רבי מרדכי טברסקי (קוזמיר)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית

פרמטרים ריקים [ סיום כהונה, תחילת כהונה, הקודם, סיבת הפטירה, חסידות, הבא, מספר בשושלת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

האדמו"ר מקוזמיר
רבי מרדכי טברסקי
Ohel Mordechaja Kuzmirera.jpg Twerski.jpg
ציון רבי מרדכי מקוזמיר בעיר קיילצה
לידה ה'ת"ר
טוריסק
פטירה ח' בתמוז ה'תרע"ז (בגיל 77 בערך)
קילץ
מקום פעילות טוריסק, ולאדאווקע, נארול, דומברובה, קוזמיר, חמלניק, חלם וקילץ.
תחומי עיסוק תורת החסידות
חיבוריו מאמר מרדכי

רבי מָרְדְּכַי טְבֶרְסְקִי מִקּוֹזְמִיר (ה'ת"רח' בתמוז ה'תרע"ז) היה אדמו"ר חסידי בפולין ובגליציה, משושלת טריסק.

ביוגרפיה

רבי מרדכי נולד בטוריסק בשנת ה'ת"ר לרבי אברהם טברסקי (המגיד מטריסק) ולריקל בתו של רבי יעקב לייב מקאוולא (בן רבי מרדכי מנשכיז). מקובל כי אביו אמר שמאז פטירת אביו המגיד מצ'רנוביל עבד הרבה כדי שיוכל להמשיך לבנו את נשמת אביו ולכן קרא לבנו זה מרדכי על שמו[1]. נישא לחנה בתו של רבי אשר (השני) מסטולין[2]. אחר נישואיו התגורר זמן מה אצל סב אשתו הבית אהרן מקרלין ולאחר תקופה קצרה חזר לטוריסק.

פרישותו

סיגל לעצמו מנהגי קדושה ופרישות, עד כדי כך שדודו רבי יצחק טברסקי מסקווירא התבטא באוזני רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא שגודל מדרגתו של רבי מרדכי בענייני קדושה ופרישות היה חידוש גם אילו היה בימי התנאים והאמוראים[3]. כמו כן לא היה ישן במיטה כלל, רק היה מתנמנם בעמידה אצל הקיר. ומקובל שאביו וחותנו אמרו לו שיכולים הם לפעול בשמים שיהיו לו ילדים ובתנאי שיישן בכל לילה שלוש שעות במיטה, אך רבי מרדכי סירב באמרו שאין באפשרותו לשלם מחיר כבד כל כך[4].

נדודיו

בחיי אביו ובפקודתו החל לנהוג באדמו"רות בטוריסק עד שנת ה'תרמ"ה אז בגזירת השלטונות נאלץ לנדוד יחד עם אחיו רבי מנחם נחום לולאדאווקע שבפולין – שם ייסד את חצרו.

עם פטירת אביו בב' בתמוז ה'תרמ"ט נסעו הרבה מחסידי אביו אליו לולאדאווקע אולם זמן מועט לאחר מכן, עקב הלשנות המשכילים ורדיפות השלטונות, נמלט רבי מרדכי לנארול שבגליציה, ממנה עבר לדומברובה. לפי המסורת החסידית ניהל בדומברובה מלחמה שמיימית עם הצאר הרוסי אלכסנדר השלישי[5]. לאחר מיתתו של הצאר בשנת 1894 התאפשר לו לחזור לפולין שם נתיישב בקוזמיר ועל שמה נתפרסם.

עקב מהפכת 1905 עבר רבי מרדכי ללובלין (שנחשבה כבטוחה יותר מקוזמיר) שם שהה עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה, במהלכה נדד בין הערים חמלניק, חלם וקילץ.

רבי מרדכי נפטר ללא ילדים בקילץ בח' בתמוז ה'תרע"ז ושם נקבר. לאחר פטירתו הדפיס אחיינו רבי ניסן יהודה לייב[6] את ספרו "מאמר מרדכי" על חומש בראשית וענייני חנוכה.

תלמידיו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שריהו יונה טברסקי, מאמר מרדכי, מונטריאול תשע"ד, מאמר מתולדותיו של צדיק, עמוד תכז.
  2. ^ בנו של הבית אהרן מקרלין וחתן רבי מנחם נחום ממקארוב
  3. ^ שריהו יונה טברסקי, מאמר מרדכי, מונטריאול תשע"ד, מאמר מתולדותיו של צדיק, עמוד תכח.
  4. ^ שריהו יונה טברסקי, מאמר מרדכי, מונטריאול תשע"ד, מאמר מתולדותיו של צדיק, עמוד תכט.
  5. ^ שריהו יונה טברסקי, מאמר מרדכי, מונטריאול תשע"ד, מאמר מתולדותיו של צדיק, עמוד תלא.
  6. ^ ראה אודותיו כאן