רבי מאיר קרליץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב מאיר קרליץ

רבי מאיר קָרֶלִיץ (תרל"ה - ט"ו באדר תשט"ו) היה רבה של לכוביץ', מראשי ועד הישיבות בפולין ובארץ ישראל, ממייסדי החינוך העצמאי וחבר מועצת גדולי התורה. אחיו הבכור של החזון איש.

ביוגרפיה

נולד לרבי שמריהו יוסף קרליץ, רב בעיירה קוסובה שבפלך הורדנה (רוסיה הלבנה), בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס). אמו ראשה לאה הייתה בתו של רבי שאול קצנלבוגן, רבה של קוסובה ולאחר מכן רבה של קוברין. בצעירותו למד בסמרגון, יחד עם קבוצת תלמידים מישיבת וולוז'ין שנסגרה באותה תקופה. באמצע שנות ה-תר"ן נישא למרים, בתו של רבי שלמה הכהן, בעל ה"חשק שלמה", זקן רבני וילנה. במשך מספר שנים התגורר בוילנה והקים בה ישיבה. לאחר פטירת חותנו התמנה כמו"ץ שם. כעבור מספר שנים התמנה כרבה של העיירה לכוביץ' שבמחוז ברסט (כיום בבלארוס).

היה מקורב לחפץ חיים ולרבי חיים עוזר גרודז'ינסקי, וסייע להם בהקמת ועד הישיבות בפולין. היה מעורב בפולמוס הרבנות בוילנה בעקבות קרבתו לרב גרודז'ינסקי.

ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה עלה לארץ ישראל והתגורר בירושלים. היה ממייסדי ועד הישיבות בארץ ישראל וממניחי היסוד של החינוך העצמאי. שימש חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

שימש כרבה של מפלגת פועלי אגודת ישראל. בשנת תשי"א התפטר מתפקידו בנימוק שאנשי המפלגה אינם שומעים "לדבריו, לעצתו ולפסקיו"[1], אולם כמה חודשים לאחר מכן חזר לשמש בתפקיד והורה לחברי פא"י להצביע לרשימתה בבחירות לכנסת השנייה[2].

בסוף ימיו עבר לגור בבני ברק. נקבר בסמוך לאחיו החזון איש, בבית הקברות שומרי שבת. לאחר פטירתו הוקמה על שמו ישיבת בית מאיר בבני ברק, על ידי חתנו, רבי זלמן רוטברג.

משפחתו

הערות שוליים

  1. ^ מתוך מכתב ההתפטרות, טבת תשי"א: "השקפתנו" חלק א, פרק: תנועת פא"י.
  2. ^ חיים שלם, אי של אפשר, ירושלים תשע"ג, עמ' 345
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0