רבי משה די לאון

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פסל של רבי משה רבי משה די לאון בעיר גוודלחרה בספרד

רבי משה בן רבי שם טוב די לאון (1240 ה'א' ללוח העברי ?[1] -ה'ס"ה 1305) היה מקובל ספרדי שהפיץ לראשונה את ספר הזוהר, החיבור החשוב ביותר בתורת הקבלה. חיבור זה יוחס על ידו לתנא רבי שמעון בר יוחאי. טענה זו הייתה בסיס לפולמוס בדורו ובדורות שאחריו, בין הוגים, חוקרים ורבנים שראו ברבי משה די ליאון את מחברו הבלעדי של הספר, לבין אלו ששללו אפשרות זו. החל מהמאה ה-16 התקבל ייחוסו של הזוהר לרשב"י בעולם היהודי וכך הוא מקובל ברוב היהדות האורתודוקסית כיום.

חייו

שנת לידתו, שאינה ידועה בוודאות, הוערכה על ידי גרשום שלום. ככל הנראה נולד בעיר לאון, ומכאן שמו (ייתכן גם שנולד בגוודלחרה והשם בא לו בירושה מאביו). בין השנים ה'מ"ו (1286) ועד ה'נ"ג (1293), חי ופעל בעיר גוודלחרה, הנקראת בכתביו בשמה הערבי המקורי דאז "ואד אל-חג'ארה". לאחר מכן עבר לעיר ויאדוליד, ולאחר מכן לאווילה. הוא נפטר בפתאומיות בארבלו בדרך לביתו.

עדות בודדת עליו בצעירותו מצויה בכתב יד של מורה הנבוכים לרמב"ם שתורגם והועתק בשנת 1264 עבור "המשכיל ר' רבי משה רבי משה די לאון". מכאן שכבר בגיל 24 קרא ספרי פילוסופיה יהודית, נחשב לרב ומשכיל ידוע ואף היה בעל אמצעים - כיוון שהיה בידו לשלם עבור תרגום והעתקה אישית.

רבי משה די לאון למד אצל מקובלים נודעים בספרד, כרבי טודרוס בן יוסף אבולעפיה ורבי יוסף ג'יקטיליה, וכתב מספר חיבורים בקבלה. בין חיבוריו נדפסו רק "ספר הנפש החכמה" ו"ספר שקל הקודש". חיבורים נוספים נותרו בכתבי יד; המוכרים שבהם הם "ספר הרמון" ו"משכן העדות".

בהמשך חייו נודע כמגלה ספר הזוהר (שנכתב לדבריו על ידי רבי שמעון בר יוחאי במאה השנייה לספירה), וכמעתיק כתב היד שלו. בנוסף, עשה נפשות בקהילות ספרד ללימוד הספר בקרב חוגי מקובלים.

רמד"ל וספר הזוהר

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חיבור ספר הזוהר

לפי עדותו של החכם הארץ-ישראלי יצחק דמן עכו, שהסתמך על עדות של אשתו של רבי משה די לאון, ספר הזוהר לא "התגלה" על ידי רבי משה רבי משה די לאון, ולא הועתק על ידו, אלא נכתב "ממוחו ומליבו". וכך אמרה אשת ר' משה, לדברי ר' יצחק דמן עכו:

כה יעשה לי אלוהים וכה יוסיף אם מעולם ספר זה [כלומר ספר קדמון] היה עם אישי, אבל מראשו ולבו מדעתו ושכלו כתב כל מה שכתב. ואומרה לו בראותי אותו כותב מבלעדי דבר לפניו: מדוע תאמר שאתה מעתיק מספר ואתה אין לך ספר רק מראשך אתה כותב, הלא נאה לך לאמר כי משכלך אתה כותב ויותר כבוד יהיה לך. ויען אלי ויאמר: אילו אודיע להם סודי זה שמשכלי אני כותב לא ישגיחו בדברי ולא יתנו בעבורם פרוטה, כי יאמרו כי מלבו הוא בודה אותם, אבל עתה כאשר ישמעו שמתוך ספר הזוהר אשר חיבר רשב"י ברוח הקודש אני מעתיקם, יקנו אותם בדמים יקרים [בכסף רב] כאשר עיניך רואות.

ישעיה תשבי, משנת הזוהר עמוד 30

עם זאת, מספריו המאוחרים של ר' יצחק ניכר כי בסופו של דבר השתכנע בקדמותו של ספר הזוהר. אין לדעת מה הניע אותו להשתכנע בכך, הואיל והאיגרת בה תיאר את פרטי מסעו לספרד נקטעת בדיוק בשלב שבו עומד ר' יצחק לתאר זאת.

במשך מאות השנים שחלפו, ובמיוחד לאחר הדפסתו במאה ה-16, כמעט ולא ערערו על מקורו הקדום. עם זאת, רבים מהמלומדים היהודים (ביניהם בולט ר' אליהו דלמדיגו בספרו "בחינת הדת") הסכימו לראות את רבי משה רבי משה די לאון כמקבץ תעודות נפרדות שונות בהן התפרסם החיבור הקדום. הגדיל לעשות רבי יעקב עמדן בספרו "מטפחת סופרים" (אלטונא תקכ"ח), שערער על קדמותם של חלקים מספר הזוהר כחלק ממאבקו בשבתאות ואף טען כי ייתכן ונתחברו חלקים מהזוהר על ידי ר' רבי משה רבי משה די לאון או על ידי אדם אחר מבני דורו.


אחד המתנגדים הבולטים למחקר זה היה רבי דוד לוריא, שחיבר חיבור בשם "קדמות ספר הזוהר", בו ניסה להתמודד עם הטענות לפיהן רבי משה די לאון הוא שחיבר את ספר הזוהר.


ספריו של רבי משה רבי משה די לאון

בדפוס

כתבי יד

  • ספר הרימון, מהדורת צילום: Atlanta, Go. Scholars Press, 1988
  • אסי פרבר-גינת (מהדירה) ודניאל אברמס (עורך), פירוש המרכבה, מהדורת פקסימיליה לוס אנג’לס : CHERUB PRESS, תשנ"ח 1998
  • שושן העדות
  • ספר פרדס (חיבור אבוד)

ראו גם


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. Gershom Scholem, Major Trends In Jewish Mysticism p. 190


שגיאת לואה ביחידה יחידה:בקרת_זהויות בשורה 352: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0