רבי יוסף זונדל הוטנר
 | |
| הרב יוסף זונדל הוטנר | |
| לידה |
1846 תר"ו |
|---|---|
| פטירה |
1919 (בגיל 73 בערך) כ"ז בשבט תרע"ט |
| מקום פעילות | איישישוק - ליטא |
| השתייכות | ליטאית |
| רבותיו | הנצי"ב מוולוז'ין |
| תלמידיו | הרב אברהם קלמנוביץ', הרב מרדכי דב איידלברג |
| חיבוריו | ביכורי יוסף, חבל יוסף ועוד |
הרב יוֹסֵף זוּנְדְל הוּטְנֶר (ידוע בכינויו: ר' זונדל איישישוקר; תר"ו, 1846 - כ"ז בשבט תרע"ט, 1919) היה רבה של איישישוק שבליטא.
קורות חייו
נולד ו בשנת תר"ה[1] וגדל בדווינסק (אז באימפריה הרוסית; כיום בלטביה) לרב חיים הוטנר מביאליסטוק. למד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידיו של הנצי"ב מוולוז'ין, שהיה קרוב משפחתו.
נישא בראשונה בשנות ה-60 של המאה ה-19. ולאחר נישואיו התגורר באוטיאן[2]. בשנת תר"ל (1870) מתה אשתו, ובאותה שנה נישא בשנית להנדל, בת ר' אריה לייב קרצ'מר מביאליסטוק. לאחר נישואיו התגורר בביאליסטוק ולמד שם עם הרב מאיר שמחה הכהן. ראשי קהילת דווינסק הציעו לרב הוטנר את כהונת הרבנות בעירם, אולם הוא סירב באמרו שהדבר יגרום לו לביטול תורה. לבסוף נבחר הרב מאיר שמחה כהן לרבה של דווינסק.
לימים נענה הרב יוסף זונדל לקבל עליו את עול הרבנות. בשנת תרמ"א (1881) התמנה כרב בעיר דרטשין, הסמוכה לסלונים, וכיהן בה שש עשרה שנה. בשנת תרנ"ז (1897) עבר לשמש כרבה של איישישוק שבפלך וילנה, שם כיהן במשך 22 שנה, עד לפטירתו בכ"ז שבט תרע"ט[3]. במלחמת העולם הראשונה התקרבה החזית לאיישישוק ורבים מבני העיר נמלטו מן האזור, אך הרב יוסף זונדל נשאר עם היהודים שנותרו במקום.
חיבר מספר ספרים על סוגיות התלמוד וכן על ארבעת חלקי השולחן ערוך.
נודע גם כצדיק ויהודים מליטא נהגו לנסוע להתברך מפיו. רבי מרדכי מאושמינא, שנחשב 'בעל מופת' ושימש גם הוא ככתובת לקבלת ברכות, היה שולח את הפונים אליו לרב הוטנר. כך נהג גם החפץ חיים אשר החשיב עצמו כתלמידו ואף נהג לבקש את ברכתו. כשהוציא את ספרו "ליקוטי הלכות" נטל החפץ חיים הסכמה מהרב הוטנר.
משפחתו
אשתו של הרב יוסף זונדל, הרבנית הנדל, הייתה בקיאה בהלכה, כמו גם בתנ"ך ובדקדוק. במקרים רבים הייתה משיבה על שאלות שהופנו לבעלה, באומרה שבשאלות מן השורה אף היא יכולה להשיב ואין צורך לבטל את הרב מלימודו. היא אף טיפלה בהוצאת ספריו. בשנת תרפ"ג[דרושה הבהרה], ארבע שנים לאחר מות בעלה, עזבה את איישישוק ועברה להתגורר במשך שנה בוורשה, ליד בנה, הרב יהודה לייב הוטנר. בשנת תרפ"ד[דרושה הבהרה] עלתה לארץ ישראל והתגוררה בירושלים. נפטרה ב-ו' בחשוון תרפ"ח[דרושה הבהרה] ונקברה בבית הקברות בהר הזיתים. אחותה, גיטל, נישאה לרב חיים אריה לייב מישקובסקי בנישואיו השניים.
- בניהם
- הרב יהודה לייב הוטנר, נישא לבת שבע סגל, בתו של הרב יהודה סגל, מרבני ורשה. לאחר חתונתו עבר לוורשה, עירו של חותנו, וכיהן בה כדיין ומו"ץ. בבעלותו היו בית דפוס ובית מסחר לספרים. נפטר בשנת תרפ"ז, 1927[4]. בנו הוא הרב יהושע הוטנר וחתנו הוא הרב צבי יהודה קוק.
- הרב נפתלי מנחם (הערץ מנדל) הוטנר, נישא לקריינא גולדה אפשטיין, אחותו של הרב משה מרדכי אפשטיין. כיהן כרב בטלושטש הסמוכה לוורשה, ולאחר פטירת אביו מילא את מקומו ברבנות באיישישוק. נפטר בשנת תרצ"ה, 1934. אחד מחתניו הוא הרב מאיר חדש, שכיהן כמשגיח ישיבת חברון. חתן נוסף הינו הרב זיסל חינסקי שחינך בת"ת שילה שנים רבות.
אחיו
- הרב אברהם יעקב הוטנר. בנו של ר' אברהם יעקב, הג"ר הלל כגן, היה משגיח בישיבת גרודנא אשדוד[5].
- אחותו נשואה לר' אליהו גורדון[5].
ספריו
- ביכורי יוסף – על סוגיות התלמוד. הספר יצא לאור מחדש בישראל עם הוספות מכתב ידו, ופרקים לתולדות חייו ובני משפחתו בשנת 2015.
ארבעה ספרים על ארבעת חלקי שולחן ערוך, שנקראו בשם כללי חבל יוסף:
- גנזי חיים - על שולחן ערוך אורח חיים
- אולם המשפט - על שולחן ערוך חושן משפט
- חדרי דעה – על שולחן ערוך יורה דעה
- חוקי העזרה על הלכות גיטין משולחן ערוך אבן העזר
מתלמידיו
- הרב אברהם קלמנוביץ' אב"ד טיקטין וראש ישיבת מיר בארצות הברית.
- הרב מרדכי דוב איידלברג אב"ד פלאצק
- ר' לייב בן החפץ חיים[6].
- ר' בן ציון איזנשטאט[7], שהיה רב שכונת בראנסוויל בניו יורק.
לקריאה נוספת
- הרב יהושע הוטנר, מבוא לספר אולם המשפט, ירושלים, תשל"א
- הקדמה לספר ביכורי יוסף, ירושלים, תשע"ה.
קישורים חיצוניים
- 'הוטנר, ר' יוסף־זונדל ב"ר חיים', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 42–43 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1240–1241).
הערות שוליים
