רבי יחיאל מיכל אוירבך
| לידה |
ה'תקמ"ה אניפולי, אוקראינה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
כ"ו בסיון ה'תרט"ז (בגיל 71 בערך) קורימא, סלובקיה | ||||
| מקום מגורים | דינוביץ וקורימא | ||||
| רבותיו | אביו רבי צבי מנחם אוירבך, רבי ישראל מרוז'ין | ||||
| |||||
רבי יְחִיאֵל מִיכְל אוֹיֶרְבַּך (מכונה גם: רבי מיכל'ע מקורימא; ה'תקמ"ה – כ"ו בסיוון ה'תרט"ז) היה רב ואדמו"ר בדינוביץ ובקורימא, השלישי בשושלת אניפולי.
ביוגרפיה
נולד בשנת תקמ"ה לרבי צבי מנחם אוירבך מאניפולי (בן רבי זושא מאניפולי), ולסימא בתו של רבי דוב בער מאולינוב (בן רבי צבי בן הבעל שם טוב). נישא לביילא בתו של רבי יצחק הלברשטט (נינו של רבי יעקב עמדין). אב"ד קונסטנטין ישן. לאחר פטירת אביו בכ"ח בטבת ה'תקע"ד מונה לממלא מקומו כאב"ד דינוביץ[1].
היה תלמידו של רבי ישראל מרוז'ין, מסופר כי באביב שנת תקצ"ח שהה אצל תלמידו רבי יחיאל מיכל בדינוביץ, והקהילה שם זיהתה בין האורחים שני מוסרים (יהודים שהיו מלשינים לשלטון על העלמות מס בקרב הקהילה היהודית ועל חייבי-גיוס לא רשומים במפקד אוכלוסין) שרדפו אחר רבי ישראל מרוז'ין, כשספרו זאת לרבי יחיאל מיכל פקד לשפוך עליהם מים רותחים בשהותם במקוה ובכך הרגום. וכאשר נודע הדבר לשלטון הצאר נאסרו שניהם בעוון זה ושהו במאסרם כמעט שנתיים עד שנת ה'ת"ר אז הוברחו שניהם בעזרת שוחד ושכירי חרב מרוסיה, ולאחר מסע נדודים השתקעו שניהם באימפריה האוסטרו הונגרית כאשר רבי יחיאל מיכל פתח את חצרו בקורימא שבסלובקיה.
רבי יחיאל מיכל נפטר בכ"ו סיון תרט"ז בקורימא ושם נטמן.
משפחתו
- בנו רבי משולם זוסיא אוירבך רבה של טולמיץ', חתן רבי יעקב ישראל טברסקי מטשערקאס.
- חתנו רבי יצחק אלפנט מבוקין[2].
קישורים חיצוניים
- ראו אודותיו, בפורום היידי "אידישע וועלט פארומס".