רבי יוסף מרימנוב
 | |||||
| לידה |
ו' בטבת תר"ד רימנוב | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | כ"ד בניסן תרע"ג (בגיל 69) | ||||
| מקום קבורה | רימנוב | ||||
| השתייכות | חסידות רימנוב | ||||
| אב | רבי צבי הירש מרימנוב | ||||
| |||||
רבי יוסף הכהן פרידמן (ו' בטבת תר"ד - כ"ד בניסן תרע"ג) היה בנו של רבי צבי הירש מרימנוב והאדמו"ר השלישי מחסידות רימנוב.
קורות חייו
נולד בשנת תר"ד כבן זקונים לרבי צבי הירש מרימנוב. לאחר שאביו נפטר בל' בחשוון תר"ז נישאה אמו עם רבי ישראל מרוז'ין ורבי יוסף גדל בביתו, ואף אימץ את שם משפחתו 'פרידמן'. לאחר פטירת רבי ישראל המשיך לגור בסדיגורה עם אמו אצל ממלא מקומו רבי אברהם יעקב פרידמן.
נשא את פריידא ממשפחת שור, אמה הייתה בת רבי אברהם מסקווירא בן רבי אהרן מטיטיוב בן רבי צבי מפינסק בן הבעש"ט.
אחר נישואיו ביקשו ממנו חסידי אביו שיבא למלא את מקומו ברימנוב אך הוא סירב. בשנת תרכ"ז ציווהו רבי אברהם יעקב מסדיגורה שיקבל את המינוי באמרו שאף על פי שרבי יוסף אינו רואה עצמו ראוי לשבת על כסא אביו, לאחר המינוי ישפיעו לו מן השמים בבת אחת כל המדריגות ויהיה ראוי לתפקיד.
נודע לבעל מופת ונסעו אליו מרחבי גליציה, והיה מחזיק מכספו את כל עניי העיר רימנוב[1].
בעת המחלוקת בין צאנז לסדיגורה סבל הרבה מהחסידים בעירו מאחר שרימנוב היא בגלילות צאנז[2].
אחד מחסידיו היה החוקר אהרן מרקוס.
נפטר בכ"ד בניסן תרע"ג, ונקבר באוהל אביו ברימנוב.
את מקומו מילא נכדו רבי יצחק פרידמן, ולאחר מלחמת העולם הראשונה שאז עבר לוינה, מילא מקומו גיסו רבי צבי חיים הורוביץ.
צאצאיו
- בתו היחידה מלכה, אשת רבי אשר ישעיה הורוביץ מחבר ספר 'מעדני מלך', בן רבי מאיר מדז'יקוב, ובזיווג שני אשת רבי ישראל שלום יוסף פרידמן מבוהוש, בניה נולדו מבעלה הראשון.
- בנה רבי צבי חיים מרימנוב, חתן האהבת ישראל מויז'ניץ, כיהן כרב העיר רימנוב וראש בית הדין, לאחר שגיסו רבי יצחק עזב את העיר מונה גם לאדמו"ר.
- בנה רבי אליעזר דוב בער, נשא את חיה בת רבי אביגדור שור (חתן רבי מרדכי זוסיא מטריסק הוצלוס חתן רבי יצחק פרידמן מבוהוש), ובן רבי אהרן שור חתן רבי יוסף מונזון חתן רבי ישראל מרוזין).
- בתה שרה דבורה אשת רבי יצחק פרידמן בן רבי ישראל פרידמן מסדיגורה.