רבי יהושע חריף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יהושע העשיל
שער ספרו מגיני שלמה
שער ספרו מגיני שלמה
לידה 1578
של"ח
וילנה, האיחוד הפולני-ליטאי
פטירה 1648 (בגיל 70 בערך)
כ"ז באב ת"ח
קרקוב, האיחוד הפולני-ליטאי
מקום קבורה פוליןפולין קרקוב, פולין
מקום פעילות האיחוד הפולני-ליטאיהאיחוד הפולני-ליטאי האיחוד הפולני-ליטאי
תחומי עיסוק פרשנות התורה, פרשן תלמוד, פוסק
רבותיו יהושע וולק כ"ץ (בעל הסמ"ע)
תלמידיו רבי גרשון אשכנזי (בעל 'עבודת הגרשוני', אמנם מורו המובהק היה רבי מנחם מנדל קרוכמל)
חיבוריו מגיני שלמה, שו"ת פני יהושע (אסופת שאלות ותשובות משמו)

רבי יהושע העשיל (מכונה המגיני שלמה על שם ספרו, או הרב יהושע חריף, וילנה של"ח, לערך 1578 – קראקא כ"ז מנחם אב ת"ח, 1648) היה מרבני פולין וליטא.

ביוגרפיה

מצבת קברו בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב. בסמוך אליו נקבר מאוחר יותר רבי העשיל מקראקא

נולד בווילנה לרבי יוסף בנו של ר' שמשון אחי מהר"ל מפראג. למד תורה מחכמי וילנה וכן בלובלין אצל המהר"ם לובלין ורבי שמעון וולף אוירבך. בנערותו נסע לפשמישל ולמד מפי רב העיר רבי שמואל בן רבי פייבוש מקראקא, כיהן ברבנות בפרמישלא בטיקטין בגרודנא ובלבוב בשנת ה'ת' עבר לכהן כראש ישיבה ורב בקראקא במקומו של רבי נתן נטע שפירא בעל "מגלה עמוקות", ושם נקבר, בבית הקברות היהודי העתיק. נודע כחריף מופלא.

בין תלמידיו הרבים היו רבי שבתי כהן ('הש"ך'), רבי גרשון אשכנזי בעל "עבודת הגרשוני", רבי מנחם מנדל אוירבך בעל "עטרת זקנים" ורבי אריה לייב "הארוך" מקראקא.

הרב יהושע חיבר ספר שנקרא "מגיני שלמה" המגן על רש"י מקושיות התוספות. בהקדמתו כתב כי רש"י נגלה אליו בחלום והודה לו על כך. כן כתב גם ספר בקבלה, ביאור על ספרו של הרמ"ע מפאנו "עשרה מאמרות".

לאחר פטירתו יצאה לאור באמסטרדם אסופה של שאלות ותשובות בשם "פני יהושע", בידי נכד המחבר וקרוביו,[1] בדומה לשם ספר החידושים הנודע פני יהושע של נינו, הרב יעקב יהושע פאלק,[2] שנקרא על שמו (השם יעקב נוסף לו מאוחר יותר עקב מחלה).

דרכו בהלכה

דרכו בפסיקת ההלכה הייתה להתבסס בעיקר על דברי התלמוד והפוסקים הראשונים, מקורות אלו היו לחם חוקו, אף שנהג להסתמך גם על פסיקות האחרונים: השולחן ערוך והרמ"א, זאת שלא כגאונים אחרים מדור זה, ובהם רבו מהר"ם מלובלין שהתנגדו לספר השולחן ערוך. יחד עם זאת, במקום שהיה נראה לו אחר העיון שאין דברי השולחן ערוך נכונים לפי הדין לא היסס לחלוק על דבריהם. בדבריו לידידו הרב שמואל זיינהוויל, אב"ד ניאסוויז', שתמה על שחלק על השולחן ערוך, השיב לו רבי יהושע: ”כי הלא ידעתי גם ידעתי כי אלמלי אמרה יהושע בן נון לא צייתא ליה לפי מנהג חכמי מדינתנו יצ"ו בדבר שנדפס בשלחן ערוך אין לשנות חס ושלום כתורת משה אפילו דברים המוכרחים מחוייבים לעייל פילא רבא בקופא זעירא דמחטא שלא להודות ח"ו לחכם אחד שחדש דבר... רחמנא ליצלן מהאי דעתא, ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות, ויפתח בדורו כשמואל בדורו... ומובטח אני בהגאון החסיד הבית יוסף זצללה"ה שלא ירע בעיניו”[3]. אף על הראשונים הוא חולק לעיתים, ובמקום אחד כתב על דברי התוספות: "לא יצאו דברים אלו מפי התוספות כלל אלא אחד מן המתחילין כתבן..."[4]

משפחתו

שושלת בית דוד: מכיוון שהיה מיוחס לרבינו תם וסבו רש"י, על פי עדותו, וספרו עסק במיוחד בכך, ומכיוון שרש"י מיוחס לדוד המלך דרך רבי יוחנן הסנדלר, הפך הרב יהושע העשיל לאחד מה"עוגנים" בעצי המשפחה של משפחות רבניות, על מנת לייחס עצמם לדוד.[5]

לדעת רוב חוקרי המשפחה כיום היו לו אחד עשר ילדים מאשתו היצל.[6][7]

אחת מבנותיו נישאה לרבי אברהם הלוי ומהם נולדה מרים אמו של הפני יהושע. אחיו רבי מרדכי, כיהן ברבנות ובראשות ישיבה בטומשוב ונרצח בפרעות ת"ח ות"ט.

קישורים חיצוניים

מכתביו

לקריאה נוספת

שמואל אבא הורודצקי, שלש מאות שנה של יהדות פולין (הוצאת דביר, תל אביב, תש"ו): "רבי יהושע בר' יוסף", עמודים 86-92.

הערות שוליים

  1. ^ הרב יהושע בן יוסף, פני יהושע, שנת ה'תע"ה 1917, באתר היברובוקס הקדמת המאסף, חתנו של נכד המחבר
  2. ^ כפילות שם הספרים גרם לבלבול רב בקרב רושמי עצי משפחה. ר' לדוגמה דיון באתר הגנאלוגיה Geni ושם מקורות רבים בעניין קרבתם המשפחתית
  3. ^ שו"ת פני יהושע חלק ב סימן נב
  4. ^ שו"ת פני יהושע או"ח סימן ד
  5. ^ משפחת מרגליות (רבי אפרים זלמן), יפה, פרנקל תאומים, רוקח (רבי אלעזר בעל "מעשה רוקח", ואחריו אדמורי בעלז), כ"ץ (רבי נפתלי בעל ה"סמיכת חכמים"), כהנא-שפירא, משפחת כהנא הלר (קצות החושן וקונטרס הספקות) ועוד.
  6. ^ שלמה אנגלרד - שיבושים במגילות יוחסין צפונות ניסן ה'תשנ"א
  7. ^ תולדות הפני יהושע, ירחון הפלס שנה ב
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0