רבי משה פרלוב
רבי משה פרלוב (אדר ה'תרמ"ט - ערב ראש השנה תש"ב) היה אדמו"ר מקרלין בסטולין, בדור השביעי לשושלת.
 | |
| לידה |
ה'תרמ"ט סטולין |
|---|---|
| נרצח |
כ"ט באלול ה'תש"א (בגיל 52 בערך) סטולין |
| מקום מגורים | סטולין |
| השתייכות | חסידות קרלין |
ביוגרפיה
נולד בסטולין לרבי ישראל פרלוב האדמו"ר הינוקא מקרלין סטולין, ולברכה שיינדל בת רבי דוד טברסקי מזלטיפולא[1]. נישא לבתו של רבי פנחס רבינוביץ מקנטיקוזינבה - ליניץ.
עם פטירת אביו בראש השנה ה'תרפ"ב בחרו רוב החסידים לאדמו"ר את אחיו רבי אברהם אלימלך פרלוב שעבר לקרלין ושם הקים את חצרו, ואילו חלק המועט מהחסידים בחרו ברבי משה לאדמו"ר בחצרו של אביו בסטולין. בארץ ישראל, היו רובם של חסידי קרלין בירושלים חסידיו של רבי אברהם אלימלך, ורוב חסידי קרלין בתל אביב היו חסידיו של רבי משה.
כאדמו"ר, הקים יחד עם רבי אשר פיאלקוב רב העיירה את התלמוד תורה המקומי בו למדו כ-400 תלמידים. עמד בראשות ארגון תפארת בחורים שעודד את הפצת לימוד התורה בפולין וליטא, יחד עם רבי חיים עוזר גרודזנסקי ורבי מאיר קרליץ.
בשנת ה'תרפ"ב יסד את הישיבה בסטולין. במשך כמה שנים כיהן בה כראש ישיבה רבי אברהם שמעון הלוי אנגל-הורוביץ מזעליחוב עד שהחל לשמש כמשגיח בישיבת חכמי לובלין. בשנים ה'תרפ"ו - ה'תרפ"ח כיהן בה כראש ישיבה רבי אהרן קופילוביץ נכדו של רבי שמואל וינברג מסלונים, ולאחריו כיהן כראש ישיבה רבי יעקב גרינברג גם הוא מחסידי סלונים.
ביקר פעמיים בארץ ישראל, ובביקורו הראשון בשנת ה'תרצ"ד יזם את הקמת המקוה בבית הכנסת של החסידות בתל אביב דיזינגוף שם היו רובם מחסידיו[2]. בשנת ה'ת"ש הוקמה בתל אביב הוקמה ישיבת 'בית ישראל' לחסידיו בנשיאותו.
כאשר פלשו הנאצים לסטולין נהרו פליטים לביתו, והוא אירח את כולם. נהרג בליל ערב ראש השנה ה'תש"ב יחד עם אמו ואחיו רבי אשר ושאר בני המשפחה שהתגורר בסטאלין.
בנו רבי נחום שלמה היה חתן רבי אשר אלימלך הופשטיין האדמו"ר מקוז'ניץ, ולאחר פטירת חותנו בשנת ה'תרצ"ו מילא את מקומו באדמורו"ת עד הרצחו בשואה. שאר ילדיו נרצחו בשואה.
לקריאה נוספת
בית קרלין סטולין עמודים של"א - ש"נ, יעקב ישראלי (קולא), תל אביב תשמ"א
הערות שוליים
- ^ בנו של רבי יוחנן טברסקי (רחמסטריווקה), וחתן רבי אהרן מקרלין (השני).
- ^ לעומת בית המדרש השני בעיר שהיו רובם מחסידי אחיו רבי אברהם אלימלך פרלוב.