוק ה').
  • "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם, מַה-תָּעִירוּ וּמַה-תְּעֹרְרוּ אֶת-הָאַהֲבָה, עַד שֶׁתֶּחְפָּץ" (מגילת שיר השירים, פרק ח', פסוק ד').

מכאן למד רבי יוסי ברבי חנינא על שלוש שבועות שהשביע הקב"ה:

אחת שלא יעלו ישראל בחומה[2], ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם, ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את אומות העולם שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי.

מכפילות הלשון "אִם-תָּעִירוּ וְאִם-תְּעוֹרְרוּ" למד רבי לוי עוד שלוש שבועות שהשביע הקב"ה את בני ישראל:

שלא יגלו את הקץ[3], ושלא ירחקו את הקץ[4], ושלא יגלו הסוד[5] לאומות העולם.

שם

את לשון הפסוקים "בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה" פירשו לעונש שיתקבל באם יעברו על השבועות:

אמר רבי אלעזר: אמר להם הקב"ה לישראל אם אתם מקיימין את השבועה מוטב ואם לאו אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה.

שם

רבי זירא גם כן סובר את שש שבועות אלו, אך רב יהודה סבר שכפילות הלשון[6] באה לאסור עלייה מבבל לארץ ישראל אף שלא ב"חומה".

סוגיא זו מוזכרת עוד בספר הזוהר, תיקוני הזוהר, מדרש רבה, ובמדרשים נוספים, ולאחר מכן גם מצוינת אצל הראשונים והאחרונים, להלכה ובדרוש.

האם אלה שבועות ממש?

קיימות מספר דעות בשאלה, האם אלה שבועות במובן הפשוט של הביטוי -

שבועה בעלת תוקף הלכתי - החתם סופר [7] מסביר שכתיבת השבועה בשיר השירים, על ידי שלמה המלך, היא ההשבעה, ולומד מכך לגבי תוקפה של שבועה בכתב. מדבריו עולה לכאורה, כי לשיטתו שבועות אלה הינן בעלות תוקף הלכתי של שבועה.

כך נוקט גם הרבי מסאטמר, בספר ויואל משה.[8]

שבועה לשורשי הנשמות - האבני נזר [9] מסביר, שהשבועה איננה שבועה רגילה, אלא שבועה לשרשי הנשמה. לכן, מצד אחד, אין זו הלכה, ואין עוון לעובר על השבועה, כיוון שהגוף לא נשבע. אולם מאידך, מעבר על השבועה יוצר ריחוק בין האדם לקונו, ולכן גורם לסילוק ההשגחה מהעובר עליהן מסלקת מן האדם את ההשגחה הפרטית והוא נעשה מופקר למקרים, כצבאות ואיילות השדה.

אזהרה שנוסחה כשבועה - הרמב"ם כותב באיגרת תימן [10]-

ולפי שידע שלמה עליו השלום ברוח הקודש שהאומה הזאת בארך זמן גלותה תפצר להתנועע בלא עתה הראויה, ויאבדו בשביל זה, ויבואו עליהם צרות, והזהיר מלעשות זה, והשביע האומה על דרך משל... ואתם, אחינו, אהובינו, קבלו עליכם שבועתו ואל תעירו את האהבה עד שתחפץ

והסבירו בדעתו [11], שהכוונה היא שאין כלל שבועה בעלת תוקף הלכתי, אלא אזהרה של שלמה המלך, על דבר שהוא אסור מטעם אחר[12] או מסוכן.[13] כך גם הסביר הציץ אליעזר, את הסיבה לכך שבמשנה תורה לא הביא הרמב"ם דין זה.

שורש האיסור

שיטה א - אין מקום להשתדלות אנושית בעניין הגאולה

יש שהסבירו שלוש השבועות, כאיסור על השתדלות מעשית בענייני הגאולה.

כתב הרש"ר הירש[14]

"כל זמן שאין הקב"ה קורא לנו לשוב שמה עלינו לחיות בתחושת מולדת בכל מקום שייעד לנו... חייבים אנו לתת ביטוי לגעגועינו לארצנו הרחוקה רק באבל במשאלות הלב ובתקווה, ולתלות את הגשמת תקוותנו בקיום כל מצוותינו. אולם אסור לנו לקדם את קיבוץ הגלויות או את היאחזותנו בארץ בכל אמצעי מעשי בלי רשות אומות העולם. שלוש שבועות אמרו חז"ל השביע הקב"ה את ישראל כשהגלה אותם מארצם"....

ובדומה לכך, כתב הרבי מסאטמר[15]

"אבל האמת הברור הוא דבשאר ענינים אף שהכל הוא בהשגחה, מכל מקום אמר ככתוב למען יברכך ה' אלקיך בכל מעשה ידך אשר תעשה שצריך שלא לישב בטל מלעשות.. משא"כ בעניני הגאולה צריך לידע שאך הקב"ה הוא העושה ואין לנו רשות לעשות מאומה אלא תשובה ומעשים טובים"

שיטה ב - אזהרה מהסתכנות

באגרת תימן, מזהיר הרמב"ם את יהודי תימן ממשיח שקר שקם בזמנם וכותב -

ואתם, אחינו, ידוע לכם שהקדוש ברוך הוא הפילנו במהמרות עונותינו בתוך אומה זו, שהיא אומת ישמעאל, שרעתם חזקה עלינו... וכבר הסכמנו כולנו, גדולים וקטנים, לסבול שעבודם... ועם כל זה לא נוכל להנצל מרב רעתם ופחזותם בכל זמן, וכל זמן שאנו רודפים שלומם הם רודפים אחרינו בחרום ובמלחמה... כל שכן אם נעורר עלינו ונקרא במלכות בדברים בטלים ושקר, הלא נסכן בנפשותינו ונבא לידי מיתה

לאחר מכן מתאר הרמב"ם מקרים של משיחי שקר וכותב -

"ואלה הדברים שקדמה הבטחתם על ידי הנביאים שהודיעונו כמו שאמרתי לכם, שבקרוב לימות המשיח האמתי ירבו הטוענים והחושבים שכל אחד מהם משיח, ולא תעמד טענתם ולא תתאמת, ויאבדו הם ויאבדו עמהם רבים. ולפי שידע שלמה עליו השלום ברוח הקודש שהאומה הזאת בארך זמן גלותה תפצר להתנועע בלא עתה הראויה, ויאבדו בשביל זה, ויבואו עליהם צרות, והזהיר מלעשות זה, והשביע האומה על דרך משל ואמר (שיר השירים ג' ה'): השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ".

ואתם. אחינו, אהובינו, קבלו עליכם שבועתו ואל תעירו את האהבה עד שתחפץ,"

את דברים אלה מסביר הציץ אליעזר[16], שלפי הרמב"ם, אזהרתו של שלמה המלך היא מפני התוצאות המרות של תנועות משיחיות, בדומה לכך, מסביר הרב יצחק שילת[17] שהאזהרה היא שלא לעורר את הגאולה בדרכים נלוזות וחסרות סיכוי, אלא רק בזמן ובאופן הראויים.

בשו"ת חבלים בנעימים[18] נוקט שמאחר שמצוות ישוב א"י נוהגת בזמן הזה, ושקולה כנגד כל המצוות, נצרכה השבועה ללמד, שאין חובה ואף אין היתר למסור עליה את הנפש.

היחס לשבועות בימינו

ברגע שהופיעה הציונות מעל במת ההיסטוריה גדולי ישראל יצאו נגדה בחריפות, אך הראשון שטען שהציונות היא ג"כ סכנה מצד העברה על איסור שלוש השבועות היה רבי שלום בער שניאורסון מחב"ד, באגרת שיצאה לאור בספר אור לישרים (ורשה, ה'תר"ס).

