רבי שלמה הלברשטאם (השני)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מבאבוב
רבי שלמה הלברשטאם
לידה 7 בנובמבר 1907
א' בכסלו תרס"ח
באבוב
פטירה 2 באוגוסט 2000 (בגיל 92)
א' באב ה'תש"ס
ניו יורק
מקום קבורה ניו ג'רזי
מקום מגורים בורו פארק
בת זוג בזיווג ראשון: בלומה רחל טייטלבוים, בתו של דודו רבי חיים יעקב מלימנוב
בזיווג שני:פריידא רובין, בתו של רבי אריה לייבוש מצישינוב-טומשוב
אב רבי בן ציון הלברשטאם
צאצאים רבי נפתלי צבי הלברשטאם הרב בן-ציון אריה לייבוש הלברשטאם
האדמו"ר מבאבוב ה־שלישי
ד' באב תש"א – א' באב תש"ס
רבי בן ציון הלברשטאם
"קדושת ציון"

רבי שלמה הלברשטאם (א' בכסלו תרס"ח - א' באב ה'תש"ס) היה האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות באבוב. שיקם את החסידות לאחר השואה, ובנה לה מוסדות במקומות רבים בעולם.

תולדות חייו

רבי שלמה היה בנו של האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם רבה של העיירה באבוב בגליציה שבפולין. בשנת תרפ"ה נשא את בלומה רחל טייטלבוים, בתו של דודו רבי חיים יעקב מלימנוב (חתן רבי שלמה הראשון, בנו של רבי משה יוסף מאוהעל). בשנת תרצ"א עבר אביו לטשיבין ומינה את רבי שלמה לרב הצעיר של העיירה באבוב. עזר לאביו בניהול החסידות ובפרט רשת ישיבות באבוב אשר מנתה אז למעלה מ-40 סניפים[1].

בתקופת השואה התגלגל במקומות שונים וניצל בנס. עסק רבות בהצלת יהודים[2] בעיקר על ידי זיוף תעודות[3].

לאחר השואה עקר לארצות הברית, שם התגורר ברובע המערבי של מנהטן, ואחר כך בשכונת קראון הייטס שבברוקלין והקים מחדש את מוסדות החסידות, אשר עקרו אתו מאוחר יותר לשכונת בורו פארק בברוקלין. יחד אתו שרד את השואה בנו, רבי נפתלי צבי הלברשטאם, אשר לימים מילא את מקומו כאדמו"ר.

בתחילה היו לו חסידים מועטים מאד. בישראל, החלו חסידי באבוב שנשארו לאחר השואה להתקבץ והחלו להקים בתי מדרש של החסידות. בית המדרש הראשון הוקם בבני ברק ואליו באו חסידים רבים שגרו בעיר זו.

בשנת תש"ו נישא בשנית לפריידא רובין, בתו של רבי אריה לייבוש מצישינוב-טומשוב. בשנת תשנ"ח חלה (1998) ונפטר בא' באב תש"ס[4].

הקים את מוסדות באבוב המרכזיים בארצות הברית: מתיבתא עץ חיים, ישיבה קטנה כרם שלמה, ישיבת בני ציון, בית ספר לבנות בנות ציון, קעמפ שלוה, מוסדות צדקה וחסד, ועוד. בישראל הקים את קריית חסידי באבוב בבת ים, לשמש כמרכז לחסידיו בארץ ובה ישיבת באבוב "קדושת ציון", תלמוד תורה ובית ספר לבנות. נהג לנסוע תכופות לבקר את מרכזי חסידיו ששוקמו בישראל, באנטוורפן שבבלגיה, בלונדון, בטורונטו וברחבי ארצות הברית.

התרחק ממחלוקות ציבוריות. בעת המחלוקת בין החסידים לליטאים והקמת מפלגת דגל התורה בשנת 1989, כתב לאחד ממקורביו: "הידיעות מהמחלוקות בארץ הקודש גוזלים את מנוחתי כי בשגעון ינהגו וגורמים חילול השם בעולם, והעושה שלום במרומיו יסיר שנאת אחים מאתנו, וישפות שלום לנו, וישלח גואל צדק שהבטיחנו, ובעבודת בית המקדש נשמח כולנו".

הלחין כ-100 ניגונים.

