חסידות פוריסוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
האדמו"ר מפוריסוב
משמאל לימין: רבי עקיבא רבינוביץ מפוריסוב, רבי חיים רבינוביץ ממשכנות הרועים והרב אברהם יצחק אולמן.

חסידות פוריסוב (ביידיש: פאריסוב או פאריסאוו) היא חסידות פולנית, ענף מחסידות פשיסחא. מקים החסידות היה רבי יהושע אשר רבינוביץ, בנו של "היהודי הקדוש" מפרשיסחא.

תולדות החסידות

מייסד החסידות, רבי יהושע אשר, נולד בשנת תקנ"ח. מספר שנים לאחר פטירת אביו, "היהודי הקדוש", החל לכהן כרב וכאדמו"ר בזליחוב ובפוריסוב. חסידיו היו מועטים יחסית. הוא נהג לנסוע לרבי ישראל מרוז'ין. נפטר בכ"ה באייר תרכ"ב. חתניו היו רבי משה אליקים מזליחוב ורבי חנוך הניך מאלכסנדר (בזיווג שני). בניו שימשו כאדמו"רים:

  • רבי יעקב צבי מפוריסוב כיהן בפוריסוב. בסוף ימי אביו העביר אליו את הרבנות בעיירה. היה תלמידם של רבי ישכר בר מרדושיץ, רבי אלעזר מקוז'ניץ, דודו רבי נחמיה רבינוביץ מביכוב ובן דודו רבי נתן דוד משידלובצה. רבי נתן דוד מינהו לכהן באדמו"רות. היו לו אלפי חסידים. מתורותיו נדפס הספר "עטרה לראש צדיק". נפטר בב' בטבת תרמ"ט, נטמן בבית הקברות בעיירה פוריסוב, באוהל אביו. חתניו: בזיווג ראשון רבי ירחמיאל בן רבי משה יוסף מאויהל ובזיווג שני רבי יצחק ישעיה מטשכויב.
  • רבי אברהם מפוריסוב, החל לכהן בשנת תרס"ה. היה תלמידם של רבי מנחם מנדל מקוצק, רבי יצחק מאיר מגור, רבי חנוך הניך מאלכסנדר ושל רבי יהודה אריה ליב אלתר ה"שפת אמת" מגור. לאחר פטירת השפת אמת החל לנהל אדמו"רות בנוסח קוצק-גור. נפטר בי"ט באדר תרע"ב נטמן בבית הקברות בעיירה פוריסוב, באוהל אביו.
  • רבי מאיר שלום מקאלושין, חתן ותלמיד אחיו רבי יעקב צבי, החל לכהן לאחר פטירת אחיו. היה גם חסידו של רבי יצחק מנישכיז. כיהן ברבנות בפוריסוב, גרבילין וקאלושין. נפטר בי' בטבת תרס"ב.
  • רבי אריה מרדכי מפוריסוב ירושלים. נולד בתקצ"ג, נישא לרבקה בת רבי שמשון מזוואלין, ובזיווג שני ללאה בת הרב ר' נפתלי דוב בער פעניגשטיין מוורשה. כיהן כרב בעיירה נובינמיסק למשך שנתיים. למרות הפצרות חסידיו סירב להתנהג באדמורו"ת, וכשגברו הלחצים, עלה לירושלים, בשנת תרל"ד, וקנה לעצמו חצר עם כמה בתים, מתוכם הקדיש בית אחד לבית מדרשו. למרות סירובו לכהן ברבנות שימש דה פקטו כאדמו"ר ומנהיג החסידים בירושלים, יחד עם רבי אלעזר מנדל בידרמן מלעלוב. נפטר בג' בתמוז תרמ"ה ונקבר בהר הזיתים[1].
    בניו היו: רבי יעקב אהרן, רבה של אוסטרובה[2]; רבי יהושע אשר[3]; הרב ראובן ישראל; הרב נפתלי דוב בער. חתניו היו: הרב אלעזר מנחם ווקסלשטיין; הרב ישראל אלעזר גולדוויכט; הרב חיים אליהו יוסף המבורגר; הרב משה יצחק רוזנטל דנציגר; הרב שאול יצחק פריינד; הרב אברהם אביש ציינווירט.

