חסידות בוהוש
חסידות בוהוש היא חצר חסידית, ענף של בית רוז'ין. תחילתה של החסידות בעיירה בוהוש ברומניה, וכיום מרכזה בישראל. מייסד השושלת היה רבי יצחק פרידמן. במשך השתלשלות הדורות התאחדו אל תוך אל החסידות גם חצרות שפיקוב ופשקאן, האדמו"ר הנוכחי הוא רבי יעקב מנדל פרידמן.
דור ראשון
רבי יצחק פרידמן (ה' בכסלו תקצ"ה, 1834 - י' באלול תרנ"ו, 1896), נכדו של מייסד חסידות רוז'ין רבי ישראל מרוז'ין, היה בנם של בלומא רייזיל ורבי שלום יוסף פרידמן מסאדיגורה. לאחר פטירת אביו, בשנת תרי"א (1951), כאשר היה בן 17, החל לכהן באדמו"רות בפוטיק, אחוזת אדמו"רי רוז'ין. אשתו שיינא רחל הייתה בתם של פסיה לאה (בת רבי משה לייב מסאסוב) ורבי דוד הגר מזבלטוב (בן רבי מנחם מנדל הגר מקוסוב).
בתרט"ז (1856) עבר רבי יצחק לאיזמאיל, שבדרום בסרביה ובתרכ"ו (1866) קבע את מושבו בעיירה בוהוש, בקרבת העיר בקאו ברומניה. לאחר שהתיישב בבוהוש, הפכה זו למרכז חסידי גדול ואלפי חסידים היו פוקדים אותה.
דור שני
בניו של רבי יצחק פרידמן מבוהוש:
- רבי ישראל שלום יוסף פרידמן, בנו הבכור וממלא מקומו בבוהוש. מאמריו כונסו בספר "פאר ישראל". נולד בפוטיק בשנת תרכ"ג, נשא את מלכה בת רבי משה אברהם מראשקוב ובשנית למלכה בתו של רבי יוסף מרימנוב. נפטר בכ"ג בניסן תרפ"ג.
- רבי דוד פרידמן, נסתלק בצעירותו בחיי אביו. בזיווג ראשון היה חתן דודו רבי אברהם יהושע העשיל ממז'יבוז' (חתן רבי שלום יוסף מסאדיגורה). בניו היו רבי מנחם מנדל פרידמן חתן דודו רבי ישראל שלום יוסף והאדמו"ר השלישי מבוהוש, רבי שלום יוסף משפיקוב וישראל שנפטר בילדותו. בזיווג שני נשא רבי דוד את בתו של רבי אפרים מרגליות ממציוב, חתן רבי אברהם המגיד מטריסק. בתו מזיווג זה נישאה לרבי חיים אהרן פרידמן בנו של רבי ישראל מטשורטשקוב.
- רבי אברהם יהושע העשיל פרידמן, ייסד חצר חסידית באדז'וד (רומ').
- רבי משה יהודה לייב פרידמן, ייסד חצר חסידית בפאשקאן. בנו היה רבי יעקב דוד פרידמן שעלה לארץ והתיישב ביפו ונפטר ב-1955 בגיל 64. כינס את דברי תורתו של אביו לספר "ברכת משה", והוסיף בסוף הספר את דברי תורתו שלו. בנו של רבי יעקב דוד רבי ישראל שלום יוסף פנחס היה חתנו של רבי יצחק השני מבוהוש ולא שימש באדמו"רות.
- רבי יעקב פרידמן, בעל ה"אהלי יעקב", חתנו וממלא מקומו של רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין.
דור שלישי
לאדמו"ר רבי ישראל שלום יוסף פרידמן היו רק בנות, ומשום כך אחרי פטירתו הוכתרו על פי צוואתו לממלאי מקומו שניים מחתניו שהיו אף נכדי אביו: רבי מנחם מנדל פרידמן (בנו של רבי דוד בן רבי יצחק האדמו"ר הראשון) ורבי דוד טברסקי (בן רבי מרדכי זוסיא מטריסק-הוצלאס-יאס חתן רבי יצחק האדמו"ר הראשון).