ילדיו

מזיווג ראשון:

  • רבי נפתלי צבי, ממלא מקומו באדמו"רות.
  • מרדכי דוד, נרצח בשואה.
  • הענטשא, נרצחה בשואה.

מזיווג שני:

  • מרים נחמה, אשת הרב חיים יעקב יוסף טויבער, דיין קהל באבוב בבורו פארק
  • דבורה לאה, אשת הרב יונתן בנימין גולדברגר (בן הרב פנחס אשר אב"ד מעדיער), ראש כולל באבוב ורב בית הכנסת ביקובסק[5] מחבר שו"ת אבני חפץ, נפטר ממגפת הקורונה תש"ף[6]. את מקומו כרב בית הכנסת ביקובסק מילא בנו הרב שמעון (חתן הרב עקיבא מנחם סופר, רב דחסידי ערלוי ב"ב).
  • שרה הענא, אשת הרב יעקב ישראל ישורון מייזליש רב קריית באבוב בבת ים. בנו של רבי שבתי מסארוואש (חתן רבי יעקב מסאסרגן).
  • רבי בן-ציון אריה לייבוש הלברשטאם, האדמו"ר הנוכחי מבאבוב.
  • מלכה, אשת הרב בן ציון בלום דיין קהל באבוב בלונדון.
  • אסתר שיינדיל, אשת אחיינו הרב ברוך אברהם הורוביץ ראש ישיבת באבוב, בנו של רבי יחזקאל חתן רבי דוד השני מקשאנוב.
  • גאלדא רייצא, נפטרה בילדותה, סיון תשי"ח[7].

תלמידיו

ספריו

  • דברי שלמה 5 כרכים עד פרשת בחקותי. החל לצאת לאור בשנת תשע"ז על ידי בנו האדמו"ר הנוכחי רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם. בהמשך מתעתדים להופיע חלקים נוספים על חמשת חומשי תורה, שם הספר כבר נקבע ע"י האדמו"ר רבי שלמה בחייו.
  • ליקוטי כרם שלמה, ליקוט מדברי תורה שאמר בשיעוריו ובטישים שערך והופיעו כבר בקובצי כרם שלמה [שנות תשל"ח-תש"ס]. יצא לאור בפטירתו בתש"ס ע"י צוות המערכת שהעמיד האדמו"ר לסידור דברי תורתו, כספר זמני עד גמר עריכת כל הד"ת על התורה ומועדים.
  • נועם שלמה, ליקוט אמרות מדרשותיו, שיחותיו ומכתביו, בשני חלקים: על חינוך וימי הבחרות ועל דרך החסידות, עזרה לזולת ומכתבים בעניינים אלו. יצא לאור בשנת תשע"ה על ידי נכדו הרב שמעון גולדברגר (שני חלקים נוספים על עבודת התפלה יצאו לאור בשנת תש"פ).
  • חכמת שלמה על התורה והמועדים ודרשות בשלושה כרכים, מדברי תורתו שנכתבו על ידי משמשו הרב יהושע זאב זאפרן בין השנים תשט"ז עד תשכ"ח. יצא לאור על ידי הרב יחזקאל שלאף מלונדון המזוהה עם חצר חסידות באבוב 45.

כתב קינה לזכר השואה הנאמרת בתשעה באב ("זכרו נא וקוננו כל ישראל").

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראה רשימה בספר 'נר המערבי' ניו יורק תשנ"א
  2. ^ 'פעולת צדיק לחיים' ניו יורק תשע"ה
  3. ^ תולדות אדמו"רי באבוב קובץ המאור http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36015&st=&pgnum=138
  4. ^ יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות: אישים, כרך ג, עמ' תשה-תשו, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשס"ה
  5. ^ רבי שלמה הלברשטאם הראשון כיהן בביקאווסק כרב.
  6. ^ המוהל והאב"ד: חתן האדמו"ר נפטר לאחר ייסורים - בחדרי חרדים, באתר חדרי חרדים
  7. ^ הרבי מליובאוויטש בניחום אבלים אצל רבי שלמה אחרי פטירת בתו התינוקת.
הקודם:
רבי בן ציון הלברשטאם
אדמו"רי באבוב
1941-2000
הבא:
רבי נפתלי צבי הלברשטאם


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0