לכן מאז ועד היום סוגיה זו משמשת כבסיס להתנגדות לציונות ופעולתיה:

טענות התומכים בציונות

  • שלוש השבועות הן מדרש אגדה, לפיכך אין להן תוקף הלכתי מחייב (כדברי הרמב"ם, שאין להתחשב במדרשי אגדה לשם השגת הלכה). ולראיה מביאים כי הרמב"ם עצמו, שספרו הי"ד החזקה כולל את ההלכות כולן, איננו מזכיר את שלוש השבועות בספרו ההלכתי היד החזקה, ואף כותב באגרת תימן "השביע האומה על דרך משל ואמר השבעתי אתכם". בנוסף, אצל מפרשי הגמרא המרכזיים, רמב"ן, רשב"א, ריטב"א, רבי מנחם המאירי ועוד - לא נמצא כלל עניין זה של שלוש השבועות, וכן אצל מסכמי הגמרא להלכה, הרי"ף והרא"ש. החפץ חיים, דיבר פעמים רבות על חובת העלייה לארץ ובנו, הרב לייב הכהן, מציין: "לא ראיתי שיזכור אף פעם את העניין ג' השבועות"[19].
  • המהרח"ו כתב[20] שיש ברייתא מבית מדרשו של רבי ישמעאל, שמסייגת את תוקפן של שלוש השבועות ומצמצמת אותו לאלף שנה.
  • רמב"ן כלל לא מתייחס בכתביו לשלוש השבועות[21], והוא כולל את העלייה ואף את הכיבוש של ארץ ישראל כמצוות עשה[22]. כך למשל כתב:

'וירשתם אותה וישבתם בה' (דברים יא לא),... בזכות שתירש תשב. ואל תשתבש ותאמר כי המצווה היא המצווה במלחמת שבע עממים שנצטונו לאבדם... אין הדבר כן, שאנו נצטוינו להרוג האומות ההם בהלחמם עמנו, ואם רצו להשלים נשלים עמהם, ונעזבם בתנאים ידועים, אבל הארץ לא נניח אותה בידם ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות.

  • נפסק בשלחן ערוך[23] כי "שנים שנשבעו לעשות דבר אחד, ועבר אחד מהם על השבועה, השני פטור ואינו צריך התרה" מכיוון שהגויים הפרו את חלקם, דהיינו שיעבדו את ישראל יותר מדי, פקע גם תוקפן של שתי השבועות האחרות, ובטל האיסור לעלות בחומה[24]. עוד הוסיפו ראיה מהנאמר בבראשית רבה (פרשה עד) כי אע"פ שאסרה התורה לבני ישראל להתגרות במואב, מ"מ מכיון שהם התגרו בישראל מיד הותר האיסור ויכולים ישראל להתגרות בהם.
  • עלייה הדרגתית איננה "כחומה". רש"י פירש "שלא יעלו כחומה - יחד ביד חזקה", לכן אם אין כל העם עולה יחד, כי אם בשלבים - אין זו עלייה כחומה[25].

"ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה (לעלות לארץ) הן באנשים פחותי ערך, הן בבינוניים, הן בישרים בליבותם, קרוב לוודאי שנתנוצץ רוח הגאולה

וכן פירש המהר"ל בחידושי אגדות למסכת כתובות דף קי"ב - ה' מונע מאיתנו לעלות כחומה, אך כשיש אפשרות לעלות כחומה, סימן שבטלה גזירה. וכן כתב בשו"ת הריב"ש [27]. וכן משמע משו"ת הרשב"ש[28], וכן פסק פאת השולחן (בית ישראל א יד).

  • הגר"א כתב שהשבועה איננה מכוונת לעלייה לארץ, כי אם לעלייה שמגמתה בנין בית המקדש[29].
  • רבי פנחס הורוביץ, בעל ספר ההפלאה, כתב שנוסח השבועה מקפיד שיהיו בבבל דווקא, שנאמר (ירמיהו כז כב): "בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אתם נאם ה' והעליתים והשיבתים אל המקום הזה", כי שם, בבבל, נמצא כבוד השכינה והתורה. וזו גם כוונת השבועות, שמבבל אסור לעלות לארץ ישראל, אך אין איסור לעלות מארצות אחרות לארץ ישראל[30].
  • "בעל השבועות", רבי זירא "חזר בו". במדרש[31] מסופר שר' זירא יצא לשוק לקנות דבר מה, ואמר לשוקל: שקול יפה. אמר לו אותו אדם: אין אתה זז מכאן, בַבלי שהחריבו אבותיו את בית המקדש! באותה שעה אמר ר' זירא: וכי אין אבותי כמו אבותיו של זה?! נכנס ר' זירא לבית המדרש ושמע קולו של ר' שילא שהיה יושב ודורש "אם חומה היא"- אילו עלו ישראל חומה מן הגולה, לא חרב בית המקדש פעם שנייה. אמר ר' זירא יפה לימדני עם הארץ", מכאן שחזר בו ממה שאמר "שלא יעלו בחומה"[32].
  • "אין אנו דוחקים את הקץ, אבל הקץ דוחק אותנו". הצרות של עשרות השנים שלפני הקמת המדינה דחפו והכריחו אותנו לכך[33].
  • הגמ' בסוגיה הנ"ל מביאה את דעת לוי הסובר שיש שבועה נוספת: "שלא ירחיקו את הקץ", דהיינו להימנע ממעשים שיגרמו לגאולה להתרחק. על אלו מעשים הכוונה? יש מי שהסביר[34] שמדובר באי עליה לארץ ישראל לאחר שרואים שה' חפץ בעלייתנו. כמבואר בגמ'[35] שמעשים אלו דוחים את הגאולה.
  • יש שלמדו שמחמת שעברו על השבועה הזו, ולא עלו לא''י בזמן שהשגחה העליונה פתחה את השערים והראתה בחוש שה' חפץ שנעלה, קרתה השואה האיומה כמו שנאמר שם "אם אתם מקיימין את השבועה מוטב ואם לאו אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה"[36].

טענות המתנגדים לציונות

ולגבי מה שכתב הרמב"ם שזה משל, הכוונה היא שהפסוקים בשה"ש הם המשל והנמשל הוא מה שנפסק לנו במסכת כתובות, וכן הלאה אצל הראשונים והאחרונים
ועוד, לגבי הטענה על הרמב"ם, שלא הביא דין זה ביד החזקה, הרי שכן הביאו באגרת תימן, שהתפרסמה בכל קהל ישראל בכל אתר ואתר, כפי שסיים את אגרתו וז"ל:

"ואנה בבקשה ממך שתשלח העתקת האגרת הזאת לכל קהל וקהל לחכמים ולזולתם לחזק אמונתם ולהעמיד רגלם לבל תמעד. ותקרא אותה על הקהל ועל היהודים כדי שתהיה ממצדיקי הרבים אחר שתזהר ותשמר תכלית ההזהרה והשמירה משום רשע שלא יפרסם ולא יגלה הדבר לאומות הישמעאלים שמא יתחדש דבר שיצילנו השם ברחמיו ממנו".

מכיוון ששלוש השבועות הינם הלכות שקשורות להלכות שבועות ונדרים ולא צריך לפרטם כל שבועה ושבועה שכתובה בתורה ובחז"ל.
ועוד ראיה ממה שכבר הזכיר בהלכות תשובה[39] "שכל ישראל יעשו תשובה קודם הגאולה, ולכן אם יקום איש ויאמר על עצמו שהוא מלך המשיח ויכוף כל ישראל לעשות תשובה[40] יש לשמוע לו", אבל כל זמן שלא יעשו כל ישראל תשובה, כך שלא נתגלה מלך המשיח, עדיין שייך איסור השבועות[41].
פרשנים על הגמרא, דרשות, מוסר, מחשבה, חסידות וכיו"ב שנכתבו ע"י גדולי ישראל ששימשו כפוסקי הלכות שילבו את ההלכה הזו בספריהם.
החפץ חיים כן דיבר והזהיר נגד התגרות באוה"ע בספר החפץ חיים על התורה, בפרשת שמיני (עמ' קג) ופרשת דברים (קנט), וכן תלמידיו ותלמידי תלמידיו ציינו את איסור שלוש השבועות, ואם ישנו מישהו שלא שמע ממנו אין זה הוכחה.
  • לפי הרב חיים ויטאל שמביא ברייתא מבית מדרשו של רבי ישמעאל שמסייגת את תוקפן של שלוש השבועות ומצמצמת אותו לאלף שנה, הרי תלמידיו ותלמידי תלמידיו[42] בכל הדורות אמרו שכן חלות השבועות . וכוונת המהרח"ו היא שהיה אמורה להסתיים גזרת הגלות לאחר אלף שנה בביאת משיח צדקנו, אבל הינם עדיין חלות.
  • המביאים ראיה מדברי הרמב"ן שכתב על מצות ישוב ארץ ישראל הרי שיש לרמב"ן ג' סייגים על כך
א. בהשגות לספר המצוות לרמב"ם, שכחת הלאוין

ויש לי ענין מצוה מסתפק עלי והוא שייראה לי שמצוה על המלך או על השופט ומי שהעם ברשותו להוציאם לצבא במלחמת רשות או מצוה, להיות שואל באורים ותומים ועל פיהם יתנהג בעניינם[43]

ב. רק למי שצדיק ולא למי שפורק עול תו"מ[44]
ג. בפירושו עה"ת אמר שהחשמונאים נענשו כי לא היו מזרע דוד המלך, אזי שאילו כל התנאים דלעיל היו מתקיימים, אזי שגם החיוב הוא רק לגבי מי שמזרע בית דוד[45].
בנוסף הרמב"ן כן מתייחס בכתביו לשלוש השבועות[46].
ולא עוד אלא שתלמידיו ותלמידי תלמידיו הביאו מדרש הלכה[47].
ועוד שחלק עליו בעל המגילת אסתר שהובא להלכה[48], ועוד מכיוון שמצינו שהרמב"ם באגרת תימן כן סבר שאיסור שלוש השבועות הינו תקף אזי שבעל המגילת אסתר כיוון לדעת הרמב"ם.
  • לגבי מה שנפסק בשלחן ערוך כי "שנים שנשבעו לעשות דבר אחד, ועבר אחד מהם על השבועה, השני פטור ואינו צריך התרה" אין זה נוגע סוגיא זו מכיוון שכתוב בגמרא שהקב"ה השביע אותנו ולא שזו שבועה בנינו לבין אוה"ע, אזי שאם הם עברו על השבועה זה לא מפקיע את השבועות שלנו[49]
  • ועוד נאמר על טענה זו שישנם הסוברים שהשבועות בטלו משום שאומות העולם הפרו את השבועה המוטלת עליהם, "שלא להשתעבד בישראל יותר מדי", אומר שאין מקור לטענה שיש קשר בין השבועות וכביכול הן תלויות זו בזו; השבועה "שלא יעלו בחומה" אינה לטובת האומות אלא לטובת ישראל, שיקבלו את כפרתם בגלות[50]. לכן, לדבריו, לא עלה על דעתם חכמי ישראל בדורות הקודמים לייסד מדינה, גם כאשר עברו הגוים על שבועתם[51].
  • גם אם העליה היא לא 'יחד' אבל בסופו של דבר מובילה ל'יד חזקה' היא כן נחשבת לעליה בחומה[52].
  • גם אם אוה"ע מתירים לעלות, אסור לקבל את הרישיון/היתר זה מכיוון שזו שבועה שיש בנינו לבין הקב"ה וגוי לא יכול לבטל שבועות או לתת רשיון ו/או היתר לפי שעה[53] וגם אם היו מתירים אסור לנו לקבל את ההיתר לעבור על השבועות[54].
עצם קבלת העזרה מאוה"ע היא העברה על איסור השבועות[55].
ומלבד כך טענו שהלימוד של 'התרת האוה"ע' מבוסס על מקורות מוטעים ומשובשים[56], ולא עוד אלא שהלימוד הנ"ל הוא מתייחס רק על התרת השבועה של עליה בחומה, ולא על השבועה של מרידה באוה"ע ודחיקת הקץ[57].
  • דברי קדשו של הרב מקוטנא נאמרו לפני ועידת בזאל ואיננה מתייחסת כלל וכלל לגבי לעליה בחומה ומרידה באוה"ע, ועוד שפקידה היא כאשר מתגלה משיח בן דוד[58]
וה"התעוררות שחלה באומה" כפי דברי קדשו היתה בעקבות התעוררות שחלה אצל אוה"ע לקבל עצמאות. ואיננו דן כלל וכלל באיסור שלוש השבועות, ומצינו אצל תלמידו המובהק הרב יששכר בעריש גרויבארט, שו"ת דברי יששכר, סימן קמט[59] שכן דן בחיוב על איסור שלוש השבועות.
  • לגבי מה שמביאים בשם המהר"ל דבר זה נכתב לגבי דעת רב יהודה שמדבר על כל העולה מבבל, ולא עוד אלא שהמהר"ל כותב בחריפות נגד העברה על איסור השבועות, חידושי אגדות, חלק ראשון, עמ' קסג – מסכת כתובות

"והבן הדברים האלו מאד ואין ספק שהשנוי בזה הוא דבר מסוכן מאד מאד"

ועוד בנצח ישראל, פרק כד כתב

כי דורו של שמד, אף על גב שהגיע להם המיתה בגלות, לא היו משנים[60], ועוד פירוש ׳בדורו של שמד׳, רוצה לומר אף אם יהיו רוצים להמית אותם בעינוי קשה, לא יהיו יוצאים ולא יהיו משנים בזה[61], וכן הפירוש אצל כל אחד ואחד[62], ויש להבין זה[63]

  • הגאון מווילנא כתב שהשבועה 'דחיקת הקץ' היא לגבי בנין בית המקדש. אבל לא רק, אלא כל דבר שנחשב להתנגדות קבלת השלטון השולט באותו אזור גאוגרפי נחשב למרידה, ואף העלמת מס נחשבת למרידה באוה"ע[64], וכן מצינו שתלמידיו ותלמידי תלמידיו דנו בכך שאיסור זה הוא כוללני ולא רק לבנין בית המקדש[65]
  • טענת ש"בעל השבועות", רבי זירא שחזר בו איננה נכונה משום
א. מדרש אגדה הנ"ל מדבר על אלו שעלו לאחר אישור מכורש שכונה משיח[66] הקמת בית המקדש בתקופת עזרא ע"ה[67], והשבועות מסתימות לאחר ביאת משיח בן דוד[68], ולכן אז בתקופת עזרא היו צריכים לעלות בחומה, אבל לאחר מכן לאחר חורבן ביהמ"ק חזרו השבועות לתוקפן[69].
ב. המדרש מצוי ג"כ בגמרא (מס' יומא דף ט ע"א) ושם איננו מציין שרבי זירא "חזר בו", לאו מימרא פסוקה ואגדות חלוקות הן[70] המדרש שבגמרא כוחו יותר מן האגדות המצוית מחוץ לגמרא[71].
  • מה שאומרים "אין אנו דוחקים את הקץ, אבל הקץ דוחק אותנו". זו טענה שאינה מהעניין, מכיוון שהרי גם לאחר גירוש ספרד, חשבו למרוד במלכות פורטוגל ולא עשו כך משום איסור שלוש השבועות[72].


שלוש השבועות בציבור החרדי

כיום רוב הציבור החרדי בארץ ישראל, מקבל את קיומה של המדינה בדיעבד דה פקטו, ולא כדבר הראוי לכתחילה דה יורה. ציבור זה משתתף בבחירות, שולח נציגים לכנסת, ובאופן כללי נמנע מעימות חזיתי עם מדינת ישראל. את יחסו של ציבור זה לשאלת שלוש שבועות של ציבור זה ניתן לראות בדברי הסטייפלר שהתייחס לכך וכתב, שאמנם הציונים שהקימו את המדינה עשו שלא כדין, אך לאחר שהדבר כבר נעשה אי אפשר לומר שבגלל זה יש איסור להשתתף בבחירות[73]; דומה לכך, סבר הרבי מליובאוויטש, אך הוא שלל כיבוש של שטחים חדשים מפני השבועות[74]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. במקור ישנן שתי סדרות של שבועות שהשביע הקב"ה את בני ישראל ואת אומות העולם על ההתנהגות בזמן הגלות, כל אחת של שלוש. בנוגע ליחס לציונות - משמשות כראיה שתיים מהסדרה הראשונה ואחת מהסדרה השניה, ומכאן נובע הכינוי "שלוש השבועות".
  2. כלומר, שלא יעלו "יחד, ביד חזקה" (רש"י).
  3. כלומר, שהנביאים שבהם, שיודעים את הקץ - לא יגלו אותו (רש"י).
  4. כלומר, על ידי עבירות (רש"י); לגירסא אחרת, הלשון הוא "שלא ידחקו את הקץ", ורש"י פירש שלפי גירסא זו הכוונה "שלא ירבו בתחנונים על כך יותר מדאי".
  5. רש"י ותוספות פירשו שהכוונה היא לסוד העיבור; רש"י מביא פירוש נוסף שהכוונה ל"סוד טעמי תורה".
  6. אך מודה לשלוש השבועות הראשונות.
  7. יורה דעה רכ
  8. כגון בהקדמה
  9. יורה דעה תנד
  10. ציטוט מורחב יותר מדברי הרמב"ם והקשרם, מופיע בהמשך הערך
  11. ויואל משה מאמר שלוש השבועות אות לו, ציץ אליעזר ח"י סי' א, הרב יצחק שילת על אגרת תימן שם במהדורתו לאגרות הרמב"ם
  12. ויואל משה שם
  13. הציץ אליעזר והרב שילת
  14. חורב פרק צו
  15. ויואל משה מאמר שלוש השבועות מה
  16. ח"י סי' א
  17. בהערותיו לאגרת תימן במהדורתו
  18. חלק ה סי' מה
  19. תולדות החפץ חיים עמ' מג; התקופה הגדולה, עמ' קע.
  20. הקדמה לשער ההקדמות
  21. יהושע פראוור, תולדות היהודים בממלכת הצלבנים, הוצאת יד בן צבי, 2000, עמ' 166.
  22. הוספות הרמב"ן לספר המצוות, המצווה הרביעית
  23. יורה דעה רלו ו.
  24. הרב שלמה קלוגר בספר מעשה יוצר על ההגדה; הרב הלל קולומייער בספר רב שלום לרב שלמה אדלר מסערעדנא; הרב נתן צבי פרידמן בשו"ת "נצר מטעי" סעיף י' אות ה'
  25. הרב אברהם יעלין בספר גאולת ישראל, הקדמה עמ' 12, הרב יונה דוב בלומברג בקונטרס ישיבת ארץ ישראל דף כ', הרב מאיר בלומנפלד בקובץ שנה בשנה, תשל"ד, עמ' 154, הרב יעקב פרידמן מהוסיאטין, אהלי יעקב, פרשת אמור תש"ח
  26. רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק כתב במכתב שנדפס בספר התקופה הגדולה עמ' 206-207 "אמנם כעת הסבה ההשגחה אשר באספת הממלבות הנאורות בסאן רעמא ניתן צו אשר ארץ ישראל תהיה לעם ישראל וכיון שסר פחד השבועות וברישיון המלכים קמה מצות ישוב ארץ ישראל ששקולה כנגד כל מצוות שבתורה (ספרי פ' ראה) למקומה."; הרב יעקב פרידמן מהוסיאטין, אהלי יעקב, שם
  27. קא, שפז
  28. סימן ב
  29. פירושו על שיר השירים ב,ז, בסדור, ליקוטים על דרך הנסתר
  30. כך מפרש הרב קלישר, בדרישת ציון את דברי היעב"ץ בסידור בית יעקב
  31. מדרש שיר השירים, ח, על הפסוק "אם חומה היא"
  32. הרב שרגא פייבל פרנק, תולדות זאב, קונטרס א"י סעיף כז; הרב מרדכי עטיה, סוד השבועה, עמ' 14, ס' לך לך עמ' 48.
  33. הרב יעקב פרידמן מהוסיאטין, אהלי יעקב, שם
  34. בעל אם הבנים שמחה (עמ' קפ"ב): רש"י פירש שלא ירחקו את הקץ בעוונם, וקשה לכאורה דאם כוונתו על סתם עוונות, הרי זה כבר מוזהר ועומד מהר סיני? אלא נראה בכוונת רש"י, דלא על סתם עוון קאי, אלא על עוון שנוגע בקץ עצמו, כמו שכתב המהרש"א שבימי עזרא היתה ראויה לבוא גאולה נצחית, אלא שגרם החטא שלא עלו כולם, ועל זה באה השבועה הנ"ל - שלא ירחקו את הקץ בעוונם, שאם תמצא להם שעת הכושר לעלות ע"י רשיון המלכים, יעלו כולם כדי שתשלשל מזה גאולה נצחית.
  35. ראה באריכות בחוברת לכו נרננה פרק ב'
  36. קדושת ציון עמוד 350
  37. בעלי התוספות, פסקי תוספות, כתובות, אות שצא; הרב ישעיה ב"ר מאלי די-טראני 'הרי"ד הראשון', פסקי רי"ד, מס' מגילה דף לא ע"א; הרב ישעיה ב"ר מאלי די-טראני 'הרי"ד הראשון', פסקי רי"ד, מס' כתובות, דף קיא ע"א; הרב ישעיה ב"ר אליה די טראני 'הרי"ד האחרון', פסקי ריא"ז, מסכת כתובות, פרק י"ג סי' ו; הרב יצחק ב"ר ששת ברפת 'הריב"ש', שו"ת הריב"ש סי' קא, ד"ה עם היות; הרב שלמה ב"ר שמעון דוראן 'הרשב"ש', תשובת הרשב"ש, סי' ב' (ונשנה שנית אצל הרב חיים ב"ר יעקב פאלאג'י, ארצות החיים, אות ח'); רבנו יצחק די ליאון, מגילת אסתר על שכחת העשין לדעת הרמב"ן מצות עשה ד'; הרב שמואל די מדינה 'מהרשד"ם', שו"ת מהרשד"ם, חו"מ, סימן שס"ד דף ס'.
  38. הרב יעקב שׂשׂפורטשׂ, שו"ת אהל יעקב, סימן ס"ח, דף ע"ג ע"א; הרב שמואל אבוהב 'הרשב"א', שו"ת דבר שמואל, תשובה שעה, טופס כתב בשם הישיבה הכללית יע"א על ענין שבתי צבי ונתן העזתי; שם, שם, תשובה שעו, טופס כתב אחד שכתב בשם הישיבה הכללית לעוד אחת על ענין הנ"ל; הרב עזרא עלי הכהן טוויל, שו"ת ע"ט סופר, מצא חיים, דרוש ד' לשבת כלה; הרב שבתי באר, שו"ת באר עשק, שאלה א (ונשנה אצל הרב נתן צבי פעסיס, אסיפת זקנים - ברכות, פתיחה למסכת ברכות); הרב שבתי באר, שו"ת באר עשק, שאלה כט על הקינות שאומרים באשמורת; הרב אלעזר פלעקלש, שו"ת תשובה מאהבה, חלק א סימן קיז; הרב יעקב אשכנזי מעמדין 'יעב"ץ', שו"ת שאילת יעבץ, חלק א סימן קע; הרב רפאל אלעזר אבן טובו הלוי, שו"ת פקודת אלעזר חלק א, או"ח סימן צ"ח, ד"ה ושם, קו ע"א; הרב חיים פאלאג'י, שו"ת נשמת כל חי, חלק יו"ד, סימן מט, דף עז ע"ב (פה ע"א); הרב אברהם לוונשטאם, שו"ת צרור החיים, חלק קץ הימין, דף ע' ע"א-דף