רבי יעקב סקילי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי יעקב בן ר' חננאל סקילי (או: צקלי) היה מחכמי ספרד בסוף המאה הראשונה לאלף השישי (המאה ה-14), תלמידו של הרשב"א, ומחבר ספרי דרוש והלכה.

ביוגרפיה

שם משפחתו "סקלי" מציין את מוצאה מסיציליה, ולפי סברה אחרת זהו כינוי בשל השתייכותו למשפחת הכהנים כהן סקלי.

למד בספרד אצל הרשב"א, אותו הוא מצטט כ"מורי". כנראה לאחר מכן עבר לאזור המזרח התיכון, מאחר שכתבי היד של ספריו נמצאו בסוריה, פרס ותימן, והמחבר אף מציין (דרשה פ"א) ששניים מנהרות גן עדן (הפרת והחידקל) הם "בארצנו", בבל.

יש אומרים שהוא "יעקב בן רבי חננאל" המוזכר בשו"ת הרא"ש (כלל ח, יג), שערך (בשנת ה'ע"ח, 1318) הסכם עם חברו רבי חזקיה לעלות בתוך שנתיים לארץ ישראל ולגור בירושלים.

חיבוריו

  • תורת המנחה - שמונים ושש דרשות על התורה והמועדים. הספר כולל, לצד פירושים מקוריים של המחבר, לקט מדברי ראשונים שקדמו לו: מורה נבוכים, הרמב"ן, הרשב"א, "שערי אורה" לרבי יוסף ג'יקטיליה, "הגיון הנפש" לרבי אברהם ב"ר חייא הנשיא, "מלמד התלמידים" לר' יעקב ב"ר אבא מרי אנטולי, ו"מדרש דוד" לרבי דוד הנגיד, נכד הרמב"ם. דרשות אלו נאמרו בתחילה בשבתות בשעת המנחה, אחר הצהריים, ומכאן שם הספר.
    יצא לאור לראשונה באופן חלקי (על ספר ויקרא וחלק מספר שמות) בניו יורק תשי"ד, תחת השם "מנחת ביכורים", ובשלמותו מכת"י על ידי ר' ברוך אביגדור חפץ (צפת, תשנ"א, 1991), ושוב על ידי מכון אהבת שלום, ירושלים תש"ס, 2000), ממנה הגיע גם לפרויקט השו"ת.
כתב היד הגיע לידי החיד"א, והוא מזכירו בספרו "שם הגדולים" (ערך 'תורת המנחה') ובמקומות נוספים בכתביו.
המחבר מדגיש בדרשותיו כמה יסודות: "ושמתי מגמת פני בכל פרשה ופרשה לעורר על ידיעת אמיתת מציאות השם יתברך, ועל עניין צדיק ורע לו רשע וטוב לו, ושלימות הנפש וסודותיה, כי אלו השלושה הם שלשה עמודי עולם ועיקרי התורה ומכונותיה". החיבור נכתב לפני שנת ה' אלפים צ"ז (1337).
  • תלמוד תורה, או ילקוט תלמוד תורה - ליקוט מדרשי חז"ל על התורה בדומה לילקוט שמעוני, עודנו בכתבי יד, והחלק על ספר שמות חסר. לשם כתיבתו נדד בארצות שונות וריכז מאות ספרים. כתיבתו הסתיימה בו' בתשרי ה'צ"ז (1337). כתב היד סייע בשחזור קטעים ממדרש "ילמדנו".
    בשנת תשס"ה, יצא לאור ההקדמה לספר, והחלק של פרשת במדבר, ע"פ כתבי-יד, על ידי עידן דשא, כנספח ל-"ילקוט מדרשים", חלק ג'.
    בשנת תשפ"ב, ההקדמה לספר, והחלק של פרשת בראשית ופרשת נח, יצאו לאור ע"פ כתבי-יד, על ידי ע' דשא. כספר בפני עצמו.
  • ספר היחס - בספר יוחסין מוזכר "ספר היחס שחבר אותו ר' יעקב סיקלי, שמזכיר כל עיר וכפר מארץ ישראל ומי קבור שם". ספר זה אינו מצוי כיום.
  • הלכות ארץ ישראל - אפרים קופפר מייחס לר' יעקב סקילי את הספר, שיש שייחסו אותו בטעות לרבי יעקב בעל הטורים. הספר כולל הדרכות הלכתיות ומוסריות לעולים לארץ ישראל, ובו חידושים חשובים בהלכות הארץ. כך, למשל, קובע המחבר שאם תהיה עיר בארץ ישראל (בגבול "עולי מצרים") המיוחדת למגורי יהודים ואין עליהם אימת מלך גוי העלול לגרש אותם, יהיה אותו מקום חייב בתרומות ומעשרות מן התורה, ללא צורך בפעולת קידוש מיוחדת.
בין השאר, המחבר תומך בחידוש הסנהדרין, כניסה להר הבית, עבודת הקרבנות ועשיית פרה אדומה.
  • ספרים נוספים שהזכיר בהקדמת "ילקוט תלמוד תורה" ואינם בידינו: "גלות הכותרות", תפילה בנוסח קבלי, ו"יין המשומר בענביו", כנראה גם כן על פי תורת הסוד.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0