רבי יוסף בן שלום אשכנזי

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי יוסף בן שלום אשכנזי מכונה גם רבי יוסף הארוך - מקובל, כנראה מפרשני ספר יצירה, ומחשובי המשפיעים על הפרשנות הקבלית הן בתנועת השבתאות והן אצל מקובלים שונים שבאו אחריהם - תלמידי הגאון מווילנא ותלמידי המגיד ממזריטש.

יוסף אשכנזי היה תלמיד רבינו יהושע אבן שועיב תלמידו של הרשב"א - כלומר שפעל בסביבת ה'ף' (1320). התווכח עם המומר אבנר מבורגוס, וכן השתתף בפולמוס של בני דורו על המקום הראוי לפילוסופיה ביהדות. היה מראשוני הכותבים בהרחבה על גלגול נשמות בספרות היהודית.

יהודה ליבס מציין אותו כמועמד סביר להשתתפות בחוג שחיבר את ספר הזוהר.[1]

ספריו

רבי יוסף הארוך כתב ספרים רבים, שרובם אבדו.

הוא הרבה לצטט ממורו, רבנו יהושע בן שועיב, אשר הושפע רבות מרבי משה בן נחמן ומרבי אברהם אבן עזרא, מספר הכוזרי של רבי יהודה הלוי, וחובות הלבבות של רבנו בחיי אבן פקודה. מורו זה עסק גם בפילוסופיה, וכתב פירושים על מורה נבוכים של הרמב"ם, ופירושיו לגבי שמות הקב"ה לפי ספר זה, ולגבי פירוש ההגשמות ותיאורי הגוף בנבואות, אף הם השפיעו על כתבי הרב אשכנזי.[2]

הידוע מבין ספריו הוא פירוש ספר יצירה. ספר זה הוא בעל מגמה אנתרופומורפית, בה מתארים איברי האל, ואת מעשי האל בדמות דמויות שונות המזוהות עם האל. בעקבות מגמות אלו, היו מספר מקובלים שדרשו להימנע מעיסוק בספר זה.[3] במאה השש-עשרה, הרב חיים ויטאל תלמיד האר"י סמך על כתביו, ואמר רק שיש צורך לפרשם ולהבינם באופן אלגורי.[4] בהמשך, ובעקבות הדפסת הפירוש יחד עם ספר יצירה בוורשה (תרמ"ד) עלה השימוש בפירוש זה. דוגמה לדבר הוא רבי ישראל מקוז'ניץ המצטט בספרו נר ישראל מפירוש זה. בפירושו השתמש באות סמ"ך כמסמנת את הספרה אפס, ועל פיה פירש גימטריות באופן חדשני, כשהאותיות מהוות ספרות במספר.

ספרו פירוש על ספר בראשית - למעשה פירוש על בראשית רבה, יצא בהוצאה מדעית, כולל הקדמה והערות של פרופ' משה חלמיש בהוצאת מאגנס של האוניברסיטה העברית. הספר שימש בפולמוס של בני דורו בעניין מקומה של הפילוסופיה היוונית ובייחוד זו של אפלטון המובאת בכתבי אריסטו. בספר גם הוצגה לראשונה משנתו בנושא גלגולי נשמות, שהיא חלק משולב ומאוחד עם גלגולי תופעות ורעיונות (גלגולי מזלות וגלגולי אותיות)[5]

ספרים נוספים שכתב:

  • ספר העדות - הודפס בתוך 'לקוטים בקבלה ופלוסופיה'. היותו מחבר הספר היה בגדר השערה.
  • פירוש הבהיר על ספר הבהיר. בספרו זה הפנה לפירושיו על פרשת בראשית, וכן הרבה לצטט מרבו - רבי יהושע אבן שועיב. רוב הפרטים על חייו ידועים מתוך הכתוב בספר זה.
  • פירוש ספר תהלים - שרידים מפירוש זה נדפסו על ידי משה חלמיש[6].
  • ג' אגרות - כתב ויכוח עם המומר אבנר מבורגוס - רק תיאורו מצוי כיום בידינו.

זיהוי שמו

ספרו פירוש על ספר יצירה נתפרסם במהלך הדורות בלא שם מחברו. הספר היה מיוחס ל'ראב"ד' - אך היה ידוע שאין זה הראב"ד מפרשו של הרמב"ם וזקן דורו, ואף לא הראב"ד מנרבונה, שפעלו באותה תקופה (סביבות ד'תת"ק - 1140). הרב חיים ויטאל העיד על הספר שנכתב בידי רב 'אשכנזי' לא ידוע. הרמ"ק היה הראשון שזיהה את מחבר הספר עם רבי יוסף הארוך.[7] אף גרשם שלום הסכים לקביעה זו.[8] עם השנים נתברר גם שם אביו ופרטים נוספים לגביו.

לקריאה נוספת

גרשם שלום, המחבר האמתי של פירוש ספר יצירה המיוחס להראב"ד וספריו, בתוך: קריית ספר, ד (תרפז-תרפח), עמ' 286-302

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. יהודה ליבס, "כיצד נתחבר ספר הזוהר", עמ' 15-18 המאמר להורדה
  2. על רבנו יהושע אבן שועיב באנציקלופדיה יהודית דעת
  3. אגרת חמודות לרבי אליהו חיים בן בנימין
  4. הקדמת מהרח"ו לספרו עץ חיים: גם פירוש ספר יצירה שמכונה בשם הראב"ד זכרו לברכה - עם היות שחברו חכם אחד אשכנזי ואינם דברי הראב"ד עם כל זה דבריו אמיתיים, וגם הם סתומים ונעלמים.
  5. מהדורה ראשונה של ספר זה נקראה: 'פירוש קבלי לבראשית רבה (פרשות א - כט)', יוסף בן שלום אשכנזי, 297 עמוד, ה'תשמ"ד (1984)
  6. משה חלמיש, שרידים מפירושי תהלים לר’ יוסף בן שלום אשכנזי, דעת 10 (תשמג) 57-70.
  7. רבי משה קורדובירו, פרדס רימונים (שער הנתיבות, פרק א). דבריו הוזכרו גם בספר שם הגדולים להחיד"א (מערכת ספרים אות ק קונטרס אחרון [א] קבלה) יחד עם דעות נוספות
  8. במאמרו 'השבתאות וגבולות הדת', יהודה ליבס דן בין היתר במקורותיו של פירוש זה על ספר יצירה. מקור הספר נתגלה על פי הערות בכרטסת הספרייה הלאומית של פריז וספריית המוזיאון הבריטי בלונדון.