עא' ע"ב; שם, שם, שם, עד ע"א-עה ע"א (ונשנה שנית אצל הרב יוסף שאול הלוי נתנזון, דברי שאול, פר' שמות; הרב יהושע יוסף פרייל, שפתי דעת, פסח, מאמר ו', עמ' רז); שם, שם, שם, עה ע"א-עח ע"ב; שם, שם, שם, פא ע"א; הרב אברהם בנימין זאב וולף המבורג, שו"ת שמלת בנימין, חלק ב' - נחלת בנימין, דרוש לח"ק דג"ח - ודין גרמייזא הבא באחרונה, דף קכט ע"א; מכתב קודש מאת הרב צבי הירש לעהרין והרב אליהו אברהם פרינץ, להרב יואל אונגאר מרעכניטץ (מובא מתוך הספה"ק שו"ת תשובת ריב"א חלק א, סימן א'); הרב צדוק הכהן מלובלין, דברי סופרים, סימן יד; כ"ק האדמו"ר מסוכטשוב, הרב אברהם בורנשטיין, שו"ת אבני נזר חלק יו"ד סימן תנד; הרב דוד פרידמאן, שו"ת שאילת דוד, חידושים בענייני שביעית, דף יז ע"ב; הרב יוסף ראזין 'הרוגוצ'בר', שו"ת צפנת פענח, סימן קמג, פיס' ב', עמ' פא (ונשנה שנית אצל הרב אורי מוינעשטער, שו"ת קרני ראם, סי' ב – בענין שבועה אם חל גם על הנולדים); הרב מאיר לערנער, שו"ת הדר כרמל, חלק או"ח, סי' צב; הרב אברהם זאב וולף פרנקל, שו"ת משיב כהלכה, חלק יו"ד סי' ט' סע' ג'-ד', דף יז ע"א; הרב דָּוִד מְנַחֵם מאָנִישׁ בַּאבַ"ד, שו"ת חבצלת השרון, מהד"ת, סימן כ"ג; הרב יחיאל מיכל היבנר, שו"ת הד"ר – חלק שני מס' הלולא דרבי, מהדורא תנינא, סי' כ"ט ס"ק רצז, מענה להרב חיים חזקי' מדיני, דף מט ע"ב; רבני בית דין צדק המבורג, אלה דברי הברית, עמ' מא-מב; הרב משה סופר מפרשבורג 'החת"ס', שו"ת חתם סופר חלק יו"ד תשובה רכ (ונשנה שנית אצל הרב יששכר בעריש גרויבארט, שו"ת דברי יששכר, סימן צד, דף סח ע"ב; הרב מלכיאל צבי הלוי טננבוים]], שו"ת דברי מלכיאל חלק ג, סימן ע); שם, שם, שו"ת חתם סופר חלק ב, יורה דעה, סימן רלו; שם, שם, (יורה דעה) סימן שלז; שם, שו"ת חתם סופר חלק חו"מ תשובה קצז, סס"י; שם, שו"ת חתם סופר, חלק ה', השמטות, סימן קצ; שם, שו"ת חתם סופר חלק ח"ו - ליקוטים, תשובה פו; הרב יוסף שאול נתנזון, שו"ת שואל ומשיב מהדורה תליתאה חלק א סימן רמח; הרב משה נחום ירושלמיסקי, שו"ת באר משה, כליל תפארת, חלק ב סימן כה; הרב אברהם שמואל בנימין סופר 'הכת"ס', שו"ת כתב סופר אורח חיים סימן נג; הרב חיים חזקי' מדיני 'שדי חמד', שדי חמד - חלק ב, כללים מערכת חית, כלל מ' (וכן מופיעה הלכה זו בכל כרך שלו ב'מודעה רבה'); הרב יששכר בעריש גרויבארט, שו"ת דברי יששכר, סימן צד, דף סח ע"ב; שם, שם, סימן קמט (ונשנה שנית אצל הרב מנחם צבי אייכענשטיין, שו"ת פרי יהושע, סי' ס"ו, סוף דף ע ע"א - תשובה להרב ירוחם זאב 'ר' פישל וואלף' שרגא צכנוביץ); הרב גרשון ליטש סג"ל רוזנבוים, מרחיב גד (אחרי שו"ת משיב דברים), דף ד' ע"א; הרב יחיאל מיכל הלוי עפשטיין, ערוך השלחן, הקדמה לחושן משפט, כבוד מלך; כ"ק האדמו"ר ממונקאטש, הרב חיים אלעזר שפירא, שו"ת מנחת אלעזר, חלק ה', סי' י"ב; שם, שם, שם, סימן ט"ז; שם, שם, שם, סימן לו (ונשנה שנית אצל הרב שמעון ישראל פוזן, תורת אלף, ח"ב מכ' כ"ז); הרב מרדכי אליהו רבינוביץ, שו"ת נר למאור, סימן יג; הרב יצחק ציוני, שו"ת עולת יצחק, סימן מב, יז ע"א; הרב חיים אליעזר ניצבערג, שו"ת יד אליעזר - חלק ב, הלכות נדרים, סימן רלב, דף נט ע"א; הרב מלכיאל צבי הלוי טננבוים, שו"ת דברי מלכיאל חלק ג סימן ע; הרב שאול בראך הי"ד, שאול שאל, הקדמה, דף א ע"ב; הרב יעקב פרגר, שו"ת שאילת יעקב - חלק א', סי' כג סע' יא', דף כב ע"ב; הרב יצחק גליק, שו"ת חינוך בית יצחק, חלק אבה"ע, סי' לא, דף קנ ע"ב; הרב נתנאל הכהן פריעד, שו"ת פני מבין, חלק יו"ד, סימן קכ"ז; הרב דוד הלוי איש הורוויץ, שו"ת אמרי דוד, סי' ריט; הרב זאב וולף נוסנבוים, שו"ת זיו הלבנון, דרוש אילנא דחיי, ענף י"ד; שם, שם, שם, ענף ט"ז; הרב מנחם מנדל קירשבוים הי"ד, שו"ת מנחם משיב חלק ב', סי' מו, עמ' 298; הרב נתן נטע ליטר הי"ד, שו"ת מאורות נתן, חלק א, סי' סא', דף לו ע"א; הרב מרדכי רוטנברג הי"ד, שו"ת יד מרדכי חלק א', סי' נג'; הרב מרדכי יהודה ליב ווינקלער, שו"ת לבושי מרדכי, ליקוטי תשובות, סימן קמא אות ג; שם, שו"ת לבושי מרדכי תליתאי, חיו"ד, סימן מ"ט; הרב צבי הירש מייזליש, זר זהב, פר' שמות, אות נה, עמ' כו (מובא מתוך שו"ת 'מבקשי השם' ח"ב); הרב בצלאל זאב שאפראן 'גאון מבקאו', שו"ת הרב"ז חלק א (או"ח, יו"ד) סימן מג; הרב [[בצלאל זאב שאפראן 'גאון מבקאו', שו"ת הרב"ז חלק ג (חושן משפט) סימן מו; הרב נפתלי הירצקא העניג, שו"ת תפארת נפתלי, חלק יו"ד, סי' פח, סע' ג', עמ' קמ-קמא; שם, שם, חלק אבה"ע, סי' קכח; הרב יהודה גרינוואלד, שו"ת זכרון יהודה, סימן קפ"ז, עמ' קמז; הרב יצחק ווייס הי"ד, שו"ת שיח יצחק, סימן תלו; הרב יצחק יעקב וייס, שו"ת מנחת יצחק, חלק י סימן י; הרב יעקב יחזקיהו גרינוואלד מפאפא, שו"ת משפטיך ליעקב, מכתבים; הרב יואל טייטלבוים מסאטמר, שו"ת דברי יואל ח"א, יו"ד סימן פה סע' יא (ונשנה שנית אצל כ"ק האדמו"ר מהעלמעץ, הרב חנניה יום טוב ליפא דייטש, טהרת יום טוב - חלק ו, יסוד יוסף על ענייני תיקון הברית, תקוני חטא הזה, אות י'); שם, שו"ת דברי יואל ח"ב, חלק אה"ע, סי' קיח', אות ז, עמ' תמא-תמג; שם, שם, חלק אה"ע, סי' קיח', אות כב, עמ' תסב-תסג; שם, ויואל משה; שם, על הגאולה ועל התמורה; הרב עובדיה הדאייא, שו"ת ישכיל עבדי חלק ו', חו"מ, סימן כ"ח סע' יט, עמ' רפח; הרב עובדיה יוסף, מסירת שטחים מארץ ישראל במקום פיקוח נפש, ז. מצות יישוב א"י בזה"ז והאיסור שלא להתגרות באוה"ע; הרב דוד הכהן ראזענבערג שליט"א, שו"ת מנחת דוד - חלק ב, סימן כז', דף מא ע"א; הרב שלום ב"ר שמואל דוד קרויז , שו"ת דברי שלום, ח"ב, יו"ד סי' קנט; הרב שלום ב"ר שמואל דוד קרויז, שו"ת דברי שלום ח"ג, סימן ל"ג, הערות לאו"ח סימן צ'; הרב ארי' לייב באַרון, שו"ת ברכת יהודה, סימן י"ז - בענין דין לפני עוור, הערה *); הרב הלל ליכטנשטיין מקראסנא, שו"ת