הדור השלישי

  • בנו של רבי יעקב צבי, רבי אורי יהושע אלחנן אשר כיהן לאדמו"ר לחלק מחסידי אביו. נולד בשנת תרכ"ה. כיהן בפוריסוב, קוליבל ומשנת תרע"ה בוורשה. חיבר ספר "אמרי יהושע" על התורה. היה מתפלל בצעקות. נפטר בי"ג באלול תש"א. בנו רבי יעקב צבי מקוליבל (תרמ"ז-בערך תש"ב) התמנה לאדמו"ר בגטו ורשה. נרצח בטרבלינקה.
  • בנו של רבי אברהם, רבי יהושע אשר, שימש ברבנות פוריסוב ומאות חסידים הצטרפו אליו. נפטר בכ"ט באדר תרצ"ה. בנו רבי יעקב צבי מילא את מקומו. נפטר בגטו פוריסוב. בן נוסף היה רבי ישכר דב, נרצח בשואה.
  • בניו של רבי מאיר שלום היו: רבי יהושע אשר חתן קרובו רבי נתן דוד מקינצק. כיהן בפוריסוב ולאחר מכן באוטבוצק וחסידיו נמנו באלפים. בסוף ימיו עבר לוורשה. נפטר באוטבוצק בי"ט בתשרי תרצ"ח. בנו רבי מאיר שלום כיהן אחריו באוטבוצק. נרצח בשואה. ;רבי שמואל מרדכי כיהן בפאליניץ. נפטר בשנת תרצ"ט, מעט זמן לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. ;בקאלושין כיהן תלמידו של רבי מאיר שלום, רבי אלעזר אלתר אליקים בריעה בידרמן (בן רבי דוד יוסף בן רבי שלמה יחיאל בן רבי משה מלעלוב). היה חתנו של הרב ישראל הלפרין.
  • נין של הרב יהושע אשר, רבי צבי (בנו של הרב יעקב אהרן, בנו של הרב אריה מרדכי, שסירב להיות אדמו"ר), היה האדמו"ר מאוסטרובה-קינצק (נפטר בכ"ב בכסלו תש"ה בניו יורק).

החסידות כיום

לאחר כ-60 שנה מאז כיהנו האדמו"רים האחרונים בשמות פוריסוב וקאלשין החל אחד מצאצאי השושלת, רבי עקיבא רבינוביץ, לכהן כאדמו"ר בשם זה.

רבי עקיבא הוא בנו של רבי בנימין רבינוביץ שהיה דיין בעדה החרדית ודור חמישי למייסד חסידות פוריסוב (בנו של הרב אריה מרדכי בן הרב יהושע אשר בן הרב אריה מרדכי בן רבי יהושע אשר). הוא החל לשמש כאדמו"ר אחר פטירת אביו. בית מדרשו נמצא בשכונת בתי ורשה בירושלים. רבי עקיבא הוא תלמיד מובהק של רבי אשר פריינד והאדמו"ר רבי יחיאל יהושע מביאלא.

אחיו רבי מאיר שלום החל לכהן בשם האדמו"ר מקאלושין. אחיו הגדול הוא הרב חיים רבינוביץ, האדמו"ר ממשכנות הרועים.

מכון 'בית פאריסוב' שבראשות הרב אריה מרדכי רבינוביץ פועלים כהיום להדפיס התורות של האדמורי"ם כמו"כ קורות חייהם. עד הנה הודפס ספר 'תורת בית פאריסוב' באייר תשע"ט. ספר בית פאריסוב חלק א' באייר תשע"ח, זמירות ע"פ מנהגי פאריסוב בשבט תש"פ. כמו"כ עורכים סעודות הילולא בימי השנה של האדמורי"ם, ובכל שנה נערך מסע קודש בחודש אייר (ביום ההילולא של רבי יהושע אשר) לקבריהם שבפולין.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. על פי קובץ קרני רא"ם, ירושלים תשע"ה, עמ' 50-64.
  2. אביו של רבי אריה מרדכי רבינוביץ, רבה של בני ברק.
  3. חמיו של רבי ירוחם פישל יהושע ברנשטיין, וסבו של רבי בנימין רבינוביץ ממשכנות הרועים.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0