רבי חנינא בריה דרבי אבהו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי חנינא בריה דרבי אבהו
מקום פעילות קיסרי
תקופת הפעילות דור רביעי לאמוראי ארץ ישראל
רבותיו רבי אבהו
תלמידיו רבי ברכיה, רבי חזקיה, רבי יוסי בר בון, רבי אלעזר בר יוסי
אב רבי אבהו

רבי חנינא בריה דרבי אבהו (נקרא גם "חנינה" או "חנניה") היה אמורא ארץ-ישראלי בדור הרביעי, בנו של רבי אבהו, מגדולי אמוראי ארץ ישראל בדור השלישי.

בתלמוד ירושלמי מסופר שאביו שלחו מקיסרי ללמוד תורה בישיבת טבריה. באו ואמרו לאביו שבנו רבי חנינא עוסק בקבורת מתים בטבריה. שלח רבי אבהו לומר לו " המבלי אין קברים בקיסרין שלחתיך לטבריה?!, שהרי כבר נמנו וגמרו בעליית בית אריס בלוד שהתלמוד קודם למעשה".

למד גם מפי אביו, ומסר משמו כמה הלכות.

לאחר פטירת אביו שימש במקומו כדיין בקיסרי, והורה לתושבי קיסרי לנהוג כתושבי יהודה לכתוב בכתובה שהמזונות ניתנים רק "עד שירצו היורשים ליתן כתובתה", ולא יותר, שכן אנשיה חסים על ממונם יותר מאשר על כבודם[1].

כאביו עסק רבות בדברי אגדה.

תלמידיו היו: רבי ברכיה[2], רבי חזקיה[3], רבי יוסי בר בון[4], רבי אלעזר בר יוסי[5].

מאמרותיו

  • "שני חורגים שגדלו בבית אחד, אסורין להינשא מפני מראית העין. אתא עובדא קומי רבי חנינה בריה דרבי אבהו, אמר:יסבון באתר דלא חכמין להון"[6].
  • "רבי יהושע בן לוי אמר, צמח שמו" (של משיח). "רבי יודן בריה דרבי אייבו אמר, מנחם שמו. אמר חנינה בריה דרבי אבהו: ולא פליגי, חושבניה דהדין כחושבניה דהדין, הוא צמח הוא מנחם" (= צמח בגימטריא מנחם = 138)[7].
  • "אמר ר' חנינא בריה דרבי אבהו, כבחצי ימיו של עולם היה אותו רשע (-בלעם) עומד, מאי טעמא, כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל"שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: וגם 2=תלמוד ירושלמי,'"`UNIQ--nowiki-0000000D-QINU`"'מסכת שבת, פרק ו', הלכה ט'... וביארו המפרשים שבלעם ניבא בשנת ב'תפ"ו לבריאת העולם, שלאחר זמן כזה, בשנת ד'תתקע"ב תשוב הנבואה לישראל בעת גאולת ישראל[8], ואז יהיה הקץ הראשון אם יזכו ישראל להתחלת ימות המשיח[9].
  • "שבע מאות מיני דגים טהורים ושמונה מאות מיני חגבים טהורים, ועופות לאין מספר גלו עם ישראל, וכשחזרו חזרו עמהם, חוץ מדג אחד ושמו שיבוטא"[10].
  • "אמר רבי חנינא בריה דרבי אבהו, כתיב (ספר איוב, פרק ה', פסוק י"ח) כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידיו תרפינה, בלשון שנטלה מלכות מזקנה (של אסתר המלכהשאול המלך) שאמר לו שמואל הנביא (שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) אין ספר שמואל א', האם הכוונה היא לשמואל א?.ספר שמואל א', פרק ט"ו, פסוק כ"ח) ונתנה לרעך הטוב ממך, בו בלשון חזרה לו המלכות, הדא הוא דכתיב (מגילת אסתר, פרק א', פסוק י"ט) ומלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה"[11].
  • "השליך משמים ארץ תפארת ישראל (מגילת איכה, פרק ב', פסוק א'), ר' הונא ור' אחא בשם ר' חנינא בריה דר' אבהו, משל למלך שהיה לו בן, בכה ונתנו על ארכובותיו, בכה ונתנו על זרועותיו, בכה והרכיבו על כתפו, טינף עליו ומיד השליכו לארץ, ולא הות מחותיתיה כמסוקיתיה (- עלייתו כירידתו), מסוקיתיה ציבחר ציבחר (-עלייתו לאט לאט) ומחותיתיה כולא חדא (-ירידתו בפעם אחת), כך - ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו (ספר הושע, פרק י"א, פסוק ג'), ואחר כך (ספר הושע, פרק י', פסוק י"א) ארכיב אפרים יחרוש יהודה ישדד לו יעקב, ואחר כך השליך משמים ארץ תפארת ישראל".[12]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת כתובות, פרק ד', הלכה י"ד.
  2. ^ מדרש תהלים, פרק קיט, אות ד.
  3. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ביכורים, פרק ג', הלכה ה'.
  4. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, פרק ד', הלכה י"א.
  5. ^ מדרש איכה רבה, פרשה ג' אות ו.
  6. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, פרק ב', הלכה ד'.
  7. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ב', הלכה ד'.
  8. ^ ביאור הקרבן העדה שם
  9. ^ ביאור המראה הפנים שם
  10. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד', הלכה ה'.
  11. ^ מדרש אסתר רבה, פר' ד' אות ט'
  12. ^ מדרש איכה רבה פרשה ב' אות א'.