כונת הלב, הקדמה, אות ה'; הרב נתן געשטעטנער, שו"ת להורות נתן, חלק ב סימן סו, אות ט'; הרב נתן געשטעטנער, שו"ת להורות נתן, חלק ד, סימן יג, אות ו'; הרב שמואל דוד הכהן מונק, קונטרס שו"ת באין חזון, תשובה לסימן יא', עמ' פג-פד; שם, שו"ת פאת שדך - חלק ג', יורה דעה, סימן מט - בענין להתפלל במקום שאומרים תפילה לשלום מלכות בני פריצי עמנו, עמ' קכא-קכג; שם, שו"ת פאת שדך - חלק ג', יורה דעה, סימן נו - מה היא מלחמת מצוה מצד הדין, עמ' קלה-קמ; שם, פאת שדך - במסילה נעלה, יורה דעה, הלכות יין נסך עכו"ם, סע' יד-יט, עמ' קט-קיא; שם, פאת שדך - במסילה נעלה, יורה דעה, הלכות יין נסך עכו"ם, סע' מד-מה, עמ' קטז; שם, שו"ת פאת שדך חלק ב', סימן לח, עמ' נו; אב"ד אוונגוואר, הרב מנשה קליין 'מנשה הקטן', שו"ת משנה הלכות חלק ב' סימן מב'; שם, שו"ת משנה הלכות חלק ה' סימן קעב'; שם, שו"ת משנה הלכות חלק יא סימן א; שם, שו"ת משנה הלכות חלק טו סימן ריג; הרב שמואל הלוי וואזנר, שו"ת שבט הלוי חלק ה, הקדמה, אות יב; שם, בשו"ת שבט הלוי חלק ו, סימן לג אות ב'; שם, שו"ת שבט הלוי חלק ז, הקדמה, אות ה'; ראב"ד ירושלים, הרב משה ב"ר אשר שטרנבוך, שו"ת תשובות והנהגות, כרך ב, סימן קמ; שם, שו"ת תשובות והנהגות, חלק ד', סימן שכז, האם חובה לעלות לארץ ישראל בזמן הזה, עמ' תז-תי; שם, שו"ת תשובות והנהגות, חלק ד', סימן שכז, האם חובה לעלות לארץ ישראל בזמן הזה, עמ' תז-תי
  39. הלכות תשובה, פרק ז, הלכה ה
  40. וכמו שפסק הרמב"ם בהלכות מלכים פרק יא, הלכה ד.
  41. ויואל משה, סימן פ'
  42. רבי חיים הכהן מארם צובה, תורת חכם ח"א, פרשת משפטים, ד"ה לך עמי, טור פטדה והוא חלק שני ממקור חיים, הלכות שבת, סי' רעח, סע' א, טור ברקת ממקור חיים יונקת, הלכות יו"ט, אורח חיים הלכות יום טוב, סימן תצח סעיף ט, טור ברקת ממקור חיים יונקת, אורח חיים הלכות חול המועד, סימן תקלט סעיף יד; רבי יאשיה פינטו 'הריא"ף', הרי"ף (מאור עינים) על העין יעקב כתובות קי"א ע"א, אות מו, כסף מזוקק, סדר צו לשבת הגדול, דרוש א, דף רב ע"א כסף מזוקק, סדר תבא, דרוש א, דף רג ע"ב-רד ע"א; רבי רפאל שלמה ב"ר שמואל לניאדו, שו"ת מהר"ש לניאדו החדשות , סימן ח; רבי בנימין ב"ר מאיר הלוי, חמדת ימים חלק א - שבת, פרק א' – ימות החול – ליל שישי, תיקון היסוד, אות פח; רבי משה זַ‏כּ‏וּ‏ת 'הרמ"ז', פירוש הרמ"ז על זוהר, פרשת נח, דף עה ע"א, פירוש הרמ"ז על זוהר, שמות, פירוש הרמ"ז על הזוהר, פרשת תזריע, דף מב ע"א; רבי בנימין הכהן וויטאלי רג'יו, אלון בכות על מג' איכה , פרק ג' פס' ז', גבול בנימין , חלק א', דרוש כ"ט, גבול בנימין, חלק א', דרוש ל"ב - בהר ובחקותי והפטרות, דף סא ע"ב, גבול בנימין, חלק א', דרוש ל"ה - בהעלותך, דף סז ע"א, גבול בנימין, חלק א', דרוש מ' – פינחס והפטרה, דף עד ע"ב, גבול בנימין, חלק ב', דרוש י"ב לשבת ח"ה של פסח והפטרה, גבול בנימין, חלק ג', דרוש נ"ה לחג המצות והגדה; רבי משה חיים לוצאטו 'הרמח"ל', דעת תבונות, מאמר א, אות מב, תקט"ו תפילות, תפילה קו, תקט"ו תפילות, תפילה קי, תקט"ו תפילות, תפילה קסח, תקט"ו תפילות, תפילה שמט, תקט"ו תפילות, תפילה שצד, תקט"ו תפילות, תפילה אשרי; רבי משה דוד וואלי, אור עולם, בראשית - חלק ב , פר' וישלח, פרק לב, עמ' תפח, אור עולם - בראשית - חלק ב, פר' ויחי, פרק מט, עמ' תשלא, ברית עולם על חומש שמות , חלק א', פרק ה', עבודת הקודש – ביאור לספר ויקרא ע"ד הפרד"ס , פרק כו, משנה תורה על חומש דברים , פר' ואתחנן, עמ' עא;, משנה תורה על חומש דברים , פר' נצבים, עמ' שיג, משנה תורה על חומש דברים , פר' האזינו, עמ' שנה-שנח, משנה למלך על חומש דברים , פר' ואתחנן, פרק ו, משנה למלך על חומש דברים, פר' ואתחנן, פרק ז', משנה למלך על חומש דברים, פר' שופטים, פרק יח', תשועת עולמים על ספר ישעי' (קמא) ע"ד הפרד"ס , פרק יז', תשועת עולמים על ספר ישעי' (קמא) ע"ד הפרד"ס , פרק כב', תשועת עולמים על ספר ישעי' (קמא) ע"ד הפרד"ס, פרק כח', ע' רלה, תשועת עולמים על ספר ישעי' (קמא) ע"ד הפרד"ס, פרק סו', ביאור תרי עשר ע"ד הפרד"ס , זכריה, פרק ב' פסוק יז', תהילים (חלק א'), פרק לג' פס' ד', עמ' קפח-קפט, תהילים (חלק ב'), פרק עח' פס' ט'-יא', עמ' לט, תהילים (חלק ב') , פרק פח' פס' ט', עמ' פט, תהילים (חלק ב') , פרק צה' פס' ו'-ז', עמ' קלד', תהילים (חלק ב'), פרק קב' פס' טו', עמ' קנח-קנט, ביאור ספר תהילים ע"ד פרד"ס ח"ב, מזמור קיט פסוק קיב, תהילים (חלק ב'), פרק קכג' פס' ב', עמ' שנה-שנו, תהילים (חלק ב'), פרק קל' פס' ו', עמ' שעה-שעו, ביאור ספר תהילים ע"ד פרד"ס, מזמור קלא, תהילים (חלק ב'), פרק קלה' פס' א-ב', עמ' שפט, משלי , פרק ו' פס' ט', עמ' נד-נה, משלי, פרק ל' פס' לא', עמ' תקסט-תקעא, ביאור ספר משלי, פרק לא, ביאור ע"ד הפרד"ס לשה"ש , פרק ב' פסוק ז', ביאור ע"ד הפרד"ס לשה"ש , פרק ג' פסוק ה', ביאור ע"ד הפרד"ס לשה"ש , פרק ה' פסוק ח', ביאור ע"ד הפרד"ס לשה"ש , פרק ח' פסוק ד', ביאור שיר השירים , פרק ה' פסוק ח', ביאור שיר השירים, פרק ח' פסוק ד', ביאור עת דודים על שיר השירים, פרק ב' פסוק ז', ביאור עת דודים על שיר השירים, פרק ג' פסוק ה', ביאור עת דודים על שיר השירים, פרק ו' פסוק ה', ביאור ספר הגאולה על מגילת רות , פרק ב' פסוק ט"ז, ביאור ספר הגאולה על מגילת רות, פרק ג' פסוק יב-יג, קהלת , פרק ג' פס' א', עמ' כו'-כז', קהלת , פרק ג' פס' ח', עמ' ל'-לא', ביאור ספר ההנהגה על מגילת קהלת, פרק יב פסוק א', ביאור קהלת, פרק יב' פסוק ב', ביאור ספר ההנהגה על מגילת קהלת, פרק יב פסוק י', ע' תיקונין , תיקון שמיני, ספר הליקוטים ח"ב , יחודים, עמ' תריא-תריב; ספר רזין גניזין, והם רזין גניזין עמיקין וטמירין בעניני הגאולה העתידה בב"א ותיקוני השכינה הק' יוצאים מבית קודש הקדשים בית מדרשו של רבינו הרמח"ל, נדפס לראשונה ווארשא ה'תרמ"ט
