רבי משה יהודה לייב טברסקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי משה יהודה לייב טברסקי
לידה תרל"ג
טולנה
פטירה כ' בתמוז תרצ"ז
ורשה
מקום קבורה קילץ
מקום פעילות טולנה, בסלוב, חלם
רבותיו אביו רבי מנחם נחום מטריסק
חיבוריו אמרי מ"י
אדמו"ר חסידות טריסק ה־דור השלישי
מקביל ל רבי מרדכי זוסיא טברסקי
רבי מנחם נחום מורשה
רבי משה מרדכי מטריסק (מלובלין)
רבי דוד אהרן טברסקי מזוריק
רבי זאב מקאוולה
בנו רבי אברהם מנחם נחום טברסקי ←

רבי משה יהודה לייב טברסקי (תרל"ג - כ' בתמוז תרצ"ז) היה האדמו"ר מטריסק בחלם שבפולין.

ביוגרפיה

נולד בשנת תרל"ג בטולנה לרבי מנחם נחום מטריסק, ולחיה בתו של רבי דוד מטולנה. נשא את חנה בת דודו רבי מרדכי טברסקי מקוריסטשוב[1]. לאחר פטירתה נשא את ביילא יהודית בת קרובו רבי פנחס מקונסטנטין.

לאחר פטירת אביו כיהן כאדמו"ר בבסלוב. בעקבות פטירת דודו, אחי אביו, רבי מרדכי טברסקי מקוזמיר, ללא ילדים, מינו אותו רוב חסידיו לממלא מקומו. הוא התיישב בחלם והקים שם את חצרו. חסידיו נאמדו באלפים. עשרות חסידים נמנו בין ה'יושבים' שלמדו בבית מדרשו ונתמכו על ידו. חסידיו פתחו עשרות בתי מדרש ברחבי פולין.

התפרסם בתפילותיו הנלהבות, והשקיע בהן יגיעה רבה ובפרט בתפילת מנחה של ערב שבת שארכה זמן רב. בהושענא רבה האריך בנענועיו במשך שעות רבות, וכן בהקפות בשמחת תורה רקד שעות רבות כשהוא כולו מכוסה בטלית וספר תורה קטן בידו, והוצרך להחליף כמה פעמים את כותנתו באמצע ההקפות. בשנותיו האחרונות היה רופא נוכח במשך זמן הקפות להשגיח עליו. הוא מיעט ביותר באכילתו ורק טעם קצת מהמאכלים.

נודע כפועל ישועות. היה אומר דברי תורה עם הרבה גימטריאות, ובשנתו היה חוזר על דברי תורה שאמר בטיש, והרבה פעמים היה מוסיף אז שמות וצירופים על דרך הקבלה, לפעמים אמר גם פרקי תהלים תוך שנתו.

בשנותיו האחרונות עבר ניתוח, והרופאים הסירו ממנו את עור העיניים, ושמר את זה אצלו עם שיניו שנפלו וכמה מטבעות שמירה וציווה שיקברו אותם עמו.

בשמחת תורה האחרון לחייו, בשנת תרצ"ז, שהה באטוואצק, ובהקפות התאמץ יותר מרגילותו, ומיד אחר יו"ט נסע לסוסנוביץ שם חלה. בקיץ נסע לקילץ לציון דודו רבי מרכי מקוזמיר כמידי שנה, אך לא היה בכוחו ללכת לקברו מרוב חולשה, ונסע משם ברכבת לורשה לבקר אצל הרופאים. ברכבת מסר לאשתו קופסה סגורה, שם היה מונחים צוואות שכתב לאשתו ולכל אחד מצאצאיו בנפרד ולחסידיו[2] ובקש שלא תפתח את הקופסה. נפטר בוורשא בכ' בתמוז, והחזירו אותו לקיעלץ ונקבר ליד דודו רבי מרדכי מקוזמיר.

דברי תורתו על התורה והמועדים נדפסו בספר אמרי מ"י.

צאצאיו

  • בנו יחידו וממלא מקומו, רבי אברהם מנחם נחום, נהרג בי"ב באלול תש"ב ונקבר ליד אביו.
  • בתו יענטל, נישאה לרבי שלמה סאפרין.
  • בתו רייזל.

אשתו וצאצאיו נהרגו בשואה, ולא נשארו צאצאים ממנו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים