רבי משה נחמיה כהניו

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב משה נחמיה כהניו
קבר הרב כהניו בהר הזיתים
קבר הרב כהניו בהר הזיתים
לידה ה'תקע"ז
קסטיוקוביץ, בלארוס
פטירה ח' בסיון ה'תרמ"ז
ירושלים
מקום פעילות בלארוס, ירושלים
השתייכות יהדות חרדית
תפקידים רב, ראש ישיבה
רבותיו רבי חיים מוולוז'ין
חיבוריו ארץ חפץ, חוקות עולם, נתיבות השלום, נופת צופים

רבי משה נחמיה כהניו (ה'תקע"ז - ח' בסיון ה'תרמ"ז) היה רב בלארוסי. רבן של פטרוביץ וחסלביץ, ובסוף ימיו ראש ישיבת עץ חיים בירושלים.

תולדותיו

נולד בשנת ה'תקע"ז לרב משולם פייביש, בעיירה קוסטיוקוביה (קסטיוקוביצ'י) (אנ') שבבלארוס. בגיל 15 בערך נלקח לחתן בבית הגביר רבי אליהו הכהן מעשירי העיירה הסמוכה פטרוביץ והיה סמוך על שולחנו.

לאחר נישואיו נסע לוילנא ושהה שם ארבע שנים בהם הסתגר באחד מבתי הכנסיות בעיר ושקע בתורה, בתקופה זו למד הרבה מתורתו של רבי חיים מוולוז'ין שנפטר כעשר שנים לפני בואו לוילנה, ובכתביו הוא מזכירו בשם מורי ורבי.

עם שובו לפטרוביץ מונה שם למורה הוראה ורב העיר וכיהן בתפקיד זה עשר שנים, בשנת ה'תר"ח נתפנתה משרת הרבנות בקהילת חסלביץ והם הכתירו אותו לרבם, וכיהן שם 16 שנים, בהן הקים גם ישיבה גדולה אליה נהרו תלמידים מכל רחבי רוסיה.

בשנת ה'תרכ"ד עלה לארץ ישראל והשתקע בירושלים ובשנת ה'תרכ"ו נתבקש על ידי גדולי ירושלים ובראשם רבי שמואל סלנט לעמוד בראשות ישיבת עץ חיים ועמד בראשה עד לפטירתו במשך כ-25 שנה ומאות מגדולי ירושלים נמנו על תלמידיו.

ביום ח' בסיון ה'תרמ"ז נפטר בירושלים.

בירושלים

היה אחד מגדולי ירושלים, וחוץ מהיותו ראש ישיבת עץ חיים, היה דורש דברי מוסר בבתי הכנסת בשבת שובה ובשבת הגדול.

עסק גם בצורכי ציבור, ועמד בנשיאות "חברת שערי חסד גמילות חסדים הכללי", שנוסדה על ידי הרב שלמה זלמן פרוש והיה הגמ"ח הראשון בירושלים.

בשנת תרל"ז עלה לירושלים הרב יהושע ליב דיסקין. בעקבות גזרות ותקנות שרצה הרב דיסקין לתקן ונתקלו בהתנגדות חריפה, נקבע בשנת תרמ"א חוק על ידי נכבדי עדת האשכנזים הפרושים, כי כל תקנות והסכמות שיתקן הרב דיסקין ללא אישורו של הרב כהניו ואישור הרב שמואל סלנט - לא יחולו,[1]

מזכירו האישי היה הרב חיים מיכל מיכלין.

נכדו הוא פייבל כהנוב.

חיבוריו

צוואתו נדפסה בסוף ספרו שפתי ישנים.

הערות שוליים