השניים הנהיגו יחד את החצר, קיבלו בצוותא את החסידים, וחתמו יחד על המכתבים שיצאו מן החצר. עוד קודם לכן, בין השנים 1916-1909, עמדו השניים בראש ישיבה בשם 'בית ישראל'. בישיבה למדו כ-100 תלמידים בחמש כיתות[1]. רבי דוד נפטר בכ"א בכסלו תרצ"ד. רבי מנדל נפטר בי"א בתשרי תש"ג. חתנו של רבי מנדל, רבי יצחק פרידמן, מילא את מקומו.
דור רביעי
לאחר פטירת רבי מנדל, המשיך את שושלת בוהוש חתנו רבי יצחק פרידמן מבוהוש-שפיקוב. רבי יצחק היה בנו של רבי שלום יוסף מבוהוש-שפיקוב, אחיו של רבי מנדל. לפני כן הוא כיהן בשפיקוב ובבוקרשט כאדמו"ר משפיקוב. בשנת תש"ג החל גם למלא את מקום חמיו. בשנת תשי"א עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. בסוף ימיו עבר לבני ברק. נפטר בי"ד באב תשנ"ב.
דור חמישי
לרבי יצחק הייתה בת יחידה - שרה שליוותה אותו בכל מסעותיו עד לישראל והייתה יד ימינו, היא נישאה לקרוב משפחתה, רבי ישראל שלום יוסף פנחס פרידמן, בנו של רבי יעקב דוד מפשקאן, נכדו של רבי יצחק אבי שושלת בוהוש. בנם, רבי יעקב דוד מנדל לייב פרידמן ממלא את מקום סבו בבני ברק. נשוי להדסה רייזיל בתו של הרב יהושע השיל ברים, ראש ישיבת רוז'ין.
החסידות בארץ ישראל
האדמו"ר הראשון, רבי יצחק, עודד את חסידיו לעלות לארץ ישראל. אחריו גם בנו רבי ישראל שלום יוסף המשיך בדרך זו, ובזמנו היו ששה בתי כנסת של החסידות בארץ ישראל, בירושלים, בטבריה[2] וארבעה בצפת[3]. רבי יצחק השני מבוהוש שעלה לארץ ישראל התגורר בתל אביב שם פתח בית כנסת בשדרות רוטשילד. רבי יצחק גילה יחס אוהד למדינת ישראל ונהג ללכת ביום העצמאות לתפילת שחרית בבית הכנסת הגדול. בסוף ימיו, בשנת תשמ"ז עבר לבני ברק, שם נפתח מרכז החסידות, ברחוב חגי. בית הכנסת בתל אביב משמש כיום את בית המדרש באר מים חיים בראשות רבי אפרים דב טייטלבוים[4], האדמו"ר מהוסאקוב.
לאחר פטירת רבי יצחק פרידמן מהוסיאטין הצטרפו חלק מחסידיו לחסידות בוהוש. כמו כן רבים מחסידי בויאן היו מגיעים אליו בשנים שבין פטירת רבי מרדכי שלמה מבויאן למינויו של רבי נחום דב ברייאר, וחלקם הצטרפו לחסידות.
החסידות מונה כ-200 משפחות. לחסידות בית כנסת וישיבות בבני ברק ובתי כנסת בבית שמש, באחוזת ברכפלד ובירושלים. מלבד החסידים יש לחסידות מאות אוהדים בארץ ובעולם.
ישיבת בוהוש
ערך מורחב – ישיבת בוהוש
בשנת תשמ"ט פתח רבי יצחק בבני ברק את הישיבה לצעירים "אור שרגא יצחק". בשנת תשנ"ט הקים רבי יעקב דוד מנדל גם ישיבה גדולה של החסידות. בראשות הישיבות עמד רבי יהושע השיל ברים.
גזע בוהוש-שפיקוב
- ערך מורחב – חסידות שפיקוב
רבי שלום יוסף (תרל"ז-י"ד באדר תר"פ), בנו של רבי דוד בנו של רבי יצחק הראשון בשושלת בוהוש כיהן אף הוא כאדמו"ר. היה חתן רבי מרדכי טברסקי משפיקוב והתגורר בשפיקוב אצל חותנו. לאחר פטירת סבו רבי יצחק החל לכהן כאדמו"ר בשפיקוב. היה האדמו"ר היחיד מבית רוז'ין שגר תחת השלטון הרוסי אחר מלחמת העולם הראשונה וכל חסידי רוז'ין ברוסיה הסתופפו אצלו. מילא את מקומו בנו רבי יצחק, שמילא אחר כך גם את מקום דודו וחותנו רבי מנדל מבוהוש.
בנו הבכור רבי דוד (תרנ"ח-כ"ז בחשוון תש"א) נרדף על ידי השלטון הרוסי ונאלץ להימלט, ואת מקום אביו תפס אחיו רבי יצחק. נישא לבת שבע בת רבי אהרן טברסקי מאזארניץ (בן רבי ברוך מאזרניץ בן רבי מנחם נחום מלויעב). שימש משנת תר"צ כאדמו"ר בפלויטש שברומניה. הואשם על ידי הרומנים שתומך ברוסים והוצא להורג. בהיותו במאסר עודד את האסירים היהודים וחיזק את אמונתם. בט"ז בתמוז תשכ"ט הועלה ארונו לארץ ישראל ונקבר בנחלת יצחק בחלקת אדמו"רי רוז'ין. בתו צפורה נישאה לרב ישראל חיים לבנון מחיפה, אביו של הרב דוד דב מירושלים דיין באשקלון.
גזע בוהוש-פשקאן
- ערך מורחב – חסידות פשקאן
אביו של האדמו"ר הנוכחי, רבי רבי ישראל שלום יוסף פנחס פרידמן היה בנו של האדמו"ר הארון לבית פשקאן שהייתה ענף של בית רוז'ין. תחילתה של החסידות בעיירה פשקאן ברומניה ומייסדה היה רבי משה יהודה לייב פרידמן שכונה "פֵּאשְקַנער", כיום אין חסידים המשתייכים לחצר זו אך הרב יעקב דוד מנדל לייב פרידמן האדמו"ר הנוכחי מבוהוש, נושא את שמה של השושלת בתוספת לשם החסידות - "בוהוש-פשקאן". כמו כן נשא את שם החסידות גם בן דודו הרב ישראל פרידמן בן-שלום חתנו של "האמרי-חיים" מויזניץ, שבערוב ימיו החל לנהוג כאדמו"ר, וכיום נוהג כך בנו הרב הושע פרידמן הלובש בגדי אדמו"רות ומנהל טישים במיוחד ביארצייט של ראשי חסידות רוז'ין.
שושלת בוהוש
מקראה:
| ענף אדמו"רי בוהוש | ענף אדמו"רי פשקאן | ענף אדמו"רי שפיקוב | |||||||||||||||||||
עץ שושלת כלל אדמור"י רוז'ין
| ענף אדמו"רי קופיטשניץ | ענף אדמו"רי בוהוש | ענף אדמו"רי פשקאן | ענף אדמו"רי בויאן | ענף אדמו"רי סדיגורה | ענף אדמו"רי שטפנשט | ענף אדמו"רי צ'ורטקוב | ענף אדמו"רי הוסיאטין | ענף אדמו"רי וסלוי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, החסידות ברומניה, סגולה, 1968
קישורים חיצוניים
- חסידות בוהוש, באתר Tog
- דוד תדהר (עורך), "האדמו"ר יצחק פרידמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יב (1962), עמ' 4082
- זכרונות מישיבת בית ישראל - בוהוש, בקובץ צפונות, אתר היברובוקס.
הערות שוליים
- ↑ מנחם מנדל ברייאר, הישיבות ברומניה, באתר "דעת", בתוך: מוסדות תורה באירופה בבנינם ובחורבנם, בעריכת שמואל קלמן מירסקי, הוצאת עגן, ניו יורק, תשט"ז, 1956.
- ↑ תמונה של חותמת בית המדרש בוהוש בטבריה, באתר בית המכירות בידספיריט.
- ↑ ז. שזר, 'כוכבי בוקר', תל אביב תש"י, עמוד 276.
- ↑ חתן המייסד רבי משה יצחק לופאוויטש מבוקרשט.
- ↑ לעץ המשפחה המורחב של כל אדמור"י בית רוז'ין ראו: עץ שושלת רוז'ין
- ↑ שימש באדמו"רות יחד עם גיסו רבי מנחם מנדל פרידמן מבוהוש
- ↑ בערוב ימיו החל לנהוג כאדמו"ר בשל היותו צאצא לאדמו"ר מפשקאן
| חצרות חסידיות | ||
|---|---|---|
| שושלת מייסדי החסידות | הבעל שם טוב, בנו רבי צבי ונכדיו רבי ברוך ממז'יבוז' ורבי משה חיים אפרים מסאדילקוב. המגיד ממעזריטש, בנו רבי אברהם המלאך, בנו רבי שלום שכנא מפראהביטש | |
| חסידויות במרחב הרוסי-ליטאי | בית צ'רנוביל: צ'רנוביל • קוריסטשוב • צ'ארקס • אוורוטש • מקארוב • טריסק • טולנא • סקווירא • רחמסטריווקה (זלטיפולי) • שפיקוב • מחנובקה • הורניסטייפול • מאלין-ראדומישל • ברזנה ♦ חסידות חב"ד: חב"ד ליובאוויטש • סטרשלה • קאפוסט • ליאדי • ניעז'ין ♦ בית קרלין-לכוביץ': קרלין • לודמיר • לעכוויטש • קוברין • סלונים • קוידנוב • קוברין-ביאליסטוק • פינסק-קרלין ♦ ברסלב • קוריץ-שיפיטובקה-סלאוויטא-זסלב • קרסנה • אוסטרהא • סטפין • נישכיז (אוסטילה, קובלה) • אניפולי • ליניץ-מונסטריץ' • סאווראן • אליק • וולעדניק • אמדור • פרוסקורוב • קמינקא-מיראפאל • רשקוב • קאשיווקא - דויד הורודוק • לובושוב-יאנוב | |
| חסידויות מזרח גליציה | בית רוז'ין: סדיגורה • צ'ורטקוב • הוסיאטין • בויאן • קופיטשניץ • אוז'ירן-בראדי • דרוהוביץ' ♦ בית זלוטשוב: יאמפולה • ראדוויל • זברז' • זוויהל (זליחוב) • קרמניץ • סקאליה ♦ בית פרמישלאן: פרמישלאן • קאליש • גלינא ♦ סאסוב (גזע רבי משה לייב) • אוזיראן-לשקביץ (גזע היושר דברי אמת) • סקאהל • יאריטשוב • סטרליסק • סטרטין • בעלזא (קארוב, סקאהל) • זידיטשויב-בורשטין • קומרנה • אלעסק-סטניסלב • סאסוב • ירוסלב • קמינקא • ברז'אן • בוטשאטש ('אשל אברהם') • סאמבור • נארול | |
| חסידויות מערב גליציה | ליז'נסק • רימנוב • דינוב • בלאז'וב • בית רופשיץ: רופשיץ • גלגוב • לינסק • מעליץ • דז'יקוב • בארנוב • רוזבדוב • סטוטשין ♦ בית צאנז: צאנז • שינאווא • קשאנוב • באבוב • גורליץ • ראצפרט • טשכויב • סטרופקוב • רודניק • ברדיוב • גריבוב • צאנז-קלויזנבורג • צאנז-ז'מיגראד • טשקאווע ♦ • דומברובה • וישניצא • פשעווראסק | |
| חסידויות פולין | אפטא-זינקוב-מז'יבוז' • בית קוז'ניץ: קוז'ניץ-מוגלניצא-גרודז'יסק • פיאסצנא • אוסטרובצא • לוקווע וולברוז' ♦ בית לובלין: שושלת החוזה מלובלין, חנטשין • פשדבורז' • אפטא-וואלברום-וודיסלב • רדומסק-קרימילוב • רדושיץ • קראקא (גזע ה'מאור ושמש') • חלם (רבי נטע) • קוזמיר-מודז'יץ • לעלוב • קארוב • חלם • לנטשנה • אוז'רוב • וויליפולי • ליפסק ♦ בית פשיסחה: ביאלא • פוריסוב-קאלושין ♦ בית וורקא: וורקא • אמשינוב (אופלה) • אלכסנדר • סטריקוב • ראדזימין • נדרזין - סקרנביץ ♦ בית איזביצא: איזביצה ראדזין • לובלין • מרקישוב ♦ בית קוצק: קוצק (פילוב-סוקולוב-לומאז') • גור • פני מנחם • טשכנוב • סוכטשוב • גוסטינין • פילץ ♦ נובומינסק • זיכלין • ויסקוט-קרושנוביץ | |
| חסידויות רומניה | בית רוז'ין: בוהוש • ליובה • שטפנשט • וסלוי • פשקאן • אדז'וד ♦ בית פרימישלאן-נדבורנה: פרמישלאן • נדבורנה • קרעטשניף • ביטשקוב • ראחוב • חוסט • נדבורנה באניה • פיטסבורג • בישטינא • סטרוז'ניץ (מאשלוי) • קליוולנד • טמשוואר-אראד • זוטשקא (סטאניסלב) • קאליש • ווערדאן ♦ בית קוסוב ויז'ניץ: קוסוב • רדוביץ • ויז'ניץ • מרכז חסידי ויז'ניץ • ויז'ניץ מונסי • סערט ויז'ניץ • דז'יקוב ויז'ניץ • אנטניא • ווישווה ♦ צ'רנוביץ'-דורוהוי (שושלת 'הבאר מים חיים') • שאץ • דעעש • פאלטישאן • בוצ'צ'ה-בוטושאן • סקולען • ריבניץ • בוקרשט | |
| חסידויות הונגריה | בית אויהל - סיגט: סיגט-סאטמאר (וואלווא, לימנוב, הוסאקוב, סארוואש) ♦ ליסקא • ספינקא • טאהש • קוסון • פאפא • קאליב • קרעסטיר • מונקאטש • קאפיש • נאסויד • ביקסאד • האדאס-מטסלקה • חבורת שומרי אמונים • ברגסז | |
| חסידויות ארץ ישראל | רבי אשר פריינד • ערלוי • אונגוואר • אשלג • זלוטשוב • מאקווא • דאראג • מטרסדורף • מישקולץ ♦ שומרי אמונים: שומרי אמונים • תולדות אהרן • תולדות אברהם יצחק • מבקשי אמונה ♦ חסידויות ירושלמיות: דושינסקיא • משכנות הרועים • קהל חסידי ירושלים ♦ חסידויות חדשות: • תורת חכם • נחלת יעקב • שבט הלוי | |
| חסידויות ארצות הברית | בוסטון • אונגוואר • וויען ♦ חסידויות חדשות: אמונת ישראל • תולדות יהודה סטוטשין • היכל התפילה • שערי תפילה | |
חסידות_בוהוש21933397Q2899042