רבי יצחק פרידמן (בוהוש)

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי יצחק פרידמן (ה' בכסלו תקצ"ה, 1834 - י' באלול תרנ"ו, 1896) היה האדמו"ר הראשון מבוהוש, נכדו של רבי ישראל מרוז'ין.

תולדותיו

בנם של בלומא רייזיל ורבי שלום יוסף פרידמן מסאדיגורה. אמו הייתה בתו של רבי דן מראדוויל נכדו של רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב וחתנו של רבי אברהם יהושע השיל מאפטא. אשתו שיינא רחל הייתה בתם של פסיה לאה (בת רבי משה לייב מסאסוב) ורבי דוד הגר מזבלטוב, בן רבי מנחם מנדל הגר מקוסוב.

אביו כיהן כממלא מקומו של אביו רבי ישראל מרוז'ין שנפטר בג' בחשוון תרי"א (1850) אך הוא נפטר עשרה חודשים אחריו. לאחר פטירתו ירשו אחיו, רבי אברהם יעקב. בהמשך שאר אחיו החלו לכהן באדמו"רות.

רבי יצחק, החל לכהן לאחר פטירת אביו במקביל לדודיו, כאשר היה בן 17. בהתחלה כיהן בפוטיק, אחוזת אדמו"רי רוז'ין. בשנת תרט"ז (1856) עבר רבי יצחק לאיזמאיל, שבדרום בסרביה ובתרכ"ו (1866) קבע את מושבו בעיירה בוהוש, במולדובה. לאחר שהתיישב בבוהוש, הפכה זו למרכז חסידי גדול ואלפי חסידים היו פוקדים אותה. רבות מסופר על ראיית הנולד שלו.

קהילה של חסידיו התיישבה בשליחותו בצפת[1], ודוד שוב, פורץ הדרך של העלייה הראשונה, היה מחסידיו ויצא לדרך עם ברכתו, וכך גם רבים ממייסדי ראש פינה וזכרון יעקב.

ילדיו

הערות שוליים

  1. זלמן שזר,הבאהושי האחרון בצפת בתוך כוכבי בוקר, הוצאת דבר ועם עובד, תש"י
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0