רבי ישראל מסטולין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית

פרמטרים ריקים [ סיבת הפטירה, חסידות, תחילת כהונה, סיום כהונה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ הבא, מספר בשושלת, הקודם ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אדמו"ר מקרלין
רבי ישראל מסטולין ("הינוקא")
Yenukastolin.jpg
לידה י' בכסלו ה'תרכ"ט
פטירה ב' בתשרי ה'תרפ"ב (בגיל 52)
מקום קבורה פרנקפורט
מקום מגורים סטולין

רבי ישראל פרלוב מסטולין (כונה: הינוקא או דער פרנקפורטער[1]; י' בכסלו ה'תרכ"טב' בתשרי ה'תרפ"ב) בנו של רבי אשר מסטולין (השני) והאדמו"ר השישי בשושלת קרלין.

ביוגרפיה

רבי ישראל נולד בסטולין לרבי אשר מסטולין השני (האדמו"ר הצעיר) ולשרה דבורה בתו של רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק. מקובל כי לאחר לידתו אמר הבית אהרן לבנו רבי אשר כי "את הילד הזה לא יראוהו ללמוד הרבה (כסבו), ולא יראו אותו להתעסק הרבה במקוואות (כאביו), ואף על פי כן יהיה גדול משנינו"[2]. כך גם מקובל כי הבית אהרן אמר עליו שהוא נשמת רש"י, ונשמה כזאת אינה יורדת לעולם הזה אלא אחת לחמש מאות שנה[3].

לאחר פטירת אביו בט"ו באב ה'תרל"ג, הייתה החסידות במשבר. רבי ישראל היה אז בן ארבע וחצי בלבד. למרות גילו הצעיר שמו החסידים את עיניהם בו כמי שנועד להנהיג את החסידות בעקבות הוראת סביו רבי אהרן[4]. כתבי הנשיאות נמסרו לו בטקס הבר מצווה שלו, בי' בכסלו ה'תרמ"ב (1881) על ידי זקני החסידים ובהם היו רבי דוד בידרמן מללוב ורבנים נוספים. בגלל גילו הצעיר נודע בשם 'הינוקא מסטולין'[5].

נישא (בגיל 15) בשנת ה'תרמ"ג לברכה שיינדל בתו של רבי דוד מזלטיפולי (בנו של רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקה). לאחר נישואיו התגורר חודשים ספורים ליד חותנו ברחמסטריווקה, ולאחר מכן חזר לסטולין.

כיהן כאדמו"ר קרוב ל-50 שנה. מספר חסידיו הגיע לרבבות. הוא שינה את דרך אבותיו, והחל לנהוג בצניעות והסתר. הוא לא אמר דברי תורה בטיש, היה מתפלל במהירות ובשקט, החליף את לבושו ללבוש מודרני, היה בעל השכלה רחבה, ושלט במספר שפות כמו גם בתחומי עניין נרחבים והיה בעל השכלה מוזיקלית מיוחדת. עם זאת, היה בעל השקפת עולם שמרנית, ואת חסידיו המשיך לחנך בדרך אבותיו. הוא היה מהאדמו"רים והרבנים היחידים באזורו שלא השתתפו באגודת ישראל, הוא סירב להתערב בעניינים ציבוריים בדעה שהם גורמים למחלוקות ושקרים.

על אף הנהגתו המודרנית וצניעותו, היה נערץ על ידי צדיקי דורו, אף הקנאים שבהם כמו רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש, רבי שמחה ישכר בער הלברשטאם מצישינוב ורבי שמחה בונם קאליש מאוטובצק, כמו גם על ידי רבנים ליטאיים כרבי דוד פרידמן מקרלין ורבי יצחק אלחנן ספקטור. על תלמידיו נמנו רבי דוד צבי שלמה בידרמן מלעלוב[6], ובנו רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב[7].

נפטר בב' בתשרי ה'תרפ"ב בעיירת המרפא בד-נוהיים שבגרמניה ולמחרת ראש השנה נטמן בפרנקפורט. חלק מבניו כיהנו באדמו"רות.

צאצאיו

הערות שוליים

  1. הרבי מפרנקפורט; ע"ש מקום קבורתו
  2. אלטר אברהם שוורץ, מאורי אש, מכון משנת אברהם, ביתר עילית, עמ' שנג
  3. אלטר אברהם שוורץ, מאורי אש, מכון משנת אברהם, ביתר עילית, עמ' שנה
  4. על פרשת הכתרתו בהיותו בן חמש שנים ראו: אברהם אביש שור, קובץ בית אהרן וישראל ו, ב (תשנא) קלז-קמו; ו, ג: קמה-קנו; ו, ד: קמו-קסג; ו, ה: קלג-קנא
  5. ינוקא בארמית פירושו המילולי הוא ילד, אך המשמעות הקבלית היא נשמה גבוהה שהתגלתה בגיל צעיר (כפי שמופיע מספר פעמים בספר הזוהר)
  6. הרבי הקדוש מלעלוב עמ' 50)
  7. הרבי הקדוש מלעלוב עמ' 54


הקודם:
רבי אשר מסטולין (השני)
אדמו"רי קרלין הבא:
רבי משה מסטולין,
רבי יעקב חיים מדטרויט,
רבי אברהם אלימלך מקרלין
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0