רבי משה ברגמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רב מקובל
רבי משה ברגמן
רבי משה ברגמן ראש ישיבת רשב"י
לידה 20 בפברואר 1909
כ"ט שבט תרס"ט
ירושלים העתיקה
פטירה 21 בדצמבר 1977 (בגיל 68)
י"א בטבת תשל"ח
בני ברק
מקום קבורה הר הזיתים
מקום מגורים ירושלים, מירון, בני ברק
חיבוריו זיבולא בתרייתא, עתיר פומבי, גמלא ותיתורא
בת זוג ליבא רייזיל הרשלר
אב אליעזר
אם צביה זלאטע ליברזאהן
צאצאים רבי מאיר צבי ברגמן, צביה זלאטע גולדמן, אסתר דנציגר,
חתנים רבי ישראל צבי יאיר דנציגר, רבי יעקב גולדמן מזוויהל
ראש ישיבת רשב"י
רב בית הכנסת זהרי חמה
מייסד ומנהל תלמוד תורה ביהוד
ראש ישיבת בני עקיבא במירון

הרב משה ברגמן (תרס"ט, 1909 - י"א בטבת תשל"ח, 21 בדצמבר 1977) היה ראש ישיבת בני עקיבא מירון במירון, ולאחר מכן ראש ישיבת רשב"י בבני ברק.

קורותיו

נולד בירושלים, בן הרב אליעזר ברגמן, מצאצאי הרבנים רבי אליעזר ברגמן, רבי משה נחום ולנשטיין ורבי נחום לעווי. למד בישיבת עץ חיים. נישא לאלטא ליבא רייזיל, בתו של רבי יונה זאב הרשלר מירושלים, ולאחר שנפטרה ממחלת הטיפוס בשנת 1937, נישא בשנית לרחל (נפטרה ניסן תשי"ז). לאחר פטירתה נישא בשלישית לשרה וויץ.

לאחר נישואיו עסק בהפצת תורה ובארגון שיעורי תורה לבעלי בתים בירושלים. בשנות ה-30 וה-40 כיהן כרב בבתי כנסת שונים בירושלים, ובהם בית הכנסת זהרי חמה[1].

בשנת תרצ"ח (1938) התמנה ל"שומר תקנות" של החברה קדישא הכללית של "כוללות האשכנזים" בירושלים. בעקבות זאת פרסם, בשנת תש"א, את ספרו "זיבולא בתרייתא", העוסק בדיני קבורה לפי מנהג ירושלים. הספר זכה להסכמתם של רבני ירושלים, ובהם רבי שמשון אהרון פולנסקי ורבי זליג ראובן בנגיס.

לאחר קום המדינה ייסד את התלמוד תורה ביהוד.

תקופת מירון

בשנות ה-50 התמסר ללימוד תורת הקבלה ולשם כך התיישב במירון ואז נרתם להקמת ישיבה במקום, כשהוא עובר בין המעברות וישובי העולים ומזמין אותם ללמוד בישיבתו. היה מספק לתלמידיו לינה ומזון ודואג ליתומים ולמעוטי היכולת [2].

מודעה של ישיבת מירון בעיתון הצופה, על שיעורו של הרב ברגמן ביום ראש השנה תש"כ לפני התקיעות

כשרבו התלמידים, פנה אל הגבאים של "ישיבת בר יוחאי" העתיקה, וביקש מהם לאפשר לו לשפץ את חורבות בניין הישיבה לצורך הרחבתה, ובהסכמתם חידש את הבניין שנהרס רובו ככולו בידי הערבים, לפני קום המדינה, ובנה את הבנין מהמסד ועד הטפחות.[3] רבי משה סיפק לתלמידיו מקומות לינה ושלוש סעודות בכל יום, למען ישבו וילמדו תורה בשקידה באין מפריע. משנודע לו כי ישנם תלמידים בישיבה אשר יתומים מאב או מאם, החל לדאוג גם לצורכי הלבשת התלמידים וסיפק כל מחסורם. כדי לאפשר לתלמידים, אשר יד הוריהם לא הייתה משגת כדי לתמוך בהם בעתיד, דאגה הנהלת הישיבה להנהיג בין כתליה שיעורים במלאכת השחיטה והסופרות, וכן חייטות, פקידות, תיקון חשמל וטבחות[4]. לאחר מאבק משפטי מול ההקדש הספרדי, נאלצה הישיבה לעמוד תחת חסות מרכז ישיבות בני עקיבא[5]. לאחר שבשנת תשכ"ז השתנו צורכי האזור ודרישות התלמידים, ובהתאם גם הישיבה שינתה את פניה והפכה להיות ישיבה טכנולוגית, ומגמות הלימוד היו מסגרות ומכונאות רכב, עזב הרב ברגמן את הכפר ועבר להתגורר בבני ברק, בה הקים את ישיבתו, ישיבת רשב"י.

נפטר בשנת תשל"ח ונקבר בהר הזיתים בירושלים.

משפחתו

בניו (מאשתו הראשונה) הם:

בנותיו (מאשתו השנייה):

ספריו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בנימין מפתח תקווה, תולדות ושורשים - עצי משפחה: הרב משה ברגמן ראש ישיבת הרשב"י, באתר תולדות ושורשים - עצי משפחה, ‏יום שני, 24 בדצמבר 2012
  2. ^ מנהרת הזמן - ישיבה בהרי מירון, באתר www.yba.org.il
  3. ^ על פי עדותו בהקדמתו לספרו 'עתיר פומבי' בני ברק תשל"ג
  4. ^ תולדות ישיבת מירון, באתר ישיבת בני עקיבא מירון
  5. ^ יום אחד במירון, באתר דרשו, ‏2018-05-10
  6. ^ משה ויסברג, הכירו את הממשיך: הרבי החדש מזוועהיל ארה"ב • פרופיל, באתר בחדרי חרדים, 24 ביולי 2017
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0