  43. הרב אברהם ארלנגר, ברכת אברהם, גיטין ב' ע"א, בענין ישוב ארץ ישראל, סע' ו' (עמ' ד')
  44. פירוש הרמב"ן עה"ת, חומש בראשית, פרק א פסוק א; דרשת הרמב"ן לראש השנה, ד"ה כיון שאמרנו
  45. חומש בראשית, פרק מט פסוק י
  46. פירוש המיוחס לרמב"ן על שה"ש, ב' ז'; שם ג' ה'; שם, ז' י'; שם, ח' ח'; פירוש הרמב"ן עה"ת, בראשית לב ד; ספר הגאולה, סוף שער ראשון; ספר האמונה והבטחון, פרק ה, דף יא ע"א, ד"ה והחכם רבי עזרא; האמונה והבטחון, פרק יט, ד"ה אנכי ה'; האמונה והבטחון, פרק כב, ד"ה שלש מצות
  47. הרב אברהם הלוי תמך, מגילת שה"ש עם פירוש החכם ר' אברהם תמך ז"ל , פרק ב' פסוק ז'; שם, שם, פרק ג' פסוק ה'; פרק ה' פסוק ח'; פרק ח' פסוק ג'-ד'; שם, פי' על מגילת איכה , פרק ג', פס' א-סו ("אני הגבר"); הרב שלמה ן' אדרת]], חידושי הרשב"א, פירושי ההגדות חולין צ"א ע"א (נדפס בעין יעקב, שם); הרב בצלאל ב"ר אברהם אשכנזי זיע"א (בשם תלמידי הרשב"א), שיטה מקובצת, מסכת כתובות דף קיא ע"א; הרב אֶשְׁתוֹרִי הַפַּרְחִי, כפתור ופרח, הקדמה; שם, שם, פרק י'; הרב משה 'הגולה מקיוב', ספר שושן סודות, אות תקעו, סוד כל המקיים באגודו; שם, שם, אות תלו, סודו ע"ד אמת; הרב יהודה ב"ר מהר"ם חלאווה, אמרי שפר, פרשת וירא, פס' יד; שם, שם, פרשת וישלח, פס' ח'; הרב שלמה דוראן 'הרשב"ש', תשובת הרשב"ש, סי' ב'; הרב יעקב שׂשׂפורטשׂ, שו"ת אהל יעקב, סימן ס"ח, דף ע"ג ע"א; שם, ציץ נובל צבי.
  48. הרב יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין מקאמרנא אוצר החיים חלק שלישי, למה השמיט הרמב"ם מצות מונים אחרים, רמב"ן מצות עשה ד', עמ' קמו; הרב צדוק הכהן מלובלין, דברי סופרים, פיס' יד'; הרב חיים אלעזר שפירא ממונקאטש, שו"ת מנחת אלעזר, חלק ה', סי' י"ב; הרב יששכר בעריש גרויבארט, שו"ת דברי יששכר, סימן צד, דף סח ע"ב; שם, שם, סימן קמט
  49. הרב רחמים נסים יצחק פאלאג'י, יפה תלמוד, כתובות קיא ע"א; הרב אברהם 'עבר' שפירא (מתלמידי הנצי"ב)]], פתח אברהם (המכונה 'כבוד מלכים'), פיס' מז, טז ע"ב; ועוד
  50. ויואל משה, סימן פו
  51. שם, סיממן עה
  52. אגרת מהרב יוסף רוזין 'רוגוטשובר' לרב לרנר, שו"ת הדר כרמל, חלק א', תולדות המחבר, עמ' 31 (לונדון, ה'תשל"א).
  53. יה"א, כרך יא (מהדו"ב), עמ' 26
  54. הרב שמואל יפה אשכנזי, יפה קול על שיר השירים רבה, ב' י"ח (ונשנה שנית אצל הרב חיים פאלאג'י, ארצות החיים, אות ח'); הרב יהונתן אייבשיץ מפראג, אהבת יהונתן, הפטרת ואתחנן (ונשנה שנית אצל האדמו"ר ממונקאטש, הרב חיים אלעזר שפירא, שו"ת מנחת אלעזר, חלק ה', סי' ט"ז (כת"י) (הובא בספה"ק תיקון עולם); אגרות שפירין, אגרת קפ "אזהרה נחוצה"; חיים ושלום עה"ת פ' דברים; חיים ושלום עה"ת פ' כי תבא; הרב מרדכי רוטנברג, שו"ת יד מרדכי חלק א', סי' נג'; כ"ק האדמו"ר מספינקא, הרב יצחק אייזיק וייס 'חקל יצחק', חקל יצחק, וירא; הרב שלמה זלמן עהרענרייך משאמלויא, הקדמה לאבן שלמה על הראב"ן; הרב ישעיה אשר זעליג מרגליות, ספר אשרי האיש, סי' ט' שוא לכם משכימי קום (תה' קכ"ז), דף מא; הרב מרדכי יהודה ליב ווינקלער, שו"ת לבושי מרדכי תליתאי, חיו"ד, סימן מ"ט; הרב נפתלי הירצקא העניג, שו"ת תפארת נפתלי, אבה"ע, סי' קכח; הרב חיים מיכאל דב ווייסמנדל, קול קורא-מי נתן ישראל לבוזזים?; הרב יונתן שטייף, מצות השם, חלק ראשון, אמונה, סימן ח-היסוד השנים עשר- האמונה בביאת משיח ובגאולה העתידה, אות כו; אב"ד אוונגוואר, הרב מנשה קליין 'מנשה הקטן', שו"ת משנה הלכות חלק טו סימן ריג.
  55. הרב שמואל אריפול (מתלמידי המבי"ט), שר שלום על שה"ש, פרק ב' פס' ז'
  56. יה"א, כרך יא, (מהדו"ב) עמ' 18-25
  57. הרב צבי הירש קלישר, דרישת ציון, מאמר קדישין, ד"ה בראשית, ל"ה ע"ב; אגרת מאת הרב צבי הירש קלישר לרב מאיר אוירבך זצ"ל, כתבי הרב קאלישר, עמוד רד; 'אגרת' מאת הרב אלכסנדר משה לפידות, שיבת ציון חלק א', עמ' 35; הרב אלכסנדר משה לפידות, אבני זכרון, מאמר ב' – אבני חפץ, כד ע"א; הרב יהודה חי אלקלעי, ספר החיים, סוכת שלום, סי' יד; הרב יהודה חי אלקלעי, קול מבשר , עמ' ג'; הרב נתן פרידלאנד, יוסף חן ח"א, יד דרך מצפה, דף יג ע"א; הרב שלמה מוהליבר, אגרת מטרת נסיעתי לארצנו הקדושה, אות ז' (מובא משיבת ציון כרך א', עמ' 9); הרב יצחק יעקב ריינס, אור חדש על ציון, שער ח', פרק ג' פיס' ה', עמ' 240; הרב שלום בצלאל צדיקוב, צדה לדרך, דרוש לחנוכה, עמ' כד; הרב חיים זונדל מאקאוו 'המגיד מקמניץ', קונטרס תורת חיים, מועדים, חנוכה ופורים; הראי"ה קוק, על הציונות (מובא מתוך 'הדביר', קובץ ז-ט (ירושלים, ה'תר"פ) ניסן-סיון, חלק הספרות, עמ' כח-לג.); הראי"ה קוק, ספר הדרשות אורות, מלחמה, פיס' ג'; הרב ישכר שלמה טייכטל הי"ד, אם הבנים שמחה, עמ' קעו-קעז
  58. מוהרנ"ת, לקוטי הלכות חו"מ, הלכות חובל בחברו הלכה ג, אות ז' י'.
  59. ונשנה שנית אצל הרב מנחם צבי אייכענשטיין, שו"ת פרי יהושע, סי' ס"ו, סוף דף ע ע"א - תשובה לרב ירוחם זאב 'ר' פישל וואלף' שרגא צכנוביץ)
  60. וראה הרחבה בביאורו של הרב יהושע דוד הרטמן, נצח ישראל, כ"א (הוצאת מכון ירושלים), עמ' תקיט, הערה 119
  61. וראה הרחבה שם, הערה 120
  62. וראה הרחבה שם, הערה 121
  63. וראה הרחבה שם, הערה 122
  64. הרב עובדיה הדאייא, שו"ת ישכיל עבדי חלק ו', חו"מ, סימן כ"ח סע' יט, עמ' רפח
  65. יה"א, כרך ו' וכרך ז'
  66. ישעיהו מה א
    כה אמר ה למשיחו לכורש אשר החזקתי בימינו לרד לפניו גוים ומתני מלכים אפתח לפתח לפניו דלתים ושערים לא יסגרו
    רש"י על ישעיהו מה א
    "למשיחו" - כל שם גדולה קרויה משיחה כמו לך נתתיה למשחה (במדבר יח) ורבותינו אמרו למלך המשיח אומר הקב"ה קובל אני לך על כורש כדאיתא במסכת מגילה

    מסכת מגילה, דף יב ע"א
    כה אמר כורש מלך פרס כל ממלכות הארץ נתן לי ה' אלהי השמים והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלם דרש רב נחמן בר רב חסדא מאי דכתיב (ישעיהו מה, א) כה אמר ה' למשיחו לכורש אשר החזקתי בימינו וכי כורש משיח היה אלא א"ל הקב"ה למשיח קובל אני לך על כורש אני אמרתי הוא יבנה ביתי ויקבץ גליותי והוא אמר (עזרא א, ג) מי בכם מכל עמו ויעל:
  67. סנהדרין כא ב
  68. הרב עובדיה יוסף, מסירת שטחים מארץ ישראל במקום פיקוח נפש, ז. מצות יישוב א"י בזה"ז והאיסור שלא להתגרות באוה"ע.
  69. ויואל משה, מאמר א', סי' יב, עמ' לב
  70. פני יהושע, מסכת כתובות, דף קיא עמוד א
  71. רב האי גאון, מובא בספר האשכול (אלבק), הלכות ספר תורה, דף ס ע"א
    ונשאל ממר רב האיי ז"ל מה הפרש בין ההגדה והמדרש הכתובין בתלמוד שאינן מצויין להסיר שבושן, וההגדות הכתובות חוץ לתלמוד. והשיב כלל זה שכל מה שנקבע בתלמוד מחוור הוא ממה שלא נקבע בו, ואעפ"כ הגדה ומדרש אף על פי שכתובין בתלמוד אם לא יכוונו ואם ישתבשו אין לסמוך עליהם, כי כללינו הוא אין סומכין על ההגדה, אלא מה שקבוע בתלמוד שאנו מוצאין להסיר שבושן ולחזקן יש עלינו לעשות, כי לולא שיש בו מדרש לא נקבע בתלמוד. ומה שאין אנו מוצאין דרך לסלק שבושו נעשה כדברים שאין הלכה. ומה שלא נקבע בתלמוד אין אנו צריכין לכל כך, אלא מעיינין בו אם נכון הוא ויפה, דורשין אותו ומלמדין אותו, ואם לאו אין אנו משגיחין עליו.
  72. הרב אברהם גלנטי (תלמיד הרמ"ק), זכות אבות על מסכת אבות, אל תתוודע לרשות
  73. קריינא דאיגרתא, מכתב רה
  74. שיחת עשרה בטבת תשמ"ג, נדפס בליקוטי שיחות חלק כה ע' 438.
  75. מאמר שלישי עז
  76. כגון שכנוע המלכים וקניית הארץ בכסף. מאמר שלישי כא
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0