רבי פנחס הלוי
רבי פנחס הלוי אחי הרא"ה היה מחכמי יהדות ספרד הנוצרית, בן דורו של הרמב"ן ורבו של אחיו הצעיר רבי אהרן הלוי מברצלונה (הרא"ה). לדעת ישראל משה תא-שמע, הוא מחברו של ספר החינוך.
ביוגרפיה
לא רבות ידוע על תולדות חייו של רבי פנחס, ועיקר המידע עליו הוא מאזכוריו וציטוטי דבריו בכתבי אחיו הצעיר הרא"ה, ותלמידיו של אחיו, הריטב"א ורבי קרשקש וידאל. אביו, רבי יוסף, היה נינו של רבי זרחיה הלוי בעל המאור. בניגוד לתא-שמע, שסבר שרבי פנחס היה בן גילו של הרמב"ן ולא תלמידו,[1] יעקב שמואל שפיגל סבור שרבי פנחס, כאחיו הצעיר, למד אצל הרמב"ן.[2]
לדברי תא-שמע, מלבד ספר החינוך (ראה להלן), חיבר גם ספרי חידושים לתלמוד, אלא שהם אבדו במהלך השנים.[1] גם החיד"א ב"שם הגדולים" מציין שרבי פנחס כתב חיבורים על התלמוד.[3] שפיגל סבור שרבי פנחס כנראה לא כתב חידושים, וכל המצוטט בשמו הוא מדבריו בעל פה שהובאו בכתבי אחיו הרא"ה.[2] עסק גם בפיוט, וחיבר אזהרות לראש השנה (פיוט הכולל את דיני החג), שנדפסו במחזור נוסח קטלוניה משנת רפ"ז.[4] אזהרות אלה צוטטו כמקור הלכתי בידי רבי שמואל ירונדי ובמגיד משנה לרבי וידאל די טולושא.[5]
ספר החינוך
ערך מורחב – ספר החינוך
ספר החינוך הוא ספר מניין המצוות אנונימי מתקופת הראשונים, העוסק בתרי"ג מצוות, ומבאר את דיניהן וטעמיהן. המחבר כינה את עצמו "איש לוי ברצלוני". רבים לאורך הדורות עסקו בשאלת מחבר הספר. ישראל משה תא-שמע טען כי מחבר הספר הוא רבי פנחס, זאת בשל הקבלת דברים שמביא הרא"ה (שאחרים שיערו שהוא עצמו מחבר החינוך) בשם אחיו בחידושיו לש"ס עם דברים המובאים בספר החינוך. המדובר בקטע העוסק בטעמי המצוות, המובא בידי הרא"ה בפירושו לרי"ף על מסכת ברכות, בנוגע למשנה "האומר על קן ציפור יגיעו רחמיך משתקין אותו" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ג עמוד ב').[6] הדברים המופיעים שם מופיעים בספר החינוך בטעמי מצוות שילוח הקן, מעקה, גיד הנשה ואותו ואת בנו. תא-שמע מצא שגם פירוש שמביא הרא"ה בשם אחיו בפירושו למסכת חולין אודות סימני עופות, אינו אלא סיכום של קטע המופיע בספר החינוך. עם זאת, הוא משער שהרא"ה לא העתיק ישירות מספר החינוך, אלא מפירושי אחיו לתלמוד, ששילב אותם גם בספר החינוך.[1] בזיהוי זה תמכו גם הרב משה הרשלר,[7] ומאיר בר-אילן.[8]
מאידך, הרב דוד מצגר הקשה על הצעתו של תא-שמע ממקומות ישנה בהם סתירה בין דברי ספר החינוך לדברים המצוטטים בשם רבי פנחס, ומראיות שונות שמורו של מחבר החינוך הוא הרשב"א, ובשל כך דחה לחלוטין את שיטת תא-שמע וסבר שזיהויו מוטעה.[9] גם שפיגל חלק על תא-שמע מכח ראיות אלה, ועל ראיותיו של תא-שמע ציין שאין סיבה שלא להניח שמחבר החינוך השתמש בדברי רבי פנחס.[2][10]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 י. תא-שמע, "מחברו האמיתי של ספר 'החינוך'", קרית ספר נה (תש"ם), עמ' 787–790.
- ^ 2.0 2.1 2.2 יעקב ש' שפיגל, "ר' פנחס הלוי ואזהרותיו לשבת שלפני ראש השנה", בתוך: מאיר בניהו (עורך), ספר הזכרון לרב יצחק נסים, סדר חמישי: שירה ופיוט, יד הרב נסים תשמ"ה, עמ' עב–עג.
- ^ שם הגדולים, מערכת סופרים, אות פ' סעיף י.
- ^ מחזור לנוסח ברצלונה מנהג קאטאלוניה, שלוניקי רפ"ז, באתר אוצר החכמה.
- ^ יעקב ש' שפיגל, "ר' פנחס הלוי ואזהרותיו לשבת שלפני ראש השנה", בתוך: מאיר בניהו (עורך), ספר הזכרון לרב יצחק נסים, סדר חמישי: שירה ופיוט, יד הרב נסים תשמ"ה, עמ' עא–פז; טוביה פרשל, "על רבי פנחס הלוי, אחיו של הרא"ה", סיני צח [א–ב] (תשרי–חשוון תשמ"ו), עמ' צא.
- ^ אהרן, הלוי, מברצלונה, חידושי הרא"ה – ברכות, ירושלים תשס"ז, עמ' קטו, באתר היברובוקס.
- ^ חידושי הריטב"א למסכת ברכות, מוסד הרב קוק תשמ"ד, עמ' רח, הערה 165.
- ^ מאיר בר-אילן, "(ביקורת על) ר' אברהם אבן עזרא, יסוד מורא, מהדורת י' כהן וא' סימון", קבלה י (תשס"ד), עמ' 350–351.
- ^ הרב דוד מצגר, "ספר החינוך ומחברו", ספר החינוך, מכון ירושלים תשנ"ב, עמ' 19, באתר אוצר החכמה.
- ^ יעקב שמואל שפיגל, "עוד אודות זהותו של מחבר ספר החינוך", המעין מה [ד] (תמוז תשס"ה, עמ' 71–72.
