רבי קרשקש וידאל
רבי קרשקש וידאל היה מחכמי ברצלונה בתחילת המאה הארבע עשרה. כפי הנראה נולד בספרד, ולמד תורה בבית מדרשם של הרא"ה (שהיה רבו המובהק, שכן רק אותו הוא מכנה "מורי נר"ו") והרשב"א. מסיבה בלתי ידועה נדד ממקומו ועבר לעיר מרסיי ומשם לפרפיניאן בה נחשב לאחר מנכבדי העיר. במסגרת הפולמוס נגד לימוד הפילוסופיה ביקש הרשב"א מרבי קרשקש לתמוך במחנה המתנגדים, אך הוא עצמו נקט עמדה מתונה יחסית[1].
אחיו רבי בונפוש ווידאל גם הוא היה מתלמידי הרשב"א[2].
הריב"ש[3] מזכיר חכם בשם "דון אשתרוק קרשקש", שהיה תלמיד הרשב"א והרא"ה. יש הטוענים כי הכוונה אליו, ויש חולקים[דרוש מקור].
חידושיו על התלמוד
רבי קרשקש חיבר חידושים על מספר מסכתות מן התלמוד. בחידושיו הרבה לצטט מרבותיו הרא"ה והרשב"א, וכן מרבם הרמב"ן. לחידושיו הייתה השפעה רבה על חידושי הר"ן[4]. על פי מקורות שונים, ידוע לנו כי כתב חידושים למסכתות הבאות:
- מסכת כתובות - הובאו מהם בשיטה מקובצת. יצאו לאור מכתב יד על ידי הרב משה הרשלר והרב ל. אריה פלדמן בהוצאת מכון שלם, ירושלים, ה'תשמ"ג.
- מסכת גיטין - הרב אליהו ליכטנשטיין טען שהחידושים למסכת גיטין שיוחסו במהלך הדורות לריטב"א, נכתבו למעשה על ידי רבי קרשקש וידאל[5] טענה זו התקבלה גם על ידי הרב פלדמן[6]. הרב שילה רפאל דחה את הוכחותיו וטען כי חידושים אלו הם של הריטב"א[7].
- מסכת בבא מציעא - הריב"ש מזכיר חידושים של דון אשתרוק קרשקש לבבא מציעא. הרב אליהו ליכטנשטיין ייחס לרבי קרשקש את החלק הראשון של חידושי הריטב"א הנדפסים לבבא מציעא (עד דף יב), שהודפסו לראשונה בשו"ת מהר"ם גלאנטי, ונציה, ה'שס"ח. יש שדחו זיהוי זה[8].
- מסכת נדרים - בכמה כתבי יד מצוין שרבי קרשקש חיבר חידושים לנדרים. הרב אהרן פולד[9] מציע שהחידושים שנדפסו כחידושי הריטב"א על מסכת נדרים הם של רבי קרשקש. הרב אהרן יפה'ן דחה השערה זו[10], אך הרב פלדמן במבוא לחידושי כתובות לא שלל אותה.
- רבי קרשקש מפנה בדבריו לחידושיו על מסכתות עירובין, יבמות, סנהדרין, חולין וקידושין, אך כתבי היד של חידושיו למסכתות אלו לא הגיעו לידינו.
לקריאה נוספת
- הרב אליהו ליכטנשטיין, מבוא לחידושי הריטב"א למסכת גיטין, בהוצאת מוסד הרב קוק.
- הרב אליהו ליכטנשטיין, מבוא לחידושי הר"ן למסכת עבודה זרה בהוצאת מוסד הרב קוק, ה'תש"ן.
- הרב ל. אריה פלדמן, מבוא לחידושי רבנו קרשקש על מסכת כתובות, מכון שלם, ירושלים ה'תשמ"ג.
- הרב שילה רפאל, מבוא לחידושי הריטב"א למסכת חולין, מהדורת מוסד הרב קוק.
- הרב יוסף אליהו מובשוביץ, מבוא לחידושי הריטב"א לפרק שנים אוחזין, בתוך חידושי הריטב"א למסכת בבא מציעא, בהוצאת מוסד הרב קוק.
הערות שוליים
- ^ מרדכי מרגליות, כרך ד, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, 1968, עמ' 118
- ^ ראו הרב נפתלי יעקב הכהן, "רבינו בונפוש ווידאל", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ג, עמוד כה, באתר HebrewBooks, אות יג
- ^ שו"ת הריב"ש סימן שצג
- ^ הרב אליהו ליכטנשטיין, מבוא לחידושי הר"ן למסכת עבודה זרה בהוצאת מוסד הרב קוק, ה'תש"ן ומבוא לחידושי הריטב"א למסכת גיטין עמ' 27
- ^ מבוא לחידושי הריטב"א למסכת גיטין, עמ' 17-20.
- ^ במבוא לחידושי כתובות.
- ^ מבוא לחידושי הריטב"א על מסכת חולין, מוסד הרב קוק, ירושלים
- ^ הרב שילה רפאל במבוא לחידושי הריטב"א לחולין מהדורת מוסד הרב קוק מחזק את ייחוסם לריטב"א, וכך חתנו הרב יוסף אליהו מובשוביץ במבוא לחידושי הריטב"א לפרק שנים אוחזין שהובאו בסוף כרך בבא מציעא במהדורת מוסד הרב קוק; הרב אלתר הלפרין במבוא ל"חידושי הריטב"א החדשים למסכת בבא מציעא" מייחסם לחכמי פרובנס, והרב ניסן מאיר זק"ש ייחסם לתלמיד הרשב"א הפרובנסלי רבי שלמה בן אברהם מן ההר (מבוא ל"שיטה לא נודע למי" על קידושין, ירושלים, ה'תשט"ו.
- ^ בהגהותיו לשם הגדולים חלק א אות י סימן פט
- ^ מבוא לחידושי הריטב"א על נדרים, מהדורת מוסד הרב קוק.
