רבי נפתלי הירץ לנדא מסטרליסק
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
רבי נפתלי הירץ סג"ל לנדא (ה'ת"ר - טבת ה'תרנ"ט 1899 - 1839) היה רבה של סטרליסק במחוז לבוב שבמערב אוקראינה.
ביוגרפיה
נולד בעיר זאלקווא לרבי יואל משה מיאברוב בנו של רבי מרדכי זיסקינד מסטריא, ונקרא על שם זקינו רבי נפתלי הירץ סג"ל לנדא אב"ד זוואלין. נשא את רעכיל בתו של הנגיד רבי ישראל יהודה לייב הויפטמן מבאליחוב, אביה נתן להם נדוניה גדולה שהחזיקה את בעלה וגם מימנה את הדפסת ספרו. שנים אחדות לאחר החתונה היה סמוך על שולחן חותנו[1].
בסביבות שנת תרכ"ט החל לכהן ברבנות העיר סטרליסק. בתקופה זו כתב קול קורא חריף נגד המשכילים והמתחברים אליהם[2].
נפטר בטבת תרנ"ט ונטמן בבית החיים העתיק בעיר סטרליסק, את מקומו בסטרליסק מילא בתחילה בנו רבי יחזקאל סג"ל לנדא שעבר בהמשך לעיר ליז'נסק.
ספריו
רבי נפתלי הירץ הוציא חיבורים רבים תחת ידיו משך השנים, בנגלה ובנסתר. רוב הכתבים היו תחת ידו של בנו רבי יחזקאל אך רובם אבדו.
הכתבים שאבדו:
- הספר 'חומר בקודש' בו יישב קושיות על הרמב"ם בקדשים, במכתב ששלח לבנו רבי מאיר מסטרעליסק כותב לו כי מי מבניו שידפיס את ספרו זה יעשה לו טובה בעולם הבא, אך בנדודי מלחמת העולם הראשונה אבדו הכתבים.
- הספר 'חיבור למסכת אבות' המכיל ביאור מאמרי התנאים במסכת אבות על דרך עבודת השם, אותו מזכיר כמה פעמים בספרו 'אהבת ציון', כתב יד זה היה אצל בנו רבי יחזקאל מליז'נסק, ואבד גם הוא.
- מאמר בשם 'דרוש לשבת הגדול' שדרש בעיר סטרעליסק בשבת הגדול. מוזכר בספרו 'אהבת ציון'[3], גם כתב יד זה כקודמיו אבד.
- חיבור על הש"ס, אותו מזכיר פעמים רבות בין ערכי ספרו "חקר הלכה".63
הספרים הנותרים:
- חקר הלכה (ב' חלקים)[4][5] - בירור עומק ההלכה לפי הראשונים על מאה ועשר הלכות על פי סדר הא"ב, ראה אור לראשונה בלעמבערג על ידי רבי יעקב משולם ניק, בבית הדפוס של י. מ. ערנפרייז בשנת תרמ"ח בחיי המחבר, בהסכמתו של רבי יצחק אהרן איטינגא כותב[6] "מצאתי בו דברים נכונים וברורים לאמיתה של תורה וכו' וד' עמו שהלכה כמותו", מהדורה שנייה יצא לאור בשנת תשל"א על ידי נכד המחבר הרב נפתלי הירץ פרענקל בהסכמת הגה''ק רבי מאיר סג"ל לנדא מדראהביטש נכד המחבר, רבי משה פיינשטיין בעל האגרות משה, רבי דוד יצחק אייזיק רבינוביץ' מסקוליע, מהדורה שלישית יצאה לאור בשנת תשס"א על ידי הרב נפתלי הירץ פרענקל נכד המחבר, ומפעל חקר הלכה שעל ידי מכון באר התורה, בתוספת מפתחות ומראי מקומות, וקיצור תולדות המחבר. בהקדמתו מדגיש המחבר כי הספר הינו עיוני בלבד ואין לפסוק ממנו הלכה למעשה.
- אהבת ציון[7] - פירוש על דרך פשט, רמז, דרש וסוד על מגילת איכה ושבעה דנחמתא. בנוסף הודפסו בו שני הספדים, אחד על רבי שמעון סופר אב"ד קראקא, והשני על רבו רבי יהושע רוקח מבעלזא, ואביו רבי יואל משה לנדא מיאברוב שנפטרו באותה תקופה. ראה אור לראשונה בלעמבערג דפוס חיים ראהאטין בשנת תרס"א על ידי בניו רבי מרדכי זיסקינד ורבי שלמה, וחזר ונדפס שוב בשנת תשס"א על ידי נכדו רבי אשר סג"ל לנדא בברוקלין, בהסכמתם של רבי משה אריה פריינד ורבי משה הלברשטאם, בהקדמתו כותב המחבר כי מטרתו בכתיבת החיבור היתה לעורר את הציפיה לבנית ירושלים.
בניו
- רבי מאיר סג"ל לנדא מסטרעליסק. אביו מביא משמו כמה חידושים בספרו חקר הלכה. היה חתן רבי יהודה ליבר מבלאז'וב בנו של רבי יואל משה ליבר אבד ז'מיגראד חותנו של רבי אליהו הורוביץ מז'</nowiki>אלין נכדן של רבי מאיר הורוביץ מדז'יקוב בעל אמרי נועם, נפטר בח''י אייר, על נכדיו נמנה הרב מדראהביטש שאף נקרא על שמו.
- רבי יחזקאל סג"ל לנדא אב"ד סטרעליסק וליז'נסק, מחבר הספר דברי יחזקאל דרשות על התורה והמועדים. נולד בשנת תרל"ו, נפטר בביתו ביום ג' כ"ט סיון תרצ"ז בן ס"א שנים, בניו רבי יואל משה אב"ד ליז'נסק ומרים אשת רבי מנשה פרענקל אב"ד ליז'נסק.
- רבי מרדכי זיסקינד סג"ל לנדא, מוציא לאור ספרו של אביו 'אהבת ציון', .
- שרה אשת בן דודה רבי משה דוד לנדא, בן רבי מאיר סג"ל לנדא בן רבי מרדכי זיסקינד סג"ל לנדא מסטריא.
- מלכה אשת רבי שלום לורברבוים, נכד בעל נתיבות המשפט.
הערות שוליים
- ↑ אנציקלופדיה לחכמי גליציה
- ↑ עיתון מחזיקי הדת.
- ↑ בדף ס"ח ובדף צ"ו
- ↑ חקר הלכה - חלק א.
- ↑ חקר הלכה - חלק ב.
- ↑ חקר הלכה מהדורה ראשונה שנת תרמ"ח.
- ↑ HebrewBooks.org Sefer Detail: אהבת ציון -- לנדא, נפתלי הירץ בן יואל משה, באתר www.hebrewbooks.org
נפתלי הירץ לנדא מסטרליסק36410665Q65251217