רבי שלמה הלברשטאם (השני)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מבאבוב
רבי שלמה הלברשטאם
הרב שלמה הלברשטאם השני תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 7 בנובמבר 1907
א' בכסלו תרס"ח
באבוב
פטירה 2 באוגוסט 2000 (בגיל 92)
א' באב ה'תש"ס
ניו יורק
מקום קבורה ניו ג'רזי
מקום מגורים בורו פארק
חיבוריו דברי שלמה
בת זוג

בזיווג ראשון: בלומה רחל טייטלבוים, בתו של דודו רבי חיים יעקב מלימנוב

בזיווג שני:פריידא רובין, בתו של רבי אריה לייבוש מצישינוב-טומשוב
אב רבי בן ציון הלברשטאם
צאצאים רבי נפתלי צבי הלברשטאם הרב בן-ציון אריה לייבוש הלברשטאם
האדמו"ר מבאבוב ה־3
ה'תש"בה'תש"ס
רבי בן ציון הלברשטאם
"קדושת ציון"

רבי שלמה הלברשטאם השני (א' בכסלו תרס"ח - א' באב ה'תש"ס) היה האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות באבוב. רבי שלמה הוא ששיקם את הריסות בית באבוב לאחר השואה, ובנה אותה כחסידות גדולה בעלת מוסדות קהילתיים במקומות רבים בעולם. נודע במיוחד כמנהיג שהתרחק ממחלוקת[דרוש מקור].

תולדות חייו

רבי שלמה היה בנו של האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם רבה של העיירה באבוב שבגליציה - פולין. בשנת תרפ"ה נישא לבלומה רחל טייטלבוים, בתו של דודו רבי חיים יעקב מלימנוב (חתן רבי שלמה הראשון, בנו של רבי משה יוסף מאויהל). בשנת תרצ"א עבר אביו לטשיבין ומינה את רבי שלמה לרב הצעיר של העיירה באבוב. עזר לאביו בניהול החסידות ובפרט רשת ישיבות באבוב אשר מנתה אז למעלה מ-40 סניפים[1].

בתקופת השואה התגלגל במקומות שונים וניצל בנס. כמו כן עסק רבות בהצלת יהודים[2] בעיקר על ידי זיוף תעודות[3].

לאחר השואה עקר לארצות הברית, שם התגורר ברובע המערבי של מנהטן, ואחר כך בשכונת קראון הייטס שבברוקלין ולאחר הפצרות מרובות הקים מחדש את מוסדות החסידות, אשר עקרו אתו מאוחר יותר לשכונת בורו פארק בברוקלין. יחד אתו שרד את השואה בנו, רבי נפתלי צבי הלברשטאם, אשר לימים מילא את מקומו כאדמו"ר.

בתחילה היו לו חסידים מועטים מאד. בישראל, החלו חסידי באבוב שנשארו לאחר השואה, להתקבץ והחלו להקים בתי מדרש של החסידות. בית המדרש הראשון הוקם בבני ברק ואליו באו חסידים רבים שגרו בעיר זו. כאשר הגיע הרבי ארצה נסעו אתו החסידים למירון, לקבר רבי שמעון בר יוחאי. כשהגיעו לאתר הקבר פתח הרבי באמירת תהילים שהייתה כה מרגשת ומרשימה, עד שנענו כל החסידים ואמרו: "יש לנו רבי"[דרוש מקור].

בשנת תש"ו נישא בשנית לפריידא רובין, בתו של רבי אריה לייבוש מצישינוב-טומשוב. בשנת תשנ"ח חלה (1998) ונפטר בא' באב תש"ס[4].

הלחין כ-80 ניגונים.

ילדיו

מזיווג ראשון:

  • רבי נפתלי צבי, ממלא מקומו באדמו"רות.
  • מרדכי דוד (נרצח בשואה).
  • הענטשא (נרצחה בשואה).

מזיווג שני:

  • מרים נחמה אשת הרב חיים יעקב יוסף טויבער דיין קהל באבוב בבורו פארק.
  • דבורה לאה אשת הרב יונתן בנימין גולדברגר (בן הרב פנחס אשר אב"ד מעדיער), ראש כולל באבוב ורב בית הכנסת ביקאווסק[5].
  • שרה הענא אשת הרב יעקב ישראל ישורון מייזליש רב קריית באבוב בבת ים. בנו של רבי שבתי מסארוואש (חתן רבי יעקב מסאסרגן).
  • רבי בן-ציון אריה לייבוש הלברשטאם, האדמו"ר מבאבוב הנוכחי.
  • מלכה אשת הרב בן ציון בלום רב קהל באבוב בלונדון.
  • אסתר שיינדיל אשת אחיינו הרב ברוך אברהם צבי הורוביץ ממונסי, ראש ישיבת באבוב. בנו של רבי יחזקאל חתן רבי דוד השני מקשאנוב.

פועלו הציבורי

הקים את מוסדות באבוב המרכזיים בארצות הברית: מתיבתא כרם שלמה, ישיבת בני ציון, בית ספר לבנות בנות ציון, קעמפ שלוה, מוסדות צדקה וחסד, ועוד. בישראל הקים את קריית חסידי באבוב בבת ים, ובה ישיבת באבוב המרכזית, תלמוד תורה ובית ספר לבנות. נהג לנסוע תכופות לבקר את מרכזי חסידיו ששוקמו בישראל, באנטוורפן שבבלגיה, בלונדון, וברחבי ארצות הברית.

התרחק מכל מחלוקת ציבורית. חי בשלום ובשלוה עם כל הפלגים ביהדות החרדית, למן נטורי קרתא ועד לחוגי האורתודוקסיה המודרנית שבארצות הברית. בעת המחלוקת הגדולה בין החסידים לליטאים והקמת מפלגת דגל התורה בשנת 1989, כתב לאחד ממקורביו: "הידיעות מהמחלוקות בארץ הקודש גוזלים את מנוחתי כי בשגעון ינהגו וגורמים חילול השם בעולם, והעושה שלום במרומיו יסיר שנאת אחים מאתנו, וישפות שלום לנו, וישלח גואל צדק שהבטיחנו, ובעבודת בית המקדש נשמח כולנו".

חלק מדברי תורתו הרבים אותם אמר בשיעוריו ובטישים שערך, לוקטו בספר "כרם שלמה" שיצא לאור עם פטירתו בתש"ס. בשנת תשע"ה הוציא נכדו הרב שמעון גולדברגר ספר "נועם שלמה" (שני חלקים) ובו ליקוט אמרות מדרשותיו ושיחותיו, חלק אחד על חינוך וימי הבחרות וחלק שני על דרך החסידות, עזרה לזולת ומכתבים בעניינים אלו. בשנת תשע"ז יצא לאור הכרך הראשון מספרו "דברי שלמה" על התורה, על ידי בנו האדמו"ר הנוכחי רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם על בראשית ח"א. כשבהמשך מתעתדים להופיע בזה אחר זה כרכי הספר על חמשת חומשי תורה. במקביל באותה שנה הוציא לאור הרב יחזקאל שלאף אב"ד ביאלאווא- לונדון המזוהה עם חצר חסידות באבוב 45 ספר "חכמת שלמה" על התורה והמועדים ודרשות בשלושה כרכים, מדברי תורתו שנכתבו על ידי משמשו הרב יהושע זאב זאפרן בין השנים תשט"ז עד תשכ"ח.

בשנת תשע"ו החל בנו האדמו"ר הנוכחי להוציא לאור את דברי תורתו ומשנתו בצורה מקיפה וכוללת תחת השם 'דברי שלמה' (3 כרכים לעת עתה - עד פרשת יתרו).

כתב קינה לזכר השואה הנאמרת בתשעה באב ("זכרו נא וקוננו כל ישראל").

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראה רשימה בספר 'נר המערבי' ניו יורק תשנ"א
  2. ^ 'פעולת צדיק לחיים' ניו יורק תשע"ה
  3. ^ תולדות אדמו"רי באבוב קובץ המאור http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36015&st=&pgnum=138
  4. ^ יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות: אישים, כרך ג, עמ' תשה-תשו, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשס"ה
  5. ^ רבי שלמה הלברשטאם הראשון כיהן בביקאווסק כרב.



Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0