רבי יחיאל היילפרין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יחיאל בן שלמה הַיְילְפְּרִין
שער ספרו סדר הדורות
שער ספרו סדר הדורות
לידה סביבות ה'ת"כ
פטירה סביבות ה'תק"ז
מקום קבורה מינסק
מקום פעילות מינסק
השתייכות ליטאים
תחומי עיסוק רב עיר ראש ישיבה
חיבוריו סדר הדורות, ספר הליקוטים, הכללים, ערכי הכינויים.
בת זוג רחל בת רבי יוסף משה

רבי יחיאל הַיְילְפְּרִיןכתיב היידי, שנהג בזמנו: היילפערין; כנראה ה'ת"כ, 1660ה'תק"ו, 1746) היה רב, ראש ישיבה והיסטוריון של תולדות ישראל. נודע בספרו "סדר הדורות".

תולדות חייו ומשפחתו

רבי יחיאל היילפרין היה בנו של רבי שלמה היילפרין,[1] שהיה רבן הראשי של הערים סוקולוב ולברטוב. מצד אמו או אביו[2] היה מצאצאי המהרש"ל, וב"סדר הדורות"[3] כותב המחבר כי בידו ספר יוחסין המונה את אבותיו דרך רש"י, עבור ברבי יוחנן הסנדלר ורבן גמליאל ועד דוד המלך.

היה רב בהְלוּסְק שבמחוז בּוֹבּרוּיְסְק ואף כתב את תקנות החברה קדישא המקומית, שנשמרו בכתב ידו.

מאז ה'תע"א (1711) ועד יום מותו היה רבה של מינסק וראש הישיבה שם. התפרסם בזכות ספרו "סדר הדורות", ספר היסטורי המבוסס על מקורות מסורתיים בלבד, אם כי היה ידוע גם כתלמיד חכם וכמקובל.

נקלע לחיכוכים עם רבי אריה ליב גינצבורג (ה'שאגת אריה'), מייסד הישיבה במינסק; המחלוקת פשתה בין התלמידים והשלום הושב על כנו רק עם עזיבתו של ה'שאגת אריה'.

בהתאם לצוואתו עברה רבנות מינסק לבנו משה, אב"ד דאלהינוב.[4]

בנו האחר, רבי ישעיה, היה אב"ד ויטקוב, ונכדו רבי משה, בנו של רבי ישעיה – אב"ד ברדיצ'ב. בן נוסף היה הרב יצחק אייזיק רבה של קאיידנוב הסמוכה למינסק. בנו של הרב יצחק אייזיק, היה הרב יהודה לייב, שהוציא לאור את ספרו של סבו, סדר הדורות.

חתניו היו, רבי יצחק רפפורט אב"ד לבוב ורוז'נאי, רבי משה אב"ד דובראוונא, רבי הלל ניימארק אב"ד סטרבין,[5] ועוד.

דרכו בלימוד והשקפותיו

  • שיטתו הלימודית הייתה פשטנית, מנוגדת לפלפול. על רקע זה נתגלעו סכסוכים בינו לבין השאגת אריה שכיהן כראש ישיבה במקביל אליו, ושעזב את מינסק לאחר המחלוקת.
  • האמין כי חשיבות רבה בקביעת ההלכה נודעת לידיעת תולדות התנאים והאמוראים, שכן לצורך זה יש לדעת מי היה הרב ומי התלמיד.
  • נמנע באופן עקרוני מלתת הסכמות על ספרים וחרג ממנהגו זה שלוש פעמים בלבד, לטובת הספרים עיר חומה, בית שער, ומגן האלף.

הערכת גדולי תקופתו

לרבי יחיאל שררה הערכה רבה על משנתו ופעלו בקרב רבני תקופתו. החיד"א כותב עליו תשבחות:

ובחלק התנאים ואמוראים הן הראנו את כחו בתלמוד ועוצם בקיאותו דכל רז לא אניס ליה וכו' הרגיל בו יכיר גדולתו כי הבבלי והירושלמי והמדרשים כמאן דמנח בכיסתיה. והקדמתו הארוכה והנוראה ותיקוני הש"ס שאחריה וחלק התנאים והאמוראים מבהילים את הרעיון מראות נפלאות ופלאי פלאות בקיאותו וחפש מחופש בכלהו ספרי דבי רב אשר היו עמו במחיצתו

"במערכת ספרים" - החיד"א

בנוסף, לאורך השנים, למעלה מעשרים רבנים כתבו הערות והרחבות על חיבורו המרכזי סדר הדורות. החל מהחיד"א ועד הרב חיים קנייבסקי[6].

אגדת המצבה

רנמ"ל סיפר שמצבתו שקעה באדמה והייתה מוזנחת כל כך, עד כי לא ניתן לקרוא את הכיתוב בבירור, עד שחודשה על ידי נדיב.[7]

האגדה מספרת שמצבתו שרדה למרות הריסת בית הקברות היהודי של מינסק בידי הממשלה הקומוניסטית, וכל הנוגעים בדבר ההריסה מתו מיתה חטופה, עד כי הוחלט לחדש את המצבה ולכתוב על גביה "ההיסטוריון המפורסם הלפרין",[8] לאחר מכן הנאצים השמידו את בית הקברות עד היסוד.


תקופת חייו של רבי יחיאל היילפרין על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

ספריו

מספריו שלא נדפסו, אבן הטועים, ספר דרוש, הגהות שולחן ערוך, הערות במסורת המקרא, חיבור על שולחן ערוך, ספר טעמים, ספר כללים בקבלה, ספר לקוטים גדול, ספר המספרים, מפתח לחושן משפט, פירוש על פרקי אבות, ושו"ת.

קישורים חיצוניים

כתביו

לקריאה נוספת

  • הקדמה לספר סדר הדורות מהדורת אור החיים.
  • הקדמה ל"ספר הליקוטים" מהדורת חברת אהבת שלום, 23-45, ירושלים תשס"ו.

הערות שוליים

  1. ^ בספריו מביאו כמה פעמים בסדר הדורות ערך אבא בר אבא, בספר הכללים ערך משה צז, חטאים קה, שבת מו ועוד
  2. ^ יש אומרים מאמו ויש אומרים מאביו ויש אומרים משניהם
  3. ^ בערך רבי יוחנן הסנדלר
  4. ^ קהילת מינסק, ישנם גירסאות בהם מסופר שהתגלה לאחר מותו וביקש שבנו יהיה הרב ולא בעל השאגת אריה
  5. ^ סבו של אפרים ניימארק
  6. ^ ראו בהרחבה: הערות לספר
  7. ^ רבי יחיאל (בן שלמה) הלפרין, בעל "סדר הדורות", "גדולי ישראל", שיחות לנוער 10, 12 (אלול תשכ"ו), 6, באתר היברובוקס.
  8. ^ דניאל פרסקי, מינסק שהייתה, כתב העת "דואר" שנה כ גיליון לה, כך גם סיפר הרב יצחק זילבר בספרו "להישאר יהודי" Могила Седер а-дорот (ברוסית